שלום הרב הרב כתב בפניני הלכה זמנים שאדם ששכח שהיום צום קל ובירך על מאכל ונזכר לפני שהוא אכל אזי הרב כתב שעדיף לא לאכול למרות שעובר על הברכה לבטלה. ולכאורה יש קושיה מדברי הרמא סימן רעא סעיף ה ששם מבואר שאדם שבירך על מאכל לפני ההבדלה יטעם ממנו ולא יעבור על ברכה לבטלה. ולכאורה נראה שיש סתירה בין הרמא שם לרב שליט״א האם יש תירוץ לקושיה זו?
החילוק הוא בין מקרה שבו המאכל הוא איסור עצמי, ובצום המאכל נחשב לאיסור. לבין מקרה שבו המאכל לא נחשב כאיסור אלא רק מצד הזמן, כמו בהבדלה וקידוש, ובזה אנו מקלים יותר. כך מבואר בפניני הלכה ברכות יב, יא. לכן דרך אגב גם מתירים לילד שהגיע לגיל חינוך לאכול לפני הקידוש בבוקר למשל, זאת לעומת הסיבה שאנו פוטרים ילדים מהצומות – משום סכנה. אבל אם לא היתה בכך סכנה, היה חיוב לחנך אותם לצום שעות (ולא רק הדרכה יפה).
