הכנסת אורחים

קודם כל כל מה שהיה לאליעזר לא היה שלו אלא של אברהם. דבר נוסף, אליעזר עבד אברהם היה באותה עת אמנם עם כסף אבל בלי מים ובלי מקום לישון, ולגבי זה הרי שהוא נצרך. כוונת הרב היתה למקרה רגיל שבו חבר מזמין חבר בשביל הכיף, לא כדי לעזור לו, לא באוכל ולא בשינה ולא בייחס שהוא צריך, בכלום. זה לא נחשב הכנסת אורחים המדוברת בחז"ל, אלא סתם סעודת חברים שאין בה כל מצווה. לכן כאשר הרב מדבר למשל בפניני הלכה מועדים על המצווה להזמין אורחים, הוא מדגיש לאילו אורחים הכוונה, דווקא לאורחים שזקוקים להזמנה זו, אם מפני העזרה הממשית או מפני העזרה הנפשית.