ברכו בערבית

שאלה

האם אומרים קדיש דרבנן בערבית לפני ברכו גם אם אין אבל? האם אומרים תמיד ברכו גם במקרה שאין אבל?

רב משיב

  1. המנהג הרווח הוא שרק אבלים או יתומים אומרים קדיש זה.
  2. כן. דברים אלו מבוארים בפניני הלכה תפילה. אביא לך את תמציתם מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?v=4605f628f91d) קדיש יהא שלמא – נקרא גם 'קדיש שלם' או 'קדיש יתום', כיוון שהוא נאמר על ידי היתומים, ונוספו בו שתי בקשות שיהא לנו ולכל ישראל שלום וחיים טובים. אומרים אותו לאחר אמירת פסוקי תנ"ך – לאחר שיר של יום או עלינו לשבח (האחרון מביניהם, ויש נוהגים לומר אחרי שניהם). אם אין שם אבל, יאמר אותו מי שאין לו אב או אם. ואם אין שם יתום, נוהגים שלא לאומרו, שהואיל וכבר נהגו היתומים לאומרו, אין זה נראה נאה שיאמר אותו מי ששני הוריו בחיים. קדיש תתקבל – נאמר על ידי החזן לאחר סיום תפילת עמידה (בתפילת שחרית נאמר לאחר 'ובא לציון'), ובו לפני התוספת של 'קדיש שלם', מוסיפים בקשה שתתקבל תפילתנו, ולכן צריך החזן להקפיד שלא לדבר מסיום חזרת הש"ץ ועד לאחר קדיש זה. טעה ואמר 'קדיש תתקבל' אחר תחנון, יאמר אחר 'ובא לציון' 'קדיש שלם' בלא תתקבל. לא אמר 'תתקבל' בקדיש שאחר 'ובא לציון', יאמר בקדיש הבא. קדיש דרבנן – נאמר לאחר לימוד בדברי חכמים – בסוף סדר הקרבנות שלפני פסוקי דזמרה, ולאחר 'פיטום הקטורת' שבסוף התפילה. ובו לפני התוספת של 'קדיש שלם' מוסיפים תפילה על לומדי התורה, שיזכו לחיים טובים וארוכים. המנהג הרווח הוא שרק אבלים או יתומים אומרים קדיש זה, ויש שחוששים לטרחא דציבורא, ואם אין שם אבל, אף שיש יתום, לא אומרים קדיש 'יהא שלמא' ולא קדיש דרבנן בסוף התפילה. 'ברכו' – בשני מקומות בתפילת שחרית וערבית אומרים 'ברכו' – לפני ברכות קריאת שמע, ובסוף התפילה. בימים שקוראים בתורה והעולים אומרים 'ברכו', מנהג נוסח אשכנז שלא לומר שוב 'ברכו' בסוף התפילה. אם יש שם יתום שאומר קדיש דרבנן בסוף התפילה, נהגו שהוא אומר את ה'ברכו', ובתנאי שהגיע לגיל מצוות (ועי' בפרק טז, ג-ה).
 

ישיבת הר ברכה אנו משתמשים בעוגיות כדי להבטיח את תפקוד האתר ולשפר את חוויית המשתמש. אפשר לבחור אילו סוגי עוגיות להפעיל.
בחירת עוגיות


דילוג לתוכן