אבחנה דקה בין הארכת מצב רצופה לשאינה רצופה

גם בפעם הבאה. כך כתוב בפניני הלכה יז, הערה 6. אפשר לקרוא מהספר דרך האתר.

אביא לך את הדברים הלכה למעשה מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?srsltid=AfmBOorvXJh77tw_diIx7wSWAJ1-lc22zuFgNyIA2DcmvAK2JcLSZZP9

שעון שבת

ז. מותר לכוון לפני שבת את תאורת הבית, המזגן והמיחם על שעון שבת שיכבה וידליק אותם בשעות הרצויות, ומותר בתוך השבת להמשיך את המצב הקיים של השעון. לכן כאשר השעון מכובה, מותר להוריד את הזיזים שלו ולהמשיך את זמן כיבויו. וכאשר השעון עובד, מותר להעלות את הזיזים ולהאריך את זמן עבודתו.

מותר להמשיך את המצב הקיים גם כאשר אינו המשך רצוף. דוגמה: השעון כעת עובד בין שמונה לעשר, ומתוכנן להיכבות בין עשר לארבע, ושוב לעבוד בין ארבע לשש – מותר כעת להרים איזה זיזים שרוצה לפני ארבע או אחרי שש.

כשם שמותר להמשיך את המצב הקיים על ידי הזיזים של השעון, כך מותר כאשר האור כבוי, להוריד את המתגים של חלק מהנורות בבית, כדי שהם לא יידלקו כשהשעון ידליק את האור.

ח. במקום צורך גדול, הפסד משמעותי, או צורך מצווה, ניתן לשנות את המצב הקיים בשעון ולהקדים את פעולת הכיבוי או ההדלקה. כגון במקרה שהאור יישאר דולק לשעות הקרובות, ויש בבית חולה שצריך לישון – מותר להוריד את הזיזים ובכך לגרום לכיבויו מוקדם מכפי שתוכנן, ובלבד שיקפיד שהורדתם לא תכבה את האור מיד אלא לאחר זמן ('גרמא'). וכן כאשר האור מכובה, מותר להעלות את הזיזים ובכך לגרום להדלקתו לאחר זמן לצורך מצווה, כגון לימוד תורה.