טלטול מוקצה בשבת

שאלה

שלום!
אני ואשתי גרים קרוב לסבתא וסבא שלי ולכן בשבת אנחנו משתדלים לבקר אותם. בדר"כ אנחנו נוסעים עם אוטובוס לביתם לפני כניסת שבת וחוזרים ברגל (ההלוך הוא בעליה באזור לא מוצל, הליכה של חצי שעה בערך).
בשביל לתקף את הנסיעה אנחנו משתמשים בטלפון כי לאשתי אין רב קו ואני חייל שמתקף בזוזו.

אני משתדל להביא שקית עם ספרי לימוד שאני אשתמש בהם בשבת וגם להגדיר בטלפון שעון מעורר כדי שיהיה נצרך בשבת.

האם לטלטל טלפון בשקית עם דברים עיקריים יותר, כאשר הטלפון שהוא מוקצה משמש לשעון מעורר בשבת, מותר?
ובמידה ולא כיצד עלינו לפעול בנושא?
אם לא נגיע אליהם באוטובוס לפני שבת זה כנראה יוביל אותנו להמנע מלהגיע אליהם בגלל הטירחה המרובה

נ.ב לפעמים סבתא שלי שולחת אותנו הביתה עם מאכלים. מה מותר ומה אסור לקחת?

תודה רבה ממש לרב המשיב!

רב משיב

פלאפון שייחדו אותו לשעון מעורר לפני שבת, יש לו דין של שעון מעורר ולא של פלאפון ולכן אינו מוקצה, כמבואר בפניני הלכה.

אביא לך את מסקנת הדברים מתוך  ספר הקיצור לפניני הלכה:

ט. דבר שאינו מיועד לשום שימוש, הרי הוא מוקצה מחמת גופו, ואסור לטלטלו גם לצורך 'גופו' ו'מקומו'. לכן אסור לכסות באדמה דבר טינוף, ולקחת אבן כדי להחזיק את הדלת או לפצח אגוזים. והרוצה להפקיע את האבן מאיסור מוקצה, צריך לפני השבת לייחד אותה במחשבתו לשימוש זה של החזקת הדלת או פיצוח אגוזים דרך קבע, או להשתמש בה פעם אחת ביום חול.

לגבי השאלה השנייה – האם מותר לקחת מסבתא אוכל?

תשובה – מותר לקחת רק אוכל שתאכלו ממנו בשבת. לכן אם הקןפסה כבר מוכנה לפני שבת עם כל האוכל, אפשר לקחת את כולה, עד דעת כך שתאכלו ממנה קצת בביתכם. אבל אם הסבתא רוצה למלא את הקופסה בשבת, היא יכולה לשים רק אוכל בשביל שבת, ויכולה לשים בשפע ומה שיישאר יישאר.

מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

הכנה משבת לחול

לט. אסור להכין דבר משבת לחול או לשבת הבאה, וכן משבת ליום טוב, וכן מיום טוב לשבת (ללא עירוב תבשילין). אמנם בדיעבד שהכין, מותר ליהנות ממעשיו.

מ. מותר להכין משבת לחול כאשר יש לו הנאה ממעשיו גם בשבת (עד צאת הכוכבים). אם לא ניכר ממעשיו שכוונתו להכין ליום חול, הדבר מותר לכתחילה, כגון לקחת יין למקום אחר לצורך הבדלה ולשתות ממנו בסעודה שלישית, וכגון לקחת ספר לימוד לצורך מוצאי שבת וללמוד בו גם בשבת. וכן מותר לישון בשבת כדי שיהיה לו כוח במוצאי שבת, אך לא יאמר זאת בפיו.

אבל אם ניכר ממעשיו שכוונתו לצורך חול, רק במקום הצורך מותר לעשות את הדבר תוך הנאה ממנו בשבת, כגון לגלול ספר תורה למקום שבו יקראו ביום אחר וללמוד שם כמה פסוקים. וככל שההנאה בשבת יותר ניכרת או שההכנה נעשית לשם מצווה, יש יותר מקום להקל.

מג. דברים קלים שאדם רגיל לעשות כדרך שגרה, בלא לחשוב על תוצאת הפעולה כמכינה משבת לחול, מותר לעשותם אף שתועלתם לימות החול. כגון להחזיר למקרר מאכלים שנותרו מהסעודה, ולערות מים על הכלים שבכיור כדי ששיירי המאכלים לא יידבקו לדפנות. וכן מותר להניח סימניה בסיום הלימוד, ולהחזיר את הספר למדף, ולהחזיר את טליתו לביתו לאחר התפילה, ולקחת איתו מפתח וסוודר לצורך מוצאי שבת. אבל לא יאמר שהוא עושה דברים אלו לצורך מוצאי שבת.

מה. בשעת הדחק כדי למנוע טרחה יתרה, מותר לעשות מעשים קלים לצורך חול, אף שאין בהם הנאה בשבת, ובתנאי שלא ייראה שעושה אותם עבור חול. לכן ההולך למקום שקשה למצוא בו יין, מותר לו להביא יין בעוד היום גדול לצורך הבדלה. וכדי למנוע הפסד, מותר בשעת הדחק לעשות גם מעשים שניכר שהם לצורך חול ואין בהם הנאה בשבת, כגון להכניס כלים שעלולים להינזק מהגשם, או להכניס למקפיא מאכלים שעלולים להתקלקל בחוץ.

https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?srsltid=AfmBOorvXJh77tw_diIx7wSWAJ1-lc22zuFgNyIA2DcmvAK2JcLSZZP9

ישיבת הר ברכה אנו משתמשים בעוגיות כדי להבטיח את תפקוד האתר ולשפר את חוויית המשתמש. אפשר לבחור אילו סוגי עוגיות להפעיל.
בחירת עוגיות


דילוג לתוכן