ראיתי בספר שמדריכים למי שלא ישן כל הלילה לצאת ידי חובה בברכות השחר מחברו. עם זאת ראיתי התייחסות במשנ"ב סימן מז סעיף יג בשם הלבוש להחמיר שלא יוצאים ידי חובה אם אין עשרה, ואילו בפניני הלכה לא ראיתי התייחסות לכך. רציתי לדעת מדוע אין התייחסות לדברים האלו בספר תודה רבה!
כיון שמדינא יכול אדם שלא ישן לברך את כל הברכות בעצמו, אזי אם הוא רוצה להדר ולשמוע מחבירו אינו צריך להדר וגם לשמוע בעשרה, מה גם שברוב המניינים לא נוהגים כיום לומר את ברכות השחר בקול בעשרה. יש לציין המשנ"ב לא פוסק להחמיר כלבוש, אלא רק הביאו ושלח לביאור הלכה בסימן נ"ט שם הביא גם את החולקים עליו.
