ברכה על מציצת גלולה רפואית

אביא לך מספר ההרחבות לפניני הלכה –

על תרופה טעימה – רק אם ממש נהנה יברך

עיין בוזאת הברכה ע' 113-114 ובירור מא, שכתב שנחלקו בגלולה שיש בה מעט מתיקות. וכן עיין בפס"ת רד, יח, ובנשמת אברהם ח"ה ע' יא. והעיקר כפי שכתבתי בהלכה, שרק אם ממש נהנה מברך. ואולי אין כאן מחלוקת אלא שניסו להגדיר מתי הוא ממש נהנה ומתי לא. ומ"מ הדין הוא, שהואיל ומגמת האכילה או השתייה כאן היא לרפואה, רק אם ממש נהנה צריך לברך. אמנם לגבי מאכל ומשקה שאוכל או שותה לרפואה, כתב במ"ב רד, מג, ושעה"צ לז, שאף שאינם טעימים כל כך, כיוון שעל כל פנים אינם רעים והחיך נהנה מהם, משמע ממ"א כד, שמברך. ונלענ"ד שיש חילוק בין מאכל לתרופה, שבמאכל ומשקה, גם אם אינו נהנה כל כך בגרונו, מברך, הואיל והוא מאכל או משקה, ויש ממנו הנאת מעיים. אבל בתרופה, רק אם ממש נהנה בגרונו, מברך, ולכן כתבתי "אם הוא ממש נהנה מהטעם".