שלום וברכה, ראיתי בפניני הלכה שאם מכניסים התקן תוך-רחמי כשהאישה טהורה, ניתן להעמיד את הדם שלאחר מכן כדם פצע, בשל ההתקן. השאלה היא באם התקן הורמונלי, שהדימום ממנו עלול לארוך זמן רב, יכול להיחשב גם כדם פצע? או להיפך, בגלל שזה הורמונלי יש יותר חשש שמדובר בדם מטמא בכלל? אנחנו פשוט מתלבטים על איזה אמצעי מניעה ללכת, וזו אחת השאלות. תודה רבה!
כפי שכותב שם הרב בפסקה האחרונה של ההערות, להלכה אין הבדל בין סוגי ההתקנים. כל עוד הדם אינו מרובה ולא בא בהרגשה או בבדיקה פנימית בעונת וסתה הקבוע, האישה מותרת. "לגבי התקן שיש עמו הורמונים… גם בו אפשר להקל בבדיקה פנימית ולתלות שהדימום מחמת מכה… . בכל אופן, אשה שרואה כתמים מחמת התקן או גלולות הורמונליות, ראוי שתמעט ככל האפשר בבדיקות פנימיות." בפועל בהתקן רגיל יש וסת כל חודש, וממילא נטהרים ממנו כרגיל ותולה הדם בפצע שנגרם מההתקן בבדיקות שעושה לאחר סיום וסתה מלבד בדיקת הפסק טהרה ובדיקת עונת וסתה הקבוע, ואילו בהתקן הורמונלי בדרך כלל אין וסת, אלא שלפעמים לוקח כמה חודשים על שהוסת נעלם וכל חודש יש פחות דם במועד הווסת. אביא לך את הדין למעשה כפי מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה 'זוגיות ומשפחה' שנכתב כעת כהמשך של ספר הקיצור שכבר יצא (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?v=4605f628f91d) אישה שיש לה התקן תוך רחמי למניעת היריון, תולה הדם בפצע שנגרם על ידו בכל הבדיקות שעושה לאחר סיום וסתה, מלבד בדיקת הפסק טהרה ובדיקת עונת וסתה הקבוע. אמנם אם לאחר שעשתה הפסק טהרה, תראה כמות גדולה של דם כדוגמת הדם שמוצאים לקראת סיום הווסת – יש להחמיר, שכן זהו סימן שעדיין לא פסק וסתה. גם אישה שיש לה התקן הורמונלי, תולה את הכתמים בו, כל עוד מדובר על דימום מועט שאינו יכול להיחשב כווסת קל.
