מותר, ולכתחילה אל תשתו ביחד יין, שכן רק בדיעבד מקלים לגבי גוי שמזג יין לכוס. פניני הלכה כשרות פרק כט. קיצור פניני הלכה:

כט – יין ומשקאות גויים

נגיעה ביין, ניעורו ומזיגתו

ט. מזג גוי עובד ע"ז יין מבקבוק לכוס, כל היין שבכוס ושבבקבוק נאסר בשתייה ומותר בהנאה. ובמקום הפסד מרובה, היין שנותר בבקבוק כשר לשתייה. שאב הגוי יין מחבית על ידי מכונה חשמלית או פתח את ברז החבית, היין שיצא נאסר בשתייה ומה שנותר בחבית מותר. שפך מהבקבוק או החבית בלא כוונה, או שחשב שיש שם שיכר, גם מה ששפך מותר בשתייה. מזג הגוי מים לתוך יין של ישראל כדי למוזגו, נאסר היין בשתייה. אם הגוי אינו עובד ע"ז, היין שבכוס ושבבקבוק מותר. אמנם המנהג לכתחילה לחשוש לדעת המחמירים, ולכן כאשר המלצר גוי, הסועדים פותחים את הבקבוק ומוזגים לעצמם. ובדיעבד שהגוי מזג, מותר לשתות את היין. ורק אם ידוע שהמלצר נוצרי שמאמין שאותו האיש אלוהים, היין שבבקבוק ובכוס נאסר בשתייה אם אינו מקום הפסד. ואם ידוע שהוא ממש עובד אלילים, אפשר להקל רק במקום הפסד מרובה ורק לגבי היין שנותר בבקבוק (דין יהודי חילוני להלן, טז). גם כאשר מזג ישראל יין לתוך כוס של גוי שהיין שבו אסור, היין שבבקבוק נאסר בשתייה אם לא מדובר על הפסד מרובה.

איסור משקאות אלכוהוליים בבית הגוי

יז. בנוסף לאיסור היין, אסרו חכמים על ישראל לשתות כל משקה אלכוהולי, כוודקה ובירה, בביתו של גוי או בחנותו או בבית הקפה שלו או בכל מקום שברשותו, ואפילו שותה שם לבד משקה שהכין בעצמו. אבל אם ילך הישראל לשתות במקום אחר, יכול לקנות בחנותו של הגוי משקה שהכין מחומרים כשרים (אין על המשקה איסור בישולי גויים, כי עיקרו מים. לעיל כח, יז). יח. כדרך ארעי לצורך גדול מותר לשתות מעט בבית הגוי וללכת, כגון כשנצרך לחזק את עצמו או למנוע כאבי ראש, ובתנאי שלא ישב לשתות יחד עם הגוי. ואם כבר נאלץ לשתות פעמיים בבית הגוי, לא ישתה אצלו פעם שלישית, שכבר יצא משתיית ארעי לשתיית קבע. יט. הנאלץ לנסוע למקום אחר והוא מתאכסן במקומו של גוי, בין בתשלום בין בחינם, רשאי להביא איתו משקה ולשתות שם, שכן באותו זמן בית הגוי נחשב כביתו. ואם המארח מציע לו מעט משקה, כדי שלא תיווצר ביניהם איבה, מותר לו להיענות ולשתות מעט. כ. שתיית קפה ותה מותרת במקומו של הגוי, ונכון להחמיר כאשר הדבר נעשה כדרך חברות ולא רק כדרך כבוד למארח. ארוחה רגילה וכשרה, מותר לאכול בבית הגוי.

מסיבה של גויים

כא. בהתאספות של גויים להרמת כוסית, אסור לשתות אפילו מעט משקה אלכוהולי, אפילו אם השתייה נעשית באולם ציבורי שאינו שייך לגוי, ואפילו אם ישראל הביא את המשקה מביתו. אבל אין איסור לאכול מהכיבוד הקל שמוגש שם, בתנאי שהוא כשר. ובהתאספות של ישראל, אפילו אם יש בה גויים, כיוון שרוב המשתתפים יהודים, מותר לשתות משקה אלכוהולי. כב. במסיבה של גויים, כיוון שהסעודה חשובה יותר, לא רק משקה אסור, אלא גם אוכל כשר אסור לאכול שם, אפילו אם הגוי המארח ייחד שולחן ליהודים. בכלל מסיבה: חתונה, מסיבה לכבוד לידה, וקל וחומר סעודה לכבוד חג, כדוגמת חג המולד, סילבסטר וחג הקרבן. שלושים יום ממועד חתונת הגוי אסור לסעוד אצלו, גם אם לא נאמר שהסעודה מחמת החתונה. לאחר מכן עד שנים עשר חודש, האיסור הוא רק אם נאמר שהסעודה לכבוד החתונה. שלח הגוי ממאכלי המסיבה הכשרים לביתו של ישראל, מותר לאוכלם. כג. כאשר ישנו חשש שההימנעות מהשתתפות בחתונה או במסיבה תגרום לאיבה, ולא ניתן להתחמק – ישתתף כפי המעט הנדרש למניעת איבה וקיום היחסים הטובים, אף אם הדבר דורש לטעום מהמאכלים הכשרים, אבל שתייה אלכוהולית אסורה. https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?v=4605f628f91d