טהרת המשפחה

קודם אפתח בשאלה שלא שאלת (אולי כי אתה יודע את התשובה ואולי כי לא חשבת עליה), והיא מתי אישה יכולה להיטהר לאחר הפלה?

תשובה: אישה שהפילה בתוך ארבעים יום מעת ההפריה, היינו חיבור הזרע לביצית (הביצית מוכנה להפריית הזרע 14 יום לפני הווסת הבא, וממילא פעמים רבות ההפריה סמוכה לליל הטבילה), אינה נטמאת בטומאת לידה אלא רק בטומאת נידה. לפיכך, כשיפסיק הדימום יכולה לפסוק בטהרה ולספור שבעה נקיים ולטבול (לגבי ימי ההמתנה שלפני הפסק הטהרה, עי' לעיל ד, ט-י). אבל אם ההפלה התרחשה לאחר שהעובר הגיע למצב התפתחות של ארבעים יום מעת ההפריה, ההפלה מטמאת אותה בטומאת לידה – שבוע לזכר ושבועיים לנקבה, וכשיש ספק לגבי מין העובר, טומאת הלידה נמשכת שבועיים. לכן אם סיימה לספור שבעה נקיים בתוך 14 יום להפלת נקבה או ספק נקבה, תמתין מלטבול לאחר 14 יום (דין ארבעים יום משמעותי גם לפדיון בכורות, עי' בפניני הלכה הערה 8).

וכעת תשובה לשאלתך: אישה שנטמאה באמצע שבעה נקיים אינה צריכה המתנה, אלא מיד ביום שיכולה עושה הפסק טהרה ומתחילה שוב למנות שבעה נקיים מהלילה, שכן כל סיבת ההמתנה של ארבע או חמישה ימים היא בגלל הזרע שבגוף האישה, אבל אם האישה היתה טמאה אין זרע בגופה.

עניין זה מבואר בפניני הלכה טהרת המשפחה.

אביא לך את הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה שאני כותב כעת כהמשך לספר הקיצור שכבר יצא:

מתי אפשר להתחיל לספור שבעה נקיים

ט. מנהג חלק מיוצאי ספרד (שו"ע): זרע הבעל שנמצא בתוך הנרתיק נפלט מגוף האישה במשך שלוש יממות (72 שעות) לתשמיש, ולכן במשך זמן זה אין האישה רשאית להתחיל לספור שבעה נקיים גם אם פסק הדימום. לכן, אם לדוגמה התשמיש היה בליל יום ראשון או ביומו לפני השקיעה, ולאחר מכן נטמאה – גם אם פסק הדימום, יכולה להתחיל לספור שבעה נקיים רק בליל יום חמישי (ארבעה ימים רגילים מהיום שבו נאסרה).

אמנם אם תוציא האישה את כל הזרע שנותר בגופה על ידי ניקוי טוב של הנרתיק בעזרת בד, או על ידי רחיצה באמבטיה של מים חמימים שייכנסו לנרתיק – תוכל לפסוק בטהרה מיד כשפסק הדימום, ולהתחיל בלילה את שבעת הימים הנקיים.

י. מנהג יוצאי אשכנז ורבים מיוצאי ספרד (חיד"א, בא"ח): מפני חששות שונים יכולה האישה להתחיל לספור שבעה נקיים רק לאחר חמישה ימים מהיום שבו נאסרה, גם אם לא שימשה עם בעלה וגם אם ניקתה את הנרתיק. לכן אם לדוגמא נטמאה ביום ראשון, יכולה להתחיל לספור שבעה נקיים רק בליל שישי. היו שנהגו אף להמתין שישה או שבעה ימים לפני שבעת הנקיים, אולם כיום מוסכם שאין להחמיר יותר מחמישה ימים.

מקרים בהם גם למנהג המחמירים אפשר להקל

יא. ראתה האישה מראה ופרשו עד שיראוהו לחכם, וראתה בינתיים מראה שאוסר אותה – מונה חמישה ימים משעת הפרישה, גם אם התברר שהמראה הראשון היה טהור. כמו כן, אפשר למנות ארבעה ימים ולא חמישה במקום צורך גדול או דבר מצווה. וכאשר נאסרה רק מחמת דם בתולים, יכולה לפסוק בטהרה לאחר ניקוי הנרתיק משיירי הזרע (להלן ח, כא).

יב. אישה שטבלה וראתה דם לפני התשמיש, יכולה באותו יום לעשות הפסק טהרה ולהתחיל ממחרת לספור שבעה נקיים, כמו אישה שנאסרה באמצע השבעה נקיים.

יג. במקום צורך גדול במיוחד, כמו חיילים שרוב הזמן אינם בביתם, יש לנהוג לגמרי כמנהג המקילים (ועי' להלן טו). וכן אישה שנאסרה מחמת כתם, יכולה על ידי ניקוי הנרתיק משאריות הזרע, לעשות באותו יום הפסק טהרה, ולהתחיל ממחרת לספור שבעה נקיים (לפי זה המנהג המחמיר משמעותי רק לאישה שרואה דם וסת פחות מחמישה ימים).