המתנה בין בשר לחלב

הנכון יותר הוא לשמור שש שעות או קרוב לשש שעות כפי שכתבו רוב הפוסקים שבמקומם נהגו לשמור שלוש או פחות (רמ"א פט, א – "ויש מדקדקים להמתין שש שעות אחר אכילת בשר לגבינה, וכן נכון לעשות". רש"ל וש"ך פט, ח – כל מי שיש בו ריח תורה ראוי שימתין שש שעות), ואמנם כתב הרב בפנה"ל כשרות ב' ששאין לשכנע את הנהוגים להקל לשנות ממנהגם, מ"מ במקרה שלך שכבר קיבלת על עצמך לשמור כך, עדיף להמשיך כך.

אם בכל זאת אתה רוצה לחזור, ואכן היה מנהג מובהק של בית הוריך (מנהג לא נקבע לפי ההורים לכן יש לוודא שהם לא הקלו יותר מהוריהם) לשמור שלוש, אתה רשאי לחזור לכך. ואם כשקיבלת על עצמך לשמור חמש פלוס לא אמרת שאתה עושה זאת בלי נדר, לכתחילה נכון לעשות התרת נדרים בפני שלושה, ולומר להם תרוץ טוב, כמו "לא ידעתי שיהיה לי כל כך קשה", או "חשבתי שלשמור 3 זה למיזרוחניקים, אך כעת אני יודע שזה מנהג שהיה רווח מאוד בישראל" וכד'. למה רק 'לכתחילה נכון' ולא חובה, כי בראש השנה של אותה שנה שבה קיבלת לשמור חמש פלוס, אמרת שכל דבר שתקבל על עצמך יהיה בלי נדר ('מסירת מודעה'), והרוצה לסמוך על כך, רשאי.

אם החלטת שאתה שומר שלוש, מן הראוי שגם אשתך תשמור שלוש כמוך, כפי שכתב הרב בהערה 3 – "נכון שהאשה תנהג כמנהג משפחת בעלה", וכשאתה עושה התרה תאמר שאתה עושה גם בשבילה. ואם אינך עושה התרה, גם היא לא צריכה לעשות (לא מהסיבה לעיל, אלא משום שאשה הולכת אחרי בעלה).