שלום לרב, כל נושא הריבית הגורף קשה לי מאוד לקבל. ברור לי שאדם שרואה את אחיו במצוקה, לא מוסרי ולא יאה לקחת ריבית. אבל הפסוק מדבר על "כי ימוך אחיך"… וברור גם שהתורה בעצם זה שאסרה לקחת ריבית מאדם במצוקה הופכת אותנו דפקטו לאחים. הרי אדם יתבייש לגבות ריבית מאחיו הנמצא במצוקה. מאוד קשה לי נושא הריבית על הלוואה לאדם שלא נזקק ישיר. אדם שרוצה להרחיב את עסקיו לרווחתו וצריך מזומן ולי יש מזומן ביד שאינו מרוויח או שמרוויח ואני מוכן לוותר על הרווח כדי לעזור לאדם נוסף. למה שלא אקבל פיצוי על זה? אני מוכן לעזור לו אבל לא לשאת גם בסיכון ולכן לא רוצה להיות שותף עם סיכון ! לא מדובר בעני או אביון שצריך לעשות טיפול שיניים ואין לו מזומן אלא אדם הדורש להרחיב את עסקיו או את ביתו לרווחתו ולקנות רהיטים חדשים. הוא לא במצוקה ולא מדובר בחיי ומזוני! אז למה חכמים הוציאו את הפסוק מפשוטו? זה לא מקרה של ימוך אחיך.
