מדוע הרב בפניני הלכה ברכות(ח,יג) לא פסק לברך על פריכיות אורז מזונות כפי שפסק בפריכיות חיטה(ו,יג). לכאורה אותה סברא שכתב שם – שזה מוכן כל צורכו ואנשים רגילים לאוכלו כמאכל חשוב ואף לשבוע ממנו, שייכת בדיוק גם בפריכיות אורז. ןמהב"י בסימן רח סעיף ז, (שהובא בהערה 12 כאחד מן המקורות לסברא זו) מוכח שאין הבדל בזה בין אורז לחיטה, ואף יכול ליהיות מצב של חיטה ואורז באותו סוג הכנה, ודוקא על האורז יברכו מזונות ועל החיטה יברכו אדמה, והכל תלוי בדרך לאוכלו. תודה רבה
שאלה טובה. באמת כאשר דיברנו על שינוי ההלכה לגבי כל מאכלי המזונות שרגילים לאוכלם (בעבר הרב לא הכריע בצורה ברורה שברכתם מזונות ועל המחיה אלא השאיר הדבר בספק וממילא לא ניתן לברך ברכה אחרונה), דיברנו גם על פריכיות אורז, אמנם בזה הרב לא רצה לשנות את מה שכתב, מפני שגם כך זה שברכת האורז היא מזונות זה חידוש, ואין לנו בו אלא חידושו. וגם כך אין עם פריכיות בעיה של ברכה אחרונה כפי שיש במאכלי המזונות (ולכן היה צריך להתעצם בהכרעה בהם), וגם איזו ברכה ראשונה שיברך יצא ידי חובה. בנוסף לכך נראה שמנהג רוב האנשים לברך עליהם שהכל הוא יותר נכון, שכן היחס אליהם אינו כתבשיל האורז (עליו דובר בבית יוסף שציינת, שכן בעבר היו שחילקו בין שני סוגי הכנה של אורז מבושל, אבל כיום על פי הבי"ו הזה אין מקום לחלק בזה).
