שלום הרב. סיימתי עכשיו את ההלכות אל ספירת העומר, ובסוף הרב מדבר אל אם אדם בספק אל היום אם זה תשעי או עשירי? ופסקתה בסופו של דבר בגלל שיש ספק אין מברכים. השאלה היא שבפרק הקודם פסקת שאם אדם אינו זוכר אם הוא ספר או לא ויש כאן ספק יכול להמשיך לספור בברכה. מה ההבדל בין המקרים ?
במקרה הראשון יש ספק ברור, ולכן אמרינן ספק ברכות להקל. ואילו במקרה השני שלא זוכר האם ספר ביום הקודם (אם ספר ולא זוכר אם ברך, כמובן שאין שום בעיה לכל הדעות להמשיך לברך, שהרי אין כאן שום ספק, שהרי קיים את המצווה כראוי אף שלא ברך עליה וממילא לכול הדעות ממשיך לספור בברכה), לדעת רוב הפוסקים אין כאן ספק כלל, שכן כל יום הוא מצווה בפני עצמה, ולכן לדעתם גם אם וודאי לו שלא ספר – יספור ביום הבא בברכה. ואמנם במקרה שוודאי לו שלא ספר אנו חוששים לדעת שאומרת שהספירה כולה מצווה אחת, ולכן ימשיך לספור בלי ברכה, אבל אם מסופק האם ספר, בזה לא חיישינן. https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/
