שלום, בספר מועדים, ג, ו צויין ש"שווה לכל נפש" הוא שרוב האנשים נהנים ממנו, ואילו שם, ה, י הוזכר פירוש אחר, שאחוז ניכר נהנים ממנו. מדוע אין סתירה בהגדרה?
הגדר שכתוב בהלכה הוא רוב שאם היתה להם אפשרות היו עושים זאת, ומה שהובא בסעיף ט לגבי עישון שדי באחוז ניכר, הדבר הובא בתוך סברת המקלים לעשן, ולא כהכרעה של הרב שהקל למעשה רק במקום צער רב. https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?srsltid=AfmBOorvXJh77tw_diIx7wSWAJ1-lc22zuFgNyIA2DcmvAK2JcLSZZP9