ברכות מציב גבול אלמה על מאחזים וחוות

אם הם מאושרים על פי החוק, ואכן יש שם עשרות תושבי קבע (לא נראה לי שזו המציאות בגבעות עולם. יש שם הרבה אנשים שאינם בני המקום באופן קבוע, אלא צעירים שנמצאים שם כמה חודשים), אין סיבה לא לברך עליהם. אם אינם מאושרים, הסיכוי שלהם להישאר על תילם הרבה פחות מיישוב מאושר, ולכן נראה שאין עליהם שם 'יציבים' וממילא לא ניתן לברך עליהם עכ"פ בשם ומלכות. זו המציאות בדרך כלל לגבי מקומות אלו. אם כבר שאלת, אז אביא לך את כללי הברכה מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה: מציב גבול אלמנה מד. הרואה בארץ ישראל שרידי בתים של יהודים שנחרבו והצער על חורבנם עדיין מוחשי, מברך "ברוך… דיין האמת". והרואה בתי ישראל ביישובם, מברך "ברוך… מציב גבול אלמנה", כדי להודות לה' על חזרת ישראל לארצם באופן יציב לאחר שהיו כאלמנה בארצות נכר. לכתחילה יברך כאשר יראה את בית הכנסת שבמקום היישוב. מה. יש לברך 'מציב גבול אלמנה' על כל יישוב יהודי שנמצא באזור שעדיין לא מיושב כראוי, וצריך עוד להתאמץ לקיים בו את מצוות ישוב הארץ, כדי שתהיה בידינו ולא ביד אומה אחרת ולא שממה. בכלל אזורים אלו: יהודה ושומרון, הגולן, וחלקים בנגב ובגליל. מו. רק מי שמתרגש מעט מראיית היישוב יכול לברך בפעם הראשונה שרואה אותו. ובפעמים הבאות שרואה את אותו היישוב, רק אם יעברו שלושים יום ויתרגש מאוד מיישובו, יברך. ואם כשיבוא בפעמים הבאות יראה שבנו שם שכונה נוספת, יברך אף אם מתרגש מעט. ככל שהיישוב יותר חדש, מצוי יותר שמתרגשים בראייתו, ובמיוחד אם בנו שם בתים נוספים. מז. בכל האזורים המיושבים כראוי, ככל הערים והיישובים הסמוכים להם, נשכח צער הגלות, ולכן לא מברכים עליהם. אמנם אם ילך שם לסיור מודרך כדי להתבונן בתהליך חזרתם של ישראל לארצם, ובתוך כך יראה את בתי ישראל ביישובם ויתרגש מכך – יברך. וכן יהודי הבא מחוץ לארץ ורואה לראשונה את הערים הגדולות, אם יתפעל מחזרת ישראל לארצם – יברך. וכן הרואה לראשונה עיר חדשה שנבנתה, אם יתפעל מעוצמת ההתיישבות שבה – יברך. ובירושלים עיר קדשנו ותפארתנו, נכון למי שהולך לראות שכונה חדשה שבנו בה, ומתרגש מחזרת ישראל לירושלים, שיברך עליה. ואפילו על מספר בניינים חדשים שבנו בה, אם עושים טקס לכבוד יישובם, ראוי לברך. https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?srsltid=AfmBOorvXJh77tw_diIx7wSWAJ1-lc22zuFgNyIA2DcmvAK2JcLSZZP9