דימום לאחר היסטוסקופיה נתוחית

תולים את הדימום בזה דימום שנוצר בעקבות פצע ולכן אינו אוסר, כפי שמובא בפניני הלכה טהרת המשפחה פרק ז סעיף ז (ניתן לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה):

זהו סיכום הדברים:

א) הטיפול הרפואי היחיד כיום שמטמא את האישה בוודאות, הוא גרידה סביב הפלה, שבה מסירים את רירית הרחם שנועדה לקיים את העובר, והדם יוצא כדם וסת שגם בו רירית הרחם מתפרקת ויוצאת (בפרק ט סעיף י יבואר דין הפלה). גרידה שנעשית לצורך הסרת גידול, לפעמים אינה אוסרת, וצריך במקרה כזה לשאול חכם שמכיר את התחום היטב.

ב) שאר הבדיקות והטיפולים בנרתיק או ברחם, אינם מטמאים גם אם יצא דם, משום שניתן לתלותו בפצע שנוצר בעקבות הטיפול. אבל אם הבדיקה התבצעה בעונת הווסת ויצא דם, תהיה טהורה רק אם תדע בוודאות מתוך הרגשתה או על פי עדות הרופא, שהדם שראתה הוא מחמת הבדיקה ולא מהווסת.

ג) דוגמאות לטיפולים כאלו: הכנסת והוצאת 'התקן תוך רחמי', טיפול שנועד להסרת גידול, בדיקה עם ספקולום (מפסק), ובכלל זה גם הבדיקה שלאחר הלידה, הכנסת מתמר אולטרה סאונד, ביתוק בתולים, התאמת דיאפרגמה, בדיקת משטח בנרתיק או בצוואר הרחם (פאפ), צריבת פצעים בצוואר הרחם, לייזר בנרתיק, תפיסת צוואר הרחם על ידי מצבט רפואי (קוגלצנגר, טנקולום) לצורך הכנסת התקן תוך רחמי או בדיקות, תפירת צוואר הרחם בהיריון למניעת הפלה, צילום רחם, היסטרוסקופיה, שאיבת ביציות, הזרעה, החזרת עוּברים בהפריה חוץ גופית, גרידת פיפל.