חציצת ציפורניים בטבילה לאישה

דין זה מבואר בפניני הלכה טהרת המשפחה פרק ה סעיף יג הערה 14 (ניתן לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה): לכלוך תחת הציפורן שמקפידות להסיר – חוצץ, וכדי לצאת מהספק נהגו לגזוז את הציפורניים לפני הטבילה (עי' תוספתא מקוואות ו, י; רשב"א, שו"ע קצח, יח; כ). לראב"ן ציפורניים שעומדות להיגזז, למרות שאין בהן לכלוך, חוצצות (והש"ך קצח, כה, חשש לדעתו). אולם לדעת רובם המכריע של הראשונים והאחרונים, בכל אופן ציפורניים ארוכות אינן חוצצות (תרומה, ראבי"ה, מרדכי, שערי דורא ועוד). אמנם הרמ"א קצח, כ, החמיר שאם לא גזזה אפילו ציפורן אחת, תחזור לטבול. אולם חומרה זו היא כדי לשמור על המנהג ולא מפני שאכן יש בכך חציצה (ט"ז כא; מהר"ם לובלין עא; תוה"ש, סד"ט, לחם ושמלה, שו"ת מצפה אריה תניינא יו"ד לה). בדורות האחרונים נשים החלו להאריך את ציפורניהן ליופי, ורבים החמירו והורו להסירן, כדי לשמור על המנהג, וגם משום שאין ראוי להיגרר אחר אופנות חדשות. אך הסכימו שאם מחמת זה האשה לא תרצה לטבול, עדיף שתטבול עם ציפורניים ארוכות (אחיעזר ג, לג; משפטי עוזיאל ח"ב יו"ד לב; טה"ב ח"ג עמ' צח). למעשה, אשה שרוצה להאריך את ציפורניה ליופי רשאית לטבול עמהן, מפני שלכל הדעות אינן חוצצות, שכן אף לראב"ן רק ציפורן שעומדת להיגזז חוצצת, וכאן אינה עומדת להיגזז (שו"ת הלל אומר יו"ד צו; תבואת שמש יו"ד נג; וזאת ליהודה יו"ד כב). ונראה שגם הנוטים להחמיר בזה בעבר, החמירו במקום ובזמן שבו רוב ככל הנשים נהגו לקצוץ את ציפורניהן. אולם במקום שבו נשים רבות ובכללן דתיות נוהגות להאריך את ציפורניהן ליופי, מותר לכתחילה לטבול בציפורניים ארוכות ואף עם מבנה ולק מעליהן, ובתנאי שהלק או המבנה יהיה נאה. עוד נראה לפי זה, שכיום גם אשה שרגילה לקצוץ את ציפורניה לקראת הטבילה, אם שכחה לקצצן וטבלה, אינה צריכה לחזור לטבול. ומסתבר שאף הרמ"א יסכים לזה. קל וחומר שאשה ששכחה לגזוז את ציפורניה בליל שבת, לא תמנע עצמה מלטבול, אלא תקפיד שיהיו נקיות.