שלום לכבוד הרב, בספר פניני הלכה העם והארץ פרק ד הלכה ה, הרב אומר שם שכל מי שלומד על מנת להורות או ללמד תורה לרבים יכול לדחות את הגיוס. אז רציתי לשאול למה מי שלומד לא על מנת להורות או ללמד לרבים, למה שהוא לא יוכל לדחות את הגיוס, מה הוא שונה, הרי שתיהם בכלל תלמוד תורה? ועוד רציתי לשאול, הרי רואים שם שהחיוב מבוסס על זה שזה מצווה שאי אפשר לקיימה על ידי אחרים, אז למה בזמני שגרה שיש מספיק חיילים מי שלומד תורה צריך להתגייס? בתודה מראש.
ההיתר לדחות מעט את הגיוס או לקצר אותו בגלל לימוד התורה, הוא לכל בחור שנמצא בישיבה, וכפי שנוהגים בפועל כל ישיבות ההסדר. ההיתר לדחות בלי הפסקה עד כדי חוסר גיוס כלל (באישור הצבא), נועד אך ורק למי שמגויס למען העברת מסורת התורה לעם ישראל – להורות וללמד תורה לרבים, שכן בכך הם תורמים תרומה מכרעת לחיזוק התודעה הישראלית, לביטחון ישראל וליישוב הארץ, דבר שהוא שווה ערך לגיוס עצמו. כמובן שמדובר על אחוזים בודדים שמסוגלים לכך. https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?v=4605f628f91d
