קריאה בספר תורה שלא כתוב כמנהג העדה

שאלה

שלום כבוד הרב, בספרו כתב הרב בהלכות ספר תורה כי אעפ שישנם שינויים בספרי תורה בין תימנים לספרדים/אשכנזים לכולי עלמא ניתן לקרוא בספר שאינו כתוב כמנהג העדה. מכיוון שהנני מבני העדה התימנית ראיתי לנכון לציין במחילה מכבוד הרב, כי המהריץ בספרו חלק הדקדוק על הפסוק ויהיו בני נוח כותב שספר תורה שאינו כתוב בו כך הינו פסול. כמו כן הסכים לדעתו גם בר פלוגתא שלו (אמנם לא מאותו הדור) הרב יוסף צוביירי זצ"ל בשות ויצבור יוסף בר. נתקלתי בהיתר אחד של הרב בן שלמה בספרו הלכות צבא המציין כי ניתן לצאת ידי חובה ונדמה לי שנסמך על הרב קפאח בפירושו למשנה תורה. אודה לבירור כוונת הרב בספרו. בכבוד רב, לירן.

רב משיב

שלום ראה בשו"ת דברי חכמים  (לרב שלום יצחק הלוי)  סימן כז שדן בזה והתיר, והסביר שכוונת מהרי"ץ שם הייתה לעמודד בפרץ כנגד אלו שחשבו לשנות ולהגיה בספרי תימן בניגוד למסורת אך לא נתכוון לפסול ספרי תורה הכתובים מראש ועד סוף לפי מסורת ידועה ופוסקים מפורסמים – דור אחרי דור. מעין זה כתב מהרי"ץ גם לגבי ספרי תימן הקדומים שהיו בהם שינויים בצורות האותיות שלדעת הרבה פוסקים הם מעכבים – וגם לגבם דן ממהרי"ץ עם הרד"מ וכתב שאין לפסול את הספרים הישנים או להימנע מלהשתמש בהם – גם אם לכתחילה ראוי לכתחילה לכתוב כדברי הפוסקים.

ישיבת הר ברכה אנו משתמשים בעוגיות כדי להבטיח את תפקוד האתר ולשפר את חוויית המשתמש. אפשר לבחור אילו סוגי עוגיות להפעיל.
בחירת עוגיות


דילוג לתוכן