הלכות שבת

לא. מכיוון שאין שום שימוש לענפים אלו, הרי שהם מוקצה מחמת גופו ואסורים בטלטול. אמנם כמו כל מוקצה, מותר להזיזם ברגל. דיני מוקצה מובאים באופן בהיר ונאה בפניני הלכה שבת (אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה). ובתמצות בספר ההלכה שיצא כעת לאור (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/). אביא לך קצת ממנו בעניין זה: מוקצה מחמת גופו ט. דבר שאינו מיועד לשום שימוש, הרי הוא מוקצה מחמת גופו, ואסור לטלטלו גם לצורך 'גופו' ו'מקומו'. לכן אסור לכסות באדמה דבר טינוף, ולקחת אבן כדי להחזיק את הדלת או לפצח אגוזים. והרוצה להפקיע את האבן מאיסור מוקצה, צריך לפני השבת לייחד אותה במחשבתו לשימוש זה של החזקת הדלת או פיצוח אגוזים דרך קבע, או להשתמש בה פעם אחת ביום חול. י. מאכל שאסור באכילה הוא מוקצה מחמת גופו, כגון חמץ, ערלה, פירות שלא הפרישו מהם תרומות ומעשרות, ולחם שלא הופרשה ממנו חלה. אבל מאכל לא כשר המותר בהנאה ומתכוון לתת אותו לגוי או לכלב, אינו מוקצה. וכן כל מאכל שמיועד לבעל חיים שיש ברשותו, אינו מוקצה אף שאינו ראוי כלל לאכילת אדם. אבל מאכל המיועד לאדם, וללא בישולו אינו ראוי כלל לאכילה, כגון קמח, אורז, בשר חי ודג חי, הוא מוקצה. ומאכל שראוי לאכילה בשעת הדחק, אינו מוקצה. יא. פסולת מאכלים שאינה ראויה למאכל אדם אפילו בשעת הדחק, אך ראויה לבעלי חיים שברשותו או לבעלי חיים שמצויים בעיר, ככלבים וחתולים, אינה מוקצה, כגון עצמות וקליפות של מאכלים מסוימים. אבל קליפות אגוזים וביצים הן מוקצה, כיוון שאינן ראויות להם. וגלעיני משמש במקום שילדים רגילים לשחק בהם, אינם מוקצה. יב. מוקצה שאין לו חשיבות, שמונח באופן הטפל לחפץ של היתר, מותר לסלקו מעליו. כגון להסיר זבוב או גרעין לימון מהכוס או הקערה (באופן שאין איסור בורר), וכגון להסיר חוט או שערה שנפלו על הבגד, או לגרד חתיכת בוץ שדבוקה לכיסא (עי' בפרק יג, ט). אופני היתר טלטול מוקצה לא. טינוף ולכלוך: למרות שדברים מאוסים הם מוקצה מחמת גופו, כגון טיטול שעשו בו צרכים, עכבר מת וכל דבר מלוכלך כפסולת שאינה ראויה למאכל כלב, מותר לסלקם משום כבודו של האדם. אבל אם הם נמצאים במקום שאינם פוגעים בכבודו, אסורים בטלטול. לב. נגיעה: מותר לנגוע במוקצה בלא להזיזו אפילו מעט, וכן מותר לפרוס מפה על מחשב לכבוד שבת, או להניח כיסוי על מתג חשמל כדי שלא יטעו ללחוץ עליו. לג. בגופו: מותר לטלטל מוקצה לכל צורך אם לא מזיזו כדרכו בכף ידו אלא בשינוי, כגון במרפקו, בגב ידו, בנשיפה או ברגלו (אם אינו כדורגל). לפיכך, אם היה מונח כסף על הארץ, מותר להסיטו ברגלו כדי להצניעו. וכן מגירה שנעשתה בסיס לדבר האסור, מותר לפתוח אותה בגופו וליטול את הדבר המותר. וכן מותר לשבת על אבנים ועצי בניין, או להישען על מכונית, למרות שתוך כך מנענעם.