בפניני הלכה ברכות בפרק דרך ארץ כתוב שגדול כבוד הבריות שדוחה איסור לא תשקצו. מה המקור של זה? הרי למסקנת הגמרא כבוד הבריות דוחה רק איסורי דרבנן ובל תשקצו זה דאורייתא
בפניני הלכה ברכות בפרק דרך ארץ כתוב שגדול כבוד הבריות שדוחה איסור לא תשקצו. מה המקור של זה? הרי למסקנת הגמרא כבוד הבריות דוחה רק איסורי דרבנן ובל תשקצו זה דאורייתא
כפי שמובא במקור שהביא הרב בסוף הפסקה מהמשנה ברורה צב, ז איסור בל תשקצו של התאפקות הוא מדרבנן.
משנה ברורה: "ואם הוא מלמד תורה לרבים או דורש ובאמצע נצטרך לנקביו אפילו גדולים מותר לו לשהות עצמו דבל תשקצו הוא רק איסורא דרבנן ומפני כבוד הבריות נדחה"
https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?srsltid=AfmBOorvXJh77tw_diIx7wSWAJ1-lc22zuFgNyIA2DcmvAK2JcLSZZP9