שלום כבוד הרב אני ובעלי נשואים 15 שנה עם שלוש ילדים ברוך ה'. מציינת שבעלי עובד משמרות ארוכות ומעייפות ומפרנס את הבית בכבוד.לא מחסיר מהבית כלום. לאחרונה מרגישה תסכול רב אינני באה מבית שההורים אוהבים ומחמיאים או עושים משהו למען השני.ההפך. ציפיתי מהזוגיות שלי שתהיה אחרת שאקבל את תשומת הלב ושאתן בחזרה מה שעושה ומשתדלת .הערתי לבעלי שחסרה לי תשומת הלב בקטנה לא צריכה יהלומים רק מכתב קטן.שוקולד .סמלי שארגיש אישה. מאז שאמרתי במשך הנישואין ולאחרונה יותר ושיתפתי אותו .הוא גם אמר כמה דברים שלא היו קלים עבורי אבל מאז קרוב לחצי שנה שאיננו ביחד ברמה האינטימית. חסר לי עכשיו גם זה. מרגישה שכבר אין לי בשביל מה להילחם בזוגיות הזו. חשוב לי לציין שעל פניו הבית נראה רגוע אבל בפנים לפחות אצלי סערה גדולה. הוא לא מעוניין ללכת לייעוץ .אני מרגישה כל כך לא בסדר כשאני רואה זוגות אחרים ותוהה לעצמי איפה אני הרסתי..ומצד שני לא מגיע לי להיות אהובה
