מיקום הדלקת נרות

אם ישנת בבסיס בלילה האחרון, תדליק בו בחמש.

מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?srsltid=AfmBOorvXJh77tw_diIx7wSWAJ1-lc22zuFgNyIA2DcmvAK2JcLSZZP9

הדלקה כשאינו בביתו

יא. משפחה: מצוות ההדלקה נקבעת לפי מקום השינה בלילה. לכן משפחה שמתארחת אצל משפחה אחרת לארוחה ולא לשינה, לא יכולים לקיים שם את מצוות ההדלקה, אלא ידליקו במקום שבו יישנו. ואם הם מתארחים אצלם גם לשינה וקיבלו דירה נפרדת, נכון שידליקו במקום השינה, ואם הדליקו במקום האכילה, יצאו ידי חובה.

כאשר ישנים בבית המשפחה שמארחת אותם, למנהג יוצאי ספרד יצאו בהדלקת המארח, ויקפידו לקנות שותפות בנר בפרוטה, או שהמארח יקנה להם במתנה חלק בנר, ויקנו את חלקם על ידי הגבהתו. ולמנהג יוצאי אשכנז ידליקו נרות בברכה, ואם אין להם נרות ינהגו כיוצאי ספרד.

המתכוונים להתארח גם לשינה, אם יוצאים מביתם לאחר שקיעת החמה, עדיף שידליקו בביתם, ואם יוצאים לפני השקיעה, ידליקו במקום שבו יישנו.

כשחוזרים לביתם לאחר שהתארחו לשינה אצל משפחה אחרת, אם חוזרים מיד בתחילת הלילה, מוטב שידליקו בביתם. ואם חוזרים לאחר השעה תשע (ובמוצ"ש – לאחר שכבר לא ילכו אנשים ברחוב), עדיף שיצאו ידי חובה בבית המארחים, ובלבד שנשארים שם חצי שעה אחר ההדלקה. ואם אינם חוזרים בתחילת הלילה אבל גם לא מאוחר, רשאים להחליט היכן להדליק.  

יב. רווק: דין רווק שיש לו דירה משלו, כדין משפחה. ואם הוא רגיל לישון אצל הוריו פעמים רבות, כשמגיע אליהם לישון בחנוכה, דינו כבן בית ולא צריך לקנות חלק בנר אם אינו מדליק בעצמו.

יג. נשוי שנוסע מביתו ומתארח לשינה במקום אחר, אם אשתו נשארה בביתם – צריכה להדליק נרות, ובזה מוציאה אותו ידי חובה, והוא ישמע את הברכות בבית המארח (לעיל יב, ז), ואשכנזי רשאי להדליק אצל המארח בברכה. והישן בדירה ריקה, חייב להדליק שם נרות, ולמנהג ספרד לא יברך מפני שאולי יוצא בהדלקת אשתו. אמנם אם גם אשתו נסעה מביתם, או שהוא יצא לחוץ לארץ, ידליק בברכה או יצא בהדלקת בעל הבית על ידי השתתפות בנר.

וכן דין אישה נשואה שישנה מחוץ לביתה, ונשים אשכנזיות רבות נוהגות לצאת בהדלקת המארח כמנהג יוצאי ספרד. וכדין בעל ואישה, כך דין נער או נערה הסמוכים על שולחן הוריהם וישנים מחוץ לביתם באחד מלילות חנוכה.

יד. בחורים ובחורות הנמצאים בישיבה גבוהה או במדרשה, בשירות לאומי או באוניברסיטה, אם הם מתגוררים מחוץ לבית הוריהם, דינם כרווק שיש לו דירה משלו ועליהם להדליק נרות בחדרם. למנהג אשכנז כל אחד ידליק בברכה, ולמנהג ספרד יצאו בהדלקת אחד מבני החדר ויקנו חלק בנר. והלומדים בישיבה תיכונית או באולפנה וישנים בפנימייה, דינם כדין רווק הסמוך על שולחן הוריו, ולכן למנהג אשכנז ידליקו בחדרם בברכה, ולמנהג ספרד יצאו בהדלקת אחד מחברי החדר, ואם כולם מיוצאי ספרד, המדליק לא יברך כי אולי יוצא בהדלקת הוריו בביתם.

טו. צבא: הנמצא בצבא צריך להדליק בחדרו או באוהלו, ואם אסור להדליק שם, ידליק או יצא ידי חובה בהדלקה שבחדר האוכל. ואם יש שם חיילים רבים שלא מדליקים נרות בחדרם, בכל מקרה ידליק אחד בחדר האוכל בברכה עבור כולם בשעת ארוחת הערב. כמו כן, כפי שלמדנו נהגו להדליק גם בבית הכנסת (פרק יב, יט-כא).

טז. בית חולים: חולה שמאושפז בבית חולים צריך להדליק בחדרו, ואם אסור להדליק שם, ידליק בחדר האוכל. וספרדי שמדליקים בביתו, צריך להשתדל לשמוע את הברכות מאדם אחר (לעיל יב, ז).

יז. בית מלון: המתארחים בבית מלון, צריכים להדליק נרות בחדרם, ואם אסור להדליק שם, ידליקו בברכה בחדר האוכל או בלובי, כל משפחה לעצמה.

יח. חתן וכלה שיוצאים מביתם לחתונתם לפני שקיעת החמה, ידליקו לאחר החתונה במקום שבו ישנו בלילה.

יט. טיול: חייל או מי שיצא לטיול, אם נמצאים כל הלילה בשדה או באוהל קטן שאין בו שיעור בית (ריבוע של 1.82 מטר), ידליקו נרות בלי ברכה. אבל אם נמצאים בלילה באוהל גדול או ברכב שיש בחללו שיעור בית, ידליקו בברכה. וכן הנמצאים במשך כל הלילה ברכבת או מטוס או ספינה שיש בה חדרים, חייבים בהדלקה. אמנם פעמים שמפני הסכנה לא ירשו להדליק שם נרות, ואם יסכימו שאדם אחד ידליק עבור כולם אפילו נר אחד, יוכלו לצאת בהדלקתו ידי חובתם.