בישול בשבת

איך מודדים זמן זה: י"א שמודדים לפי זמן הבישול. ולכן אם מתבשל בשעתיים: שליש בישולו-ארבעים דק', וחצי בישולו-שעה (חזו"א לז,ו; מנוח"א,8. וטעמם, משום שאין לנו אפשרות לשערו לפי איכות הבישול. ולכך נוטה הרב מלמד בהערה 14 ולכן כתב – "לרמב"ם הוא משעה שנגמר 'זמן' חצי בישולו, ולרש"י משעה שנגמר 'זמן' שליש בישולו). וי"א שמודדים לפי איכות הבישול, שכיון שלא כל דקה המאכל מתקדם בבישולו באופן שוה, ייתכן מאוד שאם יעבור זמן של שעה שהוא חצי מזמן כל הבישול, באמת א"א לאוכלו אפילו בשעה"ד, ובמאכל אחר כבר אחרי חצי שעה אפשר לאוכלו בשעה"ד (כה"ח,כח; הרב ואזנר, שכיון שאין אנו בקיאים לשער איזה דרגה נחשבת למאב"ד, יש להחמיר).

נלע"ד פשוט שהתבשיל צריך להיות בפועל ראוי לאכילה בשעת הדחק, לכאורה לא ניתן לקבל סברה אחרת כלל וכלל, ומחלוקת רש"י ורמב"ם היא במציאות מתי רוב האנשים יאכלו בשעת הדחק את התבשיל, או האם מדובר על אדם מאוד רעב שמוכן לאכול כל דבר אכיל, או שמדובר על אדם רעב שאין לו כעת מה לאכול ולא יהיה לו בשעות הקרובות. לא ניתן למדוד זאת בזמן, שכן אנו רואים במציאות שאינו מדד נכון, אלא המדד הוא מצב התבשיל בפועל. הבעיה היא שבפועל קשה מאוד להעריך זאת (בוודאי בימינו, ימי השפע, שאין אנו יודעים כלל מהו שעת הדחק בענייני מאכלים…), ולכן נאלצו חלק מהפוסקים לומר שהמדד הוא של זמן, מתוך הנחה שזו חומרה ולא קולא.