שלום הרב הרב מלמד מביא בפניני הלכה את דעת שע"ת, שמי ששומע קדושה בין גאולה לתפילה ישתוק ויהיה שומע כעונה. והסביר את דבריו הרב מלמד, משום שסבירא ליה שבין גאולה לתפילה יותר חמור מאמצע י"ח. מה המקור של הרב מלמד שזוהי סברת שע"ת? אולי הוא סובר שגאולה לתפילה שווה לתפילה שמונה עשרה, וכמו שבשמונה עשרה אסור (כדעה שמביא התוס' בברכות. ולמרות שנפסק ששותקים בשמונה עשרה, שו"ת בית יעקב, שהוא המקור של שע"ת, מביא את תוספות זה כמקור לכך שאסור להיות שומע כעונה בין גל"ת), כך גם בגאולה לתפילה, אך לא שגאולה לתפילה חמור יותר?
