מהי הדרך הנכונה להתעטף בטלית לפי ההלכה?

שלום אתה צריך לנהוג כאביך. וכך כתוב בספר "מעשה רב" הגר"א היה מגביה את הטלית מעט מעל ראשו וכן נהגו החזו"א והרשז"א וכך גם מנהג תימנים. ויש מבני אשכנז וספרד שנהגו להשליך את הכנפות צד כמבואר להלן הרחבה ומקורות בעניין לדעת שמואל (מו"ק כד) עטיפת האבלים היא עד גומות הלחי ושונה מעטיפת שאר אנשים לכן האבלות ניכרת ואסור לאבל להתעטף בשבת. אבל לדעת רב עטיפת אבלים כעטיפת שאר ב"א ולכן אינה ניכרת בשבת ומותרת . להלכה לעניין אבלות פסקו התוס' ור"ח כרב בדיני – שאבל א"צ להתעטף כישמעאלי ומותר בשבת – אבל  הראבי"ה ריטב"א טור ושו"ע פסקו כדעת שמואל שאבלים מתעטפים עד גומות הלחיים. ולכן אסור להם להתעטף כך בשבת ונחלקו הפוסקים האם גם בעטיפת טלית צריכים לכסות כישמעאלים ? כתב הטור שלדעת הגאו' צריך  – וכן משמע מהגמ' (ערכין ב, ב) שגיל חינוך קטן בטלית – הוא מזמן שיודע להתעטף – כמו שאמר שמואל שכל עטיפה שאינה כישמעאלים אינה עיטוף ודייקו מכאן התוס' שהעיטוף מעכב – שהוא התנאי לחיוב קטן. וכך משמע מהמרדכי שכתב שט"ק אינו מן המובחר – שהוא לא נחשב "אשר תכסה בה". וסימן לדבר – מה שמברכים "להתעטף בציצית".  ובאר"ח כתב שהמברך עליה  עובר בלא תישא . לכן לשיטתם – מיד לאחר הברכה צריך לעטוף את הראש בטלית (מו"ק כד,א; תוס' ערכין ב,ב;) אבל מהרי"א וטור כתב בשם בעל העיטור כתבו שעיטוף ישמעאלים לא קשור למצוות ציצית  שבה די להתכסות בכל צורה שהיא – ולכן אין צורך לעטוף את הראש (טור בשם בעל העיטור ומהרי"א; נ"י בשם הריטב"א; תה"ד). וכ"כ נ"י בשם ריטב"א ולכן מנהג כל ישראל לעשות ט"ק . ותה"ד הסביר שמאחר ובימיהם נהגו להתעטף – כך תקנו את נוסח הברכה אבל באמת עניין העיטוף לא נזכר בתורה ומ"מ למעשה נוהגים להחמיר ולצאת ידי כל הדעות  (רדב"ז; האר"י; חיד"א ב"י שו"ע;מ"ב ח,ב;; וכה"ח).[1] וכך פסק בשו"ע (ח, ב): סדר עטיפתו כדרך בני אדם שמתכסים בכסותם ועוסקים במלאכתם, פעמים בכיסוי הראש פעמים בגילוי הראש, ונכון שיכסה ראשו בטלית. איך עושים את ההידור בעיטוף לכתח'? מנהג אשכנז  3 צורות ובמעשה רב כתב שהגר"א היה מגביה את הטלית מעט מעל ראשו וכן נהגו החזו"א והרשז"א ומנהג תימן. בפה"ל – מרש"י במו"ק משמע שעיטוף הוא כיסוי החלק העליון של הפנים עד עצם הלחי שתחת הפה וכ"כ במ"ב (ד, ד ) ושישליך 4 הכנפות לשמאלו כדי הילוך ד' אמות. אבל חו"י בשם זקני אשכנז וגר"ז וא"א כתבו שישליך רק את שני הימניות לשמאלו. והזהיר במ"ב שלא יכסה עד החזה – שאז לא רואה מה שלפניו ואינו עיטוף. אבל כתב בפסק"ת שלנוהגים לכסות את כל הראש יע"מ כי יכולים לראות מה שלפניהם ובספר שערי הלכה כתב שכך מנהג ישמעאלים שגרים בין החולות ושכן נהג הגר"י קנייבסקי. והאמרי אמת לימד זכות על המכסים עד לחזה. מנהג ספרד 2 צורות ומנהג הספרדים כרב האי גאון; ר"ח; ורמב"ן שעיטוף ישמעאלים הוא על פיו וראש חוטמו מלמטה למעלה. וכ"כ הבא"ח שאחר סיום הברכה יעטוף בטלית את ראשו בלבד וישליך שני כנפות ימין לשמאלו ולאחר שיעור ד' אמות ישליך עליהם גם את השמאליות. ולא כאותם המתחכמים לעטוף בו את כל גופם תחילה. אמנם בשלמי ציבור שהמנהג לעטוף קודם את הגוף וכ"כ ר' אליהו מאני ושו"ע הרב . [1] בגמ' (ערכין ב,ב) "קטן היודע להתעטף חייב בציצית". וכתבו התוס' שמשמע מכאן שהמצווה היא לתעטף בטלית כמו שאמר שמואל הגמ' מו"ק כד, שכל עיטוף שאינו כעיטוף ישמעאלים אינו עיטוף ". ואמנם לדעת רב גם כיסוי הראש נחשב עיטוף וכן פסוק התוס' ור"ח שם – מכל מקום הראבי"ה ריטב"א טור ושו"ע פסקו כשמואל. שעיטוף היינו כעטיפת ישמעאלים. וכ"כ המרדכי שהברכה היא "להתעטף בציצית" ולכן לאחר הברכה צריך לעטוף את הראש כעטיפת ישמעאלים. אבל הטור כתב בשם בעל העיטור ומהרי"א שהעיטוף נוגע רק לעניין אבלות אבל בציצית המצווה היא להתכסות שנאמר ' "אשר תכסה בה" כדרך שב"א מתכסים בשעת מלאכתם לפעמים בראש מכוסה ופעמים בראש מגולה, וכ"כ נ"י בשם הריטב"א. ובתה"ד הוסיף שנוסח הברכה נתקן לפי מה שהיו רגילים אז אבל בימינו שאף אחד לא נוהג להתעטף אין בזה צורך  וכן פסק שו"ע (ח,ב)   ומ"מ כתב הב"י לגבי ט"ק שהרוצה להדר יניח הט"ק על ראשו לפני שמברך וכ"כ הרדב"ז האר"י החיד"א וכה"ח שלכתח' יעטוף את ראשו לאחר הברכה .