פניני הלכה שמחה

כתוב "וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ". איפה האישה? אלא שברור ש'אַתָּה' כולל את שני בני הזוג, מפני שהאיש ואשתו נחשבים חטיבה אחת. ואם המצווה היתה לשמח אותה והיא לא אותו, הפסוק היה מזכיר אותה ברשימה. כמו כן כשמוזכרת גם האישה (דברים יד, כו- "וְשָׂמַחְתָּ אַתָּה וּבֵיתֶךָ"), לא כתוב מי משמח את מי. ללמדנו ששניהם צריכים לדאוג לשמחת השני. וכן פשוט מסברא, וכי יעלה על הדעת שהאיש צריך לשמח את אשתו והאישה לא צריכה לשמח את בעלה? וכן הוא במציאות, שכתבו חכמים שעיקר השמחה לגברים בסעודה, וכידוע מאז ומעולם (עד הדור האחרון) נשים בישלו את כל האוכל. וזהו שכתב הרב בספרו שמחת הבית וברכתו לגבי מצוות שמחת עונה, שהחובה גם על האישה לשמח את בעלה (אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של ישיבת הר ברכה).