כתוב בפניני הלכה שבזמן פסוקי דזמרא אין חובה לענות אמן יהא שמיה רבא וגם לא את האמן השני כי הרי הוא עוסק במצוה. לכאורה לפי זה גם אם מישהו בעלינו לשבח באמצע אמירתו ומרוכז ,או למנהג ספרד בהודו שאומרים לפני ברוך אמר ,לא חייב להפסיק לקדיש כי הרי עוסק במצוה.האם כך הדבר?
