אחד מעקרונות היסוד לחיים הוא שהמציאות כשלעצמה איננה דבר אובייקטיבי.
היא תמיד תלויה בעיני המתבונן.
את אותה מציאות ניתן לראות בכמה דרכים, והאופן שבו האדם רואה אותה משפיע על רגשותיו כלפיה ועל הדרך שבה יפעל ויגיב.
בעבר קראנו לזה הסיפור הפנימי.
על עיקרון זה מבוססות שיטות רבות – כמו שיטת אפר"ת (אירוע, פרשנות, רגש, תגובה) ושיטת ה-CBT העוסקת במחשבות האדם ובהשפעתן על פעולותיו.
שתי נקודות מבט על נֹחַ
דוגמה לכך מופיעה בתחילת פרשת נֹחַ.
רש"י מפרש את הביטוי "בְּדֹרֹתָיו" כך:
"יֵשׁ מֵרַבּוֹתֵינוּ דּוֹרְשִׁים אוֹתוֹ לְשֶׁבַח: כָּל שֶׁכֵּן אִלּוּ הָיָה בְּדוֹר צַדִּיקִים – הָיָה צַדִּיק יוֹתֵר. וְיֵשׁ שֶׁדּוֹרְשִׁים אוֹתוֹ לִגְנַאי: לְפִי דוֹרוֹ הָיָה צַדִּיק, וְאִלּוּ הָיָה בְּדוֹרוֹ שֶׁל אַבְרָהָם – לֹא הָיָה נֶחֱשָׁב לִכְלוּם."
התורה מעידה: "נֹחַ אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה בְּדֹרֹתָיו, אֶת הָאֱלֹקים הִתְהַלֵּךְ נֹחַ".
לכאורה, ברור שמדובר בשבח גדול, אך רש"י מלמד אותנו שאפשר גם לראות זאת הפוך. תמיד ניתן לראות את אותה מציאות משני צדדים.
גם בתיבה – שתי קריאות
דוגמה נוספת: התורה מתארת את התיבה כך –
"עֲשֵׂה לְךָ תֵּבַת עֲצֵי גֹפֶר…"
רש"י מסביר:
"בַּכֹּפֶר – זֶפֶת… בְּתֵיבָתוֹ שֶׁל מֹשֶׁה עַל יְדֵי שֶׁהָיוּ הַמַּיִם תָּשִׁים, דַּיָּהּ בַּחוֹמֶר מִבִּפְנִים וְזֶפֶת מִבַּחוּץ… שֶׁלֹּא יָרִיחַ אוֹתוֹ צַדִּיק רֵיחַ רַע שֶׁל זֶפֶת. אֲבָל כַּאן מִפְּנֵי חוֹזֶק הַמַּיִם – זִפְּתָהּ מִבַּיִת וּמִחוּץ."
אפשר להבין זאת בשתי דרכים:
האחת – טכנית בלבד; השנייה – מהותית, המעוררת הודיה אצל משה ותמיהה אצל נֹחַ.
ייתכן ששילוב ביניהן הוא הנכון: אצל משה ניתן היה להסתפק בחומר מבפנים בלבד, ואילו אצל נֹחַ – בגלל עוצמת המים – נדרש גם מבחוץ.
כך או כך, הכול תלוי בפרשנות של האדם למציאות.
איך המחשבה משנה את המציאות
ראיית המציאות איננה משפיעה רק על הרגשות והתגובות – היא משנה בסופו של דבר גם את המציאות עצמה.
כך הוכיח ניסוי רוזנטל וג'ייקובסון (Rosenthal & Jacobson, 1968):
שני פסיכולוגים, רוברט רוזנטל ולנור ג'ייקובסון, בדקו האם הציפיות של מורים משפיעות על הישגי תלמידים.
- בתחילת השנה הם נתנו לתלמידים מבחן IQ שהוצג למורים כ"מבחן לצמיחה אינטלקטואלית".
- לאחר מכן בחרו באופן אקראי כמה תלמידים ואמרו למורים שאלו ילדים בעלי פוטנציאל גבוה במיוחד.
- המורים לא ידעו שהבחירה אקראית לחלוטין.
בסוף השנה התברר שהתלמידים שהמורים האמינו שהם "מבריקים" באמת שיפרו את הישגיהם באופן משמעותי יותר מהשאר.
זו דוגמה מוחשית לכך שהמחשבה והפרשנות שלנו למציאות משנות אותה בפועל.
כוחו של מבט טוב
רבי נחמן מברסלב מלמד בתורה רפ"ב:
"דַּע, כִּי צָרִיךְ לָדוּן אֶת כָּל אָדָם לְכַף זְכוּת, וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁהוּא רָשָׁע גָּמוּר – צָרִיךְ לְחַפֵּשׂ וְלִמְצֹא בּוֹ אֵיזֶה מְעַט טוֹב… וְעַל יְדֵי זֶה שֶׁמּוֹצֵא בּוֹ מְעַט טוֹב וְדָן אוֹתוֹ לְכַף זְכוּת – מַעֲלֶה אוֹתוֹ בֶּאֱמֶת לְכַף זְכוּת וְיוּכַל לַהֲשִׁיבוֹ בִּתְשׁוּבָה… וְעַל יְדֵי זֶה שֶׁמְּחַפֵּשׂ וּמוֹצֵא בְּעַצְמוֹ עֲדַיִן מְעַט טוֹב – עַל־יְדֵי־זֶה הוּא יוֹצֵא בֶּאֱמֶת מִכַּף חוֹבָה לְכַף זְכוּת, וְיוּכַל לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה."
ראיית הטוב משנה את האדם ואת עולמו.
יהי רצון שנזכה לרומם את מבטנו על המציאות, לראות את הטוב, להגביר את הטוב – ולעשות טוב. 🌿
