שלום, יש לי שאלת הבנה לגבי האיסורים של בל ייראה ובל יימצא. נניח שלפני פסח נתתי לחבר שלי היהודי לשמור לי על החמץ שלי בביתו. לא מכרתי לו את החמץ, הוא עדין שלי, אבל נתתי לו לשמור. האם יוצא מכאן שעברתי על איסור "לא יראה לך" אבל לא עברתי על איסור "לא ימצא בבביתך" שכן החמץ לא מצוי בשטח שהוא ברשותי? בעבר שאלתי זאת וענו לי שאין חילוק בין שני האיסורים שכן לפי השו"ע (סימן תמ, ד), גם המפקיד וגם הנפקד עוברים על החמץ באיסור (אלא אם כן הנפקד לא קיבל כלל אחריות על החמץ). אבל – ברור לי מכאן שהוא אכן עובר באיסור, השאלה שלי בעצם היא – האם הוא עובר על איסור של "לא ימצא בבביתך" או אך ורק על איסור של "לא יראה לך"?
