שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

המתפנה באמצע סעודה

שלום כבוד הרב, לאור התשובה הקודמת: השולחן ערוך שכותב "מי שעומד בסעודה ונזכר שנגע בשוק וירך ומקומות המכוסים באדם או שחיכך בראשו וכל כיוצא בזה, (ובמקומות המטונפים שיש בהם מלמולי זיעה) (תשובת הרמב"ן סימן קנ"ה), צריך לחזור וליטול ידיו ויברך על נטילת ידים" ומשנה ברורה על דבריו, הרב מלמד עושה אוקימתא שמדובר על אם יאכל בהמשך כביצה ?

אכן. כדין המתפנה לגדולים שהוא בדיוק כדין טינף ידיו. מעריך שאין זה חידוש של הרב מלמד. לכאורה דין פשוט שעולה מתוך סוגיית נטילת ידיים.

כך כתוב למשל כאן בשם הרב עובדיה – https://halachayomit.co.il/he/default.aspx?HalachaID=701
"יש להבהיר, שאין לברך על נטילה זו, אלא אם מתכוין לאכול בהמשך הסעודה יותר משיעור כביצה (כחמישים גרם) פת, שאם לא כן, יש ליטול ידיים בלא ברכה בלבד".

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2026-01-18 12:23:05

המתפנה באמצע סעודה

שלום כבוד הרב, אבל אם התפנה לגדולים, והוא מתכוון להמשיך לאכול עוד לחם כשיעור נפח ביצה, יטול את ידיו בברכה…" מה המקור לכך שצריך לאכול כביצה בהלכה זאת ?

כי להלכה נוטלים ידיים בברכה רק על אכילת כביצה לחם גם אם לא היה שום הפסק. לכן אם יאכל פחות, ייטול בלא ברכה כמו כל הנוטל ידיו ללחם ומתכוון לאכול פחות מכביצה. וכן הדין לשאר ההפסקים – "הלך ממקום הסעודה למשך שעה ומעלה והסיח דעתו משמירת ידיו, אף שהתכוון להמשיך לאכול לחם ולכן לא צריך לברך שוב 'המוציא', חייב ליטול ידיים שוב, ויברך על הנטילה רק אם מתכוון לאכול עוד כביצה לחם. וכן מי שהלך לישון על מיטתו באמצע הסעודה למשך יותר מחצי שעה, צריך ליטול ידיו, ויברך על הנטילה אם מתכוון לאכול כביצה לחם. וכיוון שבשנתו הסיח דעתו מהאכילה, צריך לברך שוב 'המוציא'. "

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2026-01-18 10:36:05

יש לך שאלה?

שבת חזון – הסעודה והחורבן

שבת חזון – הסעודה והחורבן

שבת חזון.
לאחריה נכנסים לתשעה באב.
מצאנו במשנה הגדרה מיוחדת:

ערב תשעה באב שחל להיות בשבת אוכל ושותה כל צרכו ומעלה על שולחנו אפילו כסעודת שלמה בשעתו
(רש"י – בשעת מלכו ותקפו שהיה אוכל הוא ושריו ס' כור סולת וכו..).

👑 סעודת שלמה – דווקא ערב החורבן

דווקא רגע לפני שיא האבלות על החורבן, משתמשים חז"ל בביטוי היחידאי שבכל ששת סדרי המשנה – שסעודת שלמה בשעתו?!
שלמה המלך בשיא תוקפו, שהמקדש בנוי והשכינה שורה.

יש כאן גילוי גדול ומופלא – אפילו בחורבן, נקודת הגאולה נמצאת,
בשבת שיוצאים מהחדשות שאופפות אותנו, מהיום יום, מה'כאן ועכשיו' – מתגלה הנקודה הנצחית.

אנו שייכים באמת לשלמה בשיא גדולתו וכוחו!
זה סוד הגאולה – לדעת שיש בנו את הנקודה הפנימית הזאת שמתגלה בשבת.

🕯️ עם הנצח לא מתייאש

מכוח העוצמה הזאת המונחת בנו, עם הנצח לא מתייאש.
הוא יודע שגאולתו תגיע.
הוא יודע שמקדש יבנה.

העוצמה הזאת מתגלה בסעודת השבת, ביכולת לחבר את העולמות, לקדש את המציאות – לגלות שכינה בארץ!

דווקא מי שמאמין בכוחם העצום של ישראל,
הוא זה שיתאבל באמת על כך שהכוח הזה לא מתגלה כראוי.

📖 מדרש איכה – הסעודה שמעוררת בכי

על פי זה ניתן להסביר את דברי המדרש באיכה רבה:

"ישיחו בי יושבי שער, אלו ישראל שהן יושבין בבתי כנסיות ובבתי מדרשות,
ונגינות שותי שכר, מאחר שהן יושבין ואוכלין ושותין ומשתכרין בסעודת תשעה באב יושבין וקוראין קינין ונהי ואיכה"

מתי משתכרים בסעודת ת"ב?
הרי אוכלים רק שני תבשילין, ואסור לאכול בשר ולשתות יין!

אלא – זה בערב תשעה באב שחל להיות בשבת,
ודווקא מתוך השמחה העצומה בכוחם הגנוז של ישראל, יש בכי וצער על המציאות,
כי אנחנו מתאימים למציאות הרבה יותר גדולה.

🕊️ מי שמתאבל – רואה את שמחתה

כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בשמחתה –
זוכה ורואה? יזכה ויראה?

אלא – מי שמתאבל, כי הוא מאמין בכוחם של ישראל,
זוכה ורואה מיד את שמחתה של ירושלים בבניה אהוביה – הראויים לה והיא להם!

👑 שלמה נשאר מלך – גם כשנפל

המהר"ם מלובלין הסביר שהמילה 'בשעתו' רומזת שהיו לשלמה המלך גם תקופות פחות טובות.
אבל שלמה המלך, גם בהיותו הדיוט, היה בפנימיותו מלך
ולכן הוא חוזר להיות מלך.

כך גם עם ישראל
החורבן הזמני לא ייפגע בייעודנו ותפקידנו!

💔 שני סוגי צער – ומהות הצער של תשעה באב

יש שני סוגי צער:

  1. צער של אבלות – אדם קרוב נפטר, ואנו חווים צער של פרידה,
    צער על דבר שלא יחזור. צער כזה מוגבל בזמן,
    יש קצבה כמה זמן יש להצטער, וגזירה על המת שישתכח מן הלב.
  2. צער אחר – צער על כך שאדם או אומה לא נמצאים במקום הראוי להם.
    כיוון שזה לא מקומם ולא טבעם – ברור שיחזרו אליו.

הצער הזה הוא על מצב זמני,
שייתכן שייקח זמן עד שייצאו ממנו, אבל הוא זמני.
וממילא – הצער הזה טוב שיימשך
עד שישובו האדם והעם למקומם הראוי.

הצער הזה הוא צער מדרבן,
צער שדוחף קדימה – לחתור אל המצב שבו אנו צריכים להיות.
כזה הוא הצער של תשעה באב.

✡️ סעודה או קינה – שתי דרכים לאותה אמת

הצער על החורבן הוא כי אנו יודעים בוודאות שזה לא המצב המתאים לנו.
אנחנו שייכים למלכות שלמה, לגילוי שלם של הקב"ה בעולם.

לכן אנו מתאבלים – ואת הידיעה הברורה הזאת אפשר לבטא בשני אופנים:

  • על ידי צער ואבלות
  • על ידי סעודה כסעודת שלמה – לחוות כעת את המדרגה האמיתית של עם ישראל

בשני האופנים יש אמירה יסודית:
מצב החורבן, מצב הריחוק מהקב"ה – איננו המצב שבאמת מתאים לנו.
אנו שייכים לגילוי שכינה, לקרבת ה',
ל"עם זו יצרתי לי תהילתי יספרו", ל"אתם עדיי נאום ה' ואני אל" – זו מהותנו האמיתית.

🌅 דור של גאולה

אנו בדורות של גאולה.
עם ישראל הולך ומגלה את גדולתו.

נזכור מי אנחנו –
ונזכה לגאולה שלימה במהרה בימינו!

אולי יעניין אותך

ישיבת הר ברכה אנו משתמשים בעוגיות כדי להבטיח את תפקוד האתר ולשפר את חוויית המשתמש. אפשר לבחור אילו סוגי עוגיות להפעיל.
בחירת עוגיות


דילוג לתוכן