בעינן הנאה(ולא אכילה) מיין של עובדי כוכבים שאינם מנסכים כתבתם: "בשעת הדחק, אפשר לסמוך על המקילים בזה. כיוצא בזה פסק הרמ”א קכג, א, שבמקום הפסד, יינם ומגעם אסור בשתייה ומותר בהנאה". הרמ"א בסעיף זה כתב: "בזמן הזה שאינו שכיח שהאומות מנסכים לעבודת כוכבים י"א דמגע עובדי כוכבים ביין שלנו אינו אסור בהנאה רק בשתייה וכן סתם יין שלהם אינו אסור ליהנות ממנו ולכן מותר לגבות בחובו מן עובד כוכבים סתם יינם מפני דהוי כמציל מידם וה"ה בשאר הפסד כגון אם עבר וקנה או מכר אבל לכתחלה אסור לקנותו ולמכרו כדי להשתכר בו ויש מקילין גם בזה וטוב להחמיר ועיין לקמן סימן קל"ב." להבנתי, הוא פוסק שניתן להקל אפילו שלא במקום הפסד אבל ש"טוב להחמיר". וכן גם בסימן קל"ב הרמא הביא רק את הדעה המקלה (אמנם הוא הוסיף "כמו שנתבאר לעיל" אבל משמע שעיקר ההלכה לדעתו היא כדעה המקלה.)
