שלום הרב, במהלך לימוד הלכות שבת בנושא מריחת משחות בשבת, התקשנו בהבנת סברת הרב בנוגע לפסיקתו. הרב מציין בפניני הלכה פרק י"ד סעיף ה' הערה 3 כי "כאשר רוצים שכל המשחה תבלע בגוף ולא יישאר ממנה דבר על העור, אין בה איסור ממרח (מ"א שטז, כד, מ"ב מ"ט)". התקשנו בהבנת החילוק בין האם רוצים שתבלע המשחה לחלוטין או שלא, בסופו של דבר האדם מורח בפועל את המשחה, בנוסף – מרבית המשחות הרפואיות אין בהן שום צורך שיישארו מעל העור אלא מטרתן להיבלע, אז מותר למרוח את רובן? באיזה מקרה מדובר שאסור? יתר על כן, קשה מהמקור שהרב הסתמך עליו במגן אברהם, אשר מסתמך על דברי המהרי"ל הכותב במפורש כי מותר בנידון שם רק לעמוד עם הרגליים על הקרקע, אך בוודאי לא לשפשף. אולי ניתן לחלק בנוגע למשחה על הגוף שמותר רק להניח על הגוף ולא למרוח בפועל? תודה רבה
