שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

כיסוי ראש לגרושה

התגרשתי אחרי 7 שנות נישואין. אני בת 28 ורוצה להינשא שוב, האם אני יכולה להוריד את הכיסוי?

אני מעריך שלא הכיסוי ראש הוא זה שמונע ממך להתחתן. אביא לך את הדברים כלשונם מתוך פניני הלכה משפחה (אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה):

טז – האם אלמנה וגרושה חייבות לכסות את ראשן

נפסק ב'שולחן-ערוך' (אה"ע כא, ב): "לא תלכנה בנות ישראל פרועות ראש בשוק, אחת פנויה ואחת אשת איש". וביארו מפרשי ה'שולחן-ערוך' שהכוונה שגם אלמנות וגרושות חייבות לכסות את ראשן, אבל בחורות שעדיין לא נישאו, אינן צריכות לכסות ראשן.

נשאל אחד מגדולי הפוסקים בדור האחרון, הרב משה פיינשטיין זצ"ל, שחי ופעל באמריקה, מה תעשה אשה שנתאלמנה ועליה לפרנס את ילדיה, ובמקום שבו היא יכולה לעבוד דורשים ממנה לבוא לעבודה ללא כיסוי ראש. האם מותר לה לבוא לעבודה ללא כיסוי ראש או שעליה להפסיד את פרנסתה כדי להקפיד על כיסוי הראש? והשיב, שאף כי החיוב על אשה נשואה לכסות את ראשה מקורו בתורה שבכתב, מכל מקום אלמנה וגרושה אינן חייבות בכיסוי ראש מן התורה, ורק מדברי חכמים או מחמת המנהג עליהן לכסות את ראשן. ולכן, כדי שלא להפסיד את מקור פרנסתה, מותר לה להקל וללכת במקום עבודתה ללא כיסוי ראש (אג"מ אה"ע א, נז).

אמנם כל זה יתכן בחוץ לארץ בין גויים, כאשר רוב האנשים אינם מכירים את ההלכה ובוודאי שאינם מחויבים לה. אבל בארץ לא יתכן שמעסיק ידרוש מעובדת שלו שלא תכסה את ראשה, ואם יבקש, עליה להיאבק על זכותה לכסות את ראשה כהלכה ולא להיכנע לתביעתו.

לעיתים יש צורך נוסף להקל, כגון גרושה צעירה שחוששת שאם תלך בכיסוי ראש, לא יהיה לה סיכוי להתחתן שוב. משום שכל בחור שיראה אותה יחשוב שהיא נשואה ולא יתעניין בה. ואף שאין בכוונתה לשקר ולהסתיר את העובדה שהיא גרושה, יש סיכוי שאם תלך ללא כיסוי ראש כמנהג הבחורות יתפתח עימה קשר, ואח"כ כשתספר שהיא גרושה הקשר יימשך, מה שאין כן אם תלך בכיסוי ראש, הקשר הראשוני עלול שלא להתפתח כלל. וגם במקרה כזה התיר הרב פיינשטיין שתלך בלא כיסוי ראש, משום שזהו צורך גדול מאוד.

אמנם ההיתר הוא רק כאשר יש מזה תועלת, אבל אשה ששייכת לחוגים התורניים והחרדיים, מקבלת בדרך כלל הצעות דרך שידוכים. ואם תוריד את כיסוי הראש, יש חשש שתרחיק את הסיכוי שלה לקבל הצעה כלבבה.

 

בהצלחה רבה. אני מברך אותך שתזכי להתחתן עוד השנה בעזרת ה'.

שנה טובה ומתוקה וחג שמח.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-10-05 17:42:28

השבת אבידה

שלום רב, לפני כחצי שנה מצאתי במחנה קיץ של התיכון זוג טבעות תואמות. שמרתי אותן אצלי מתוך כוונה לעשות השבת אבידה, אבל לצערי לא טיפלתי בזה עד עכשיו. רציתי לשאול – האם מותר לי במקום להכריז על האבידה ולבקש סימנים פשוט לפרסם תמונה של הטבעות בקבוצות עם הכיתות, כדי שמי איבדה אותן תוכל לזהות ולפנות אליי? הסיבה שאני שואלת היא שגם עבר הרבה זמן מאז (ולכן פחות נעים פתאום להודיע על זה ככה סתם אחרי הרבה זמן, וזה יהיה פחות מביך לשלוח את זה עם תמונה), וגם נראה לי שהטבעות לא יקרות במיוחד (למרות שלא נראות ממש זולות לגמרי), ואולי הבעלים בכלל שכחה מהן – במיוחד אם זו תלמידה שסיימה את י"ב בשנה שעברה וכבר עברה הלאה. האם אפשר לסמוך במקרה כזה על זיהוי בתמונה או שחייב לבקש סימנים דווקא? תודה רבה

מה שעושים במקרה כזה, מצלמים את האבדה באופן שלא ניתן לראות סימן מיוחד שיש שם או שתי סימנים לא מיוחדים, וכאשר המאבד פונה, שואלים אותו לגבי סימנים אלו.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-10-05 15:07:17

הלכות החמורות ביו"ט ויו"כ יותר משבת / בקשת מחילה על פגיעה לפני כמה שנים

שלום וברכה לכבוד הרב. א.האם צריך ללחפש את המס' טלפון של ילד שלא התייחסתי אליו יפה לפני כמה שנים בבית הספר כדי לבקש ממנו מחילה? ב.האם קיימת רשימה של כל ההלכות ביו"ט ויו"כ שיותר חמורות משבת? (את הסעיף הזה אפשר לפרסם) תודה רבה וחג שמח.

א. כן. אם קשה לך לדבר איתו בטלפון, לפחות תשלח לו ווצאפ.

ב. רשימה של הדברים החמורים איני מכיר, אבל כשלומדים את הלכות יו"ט רואים מה חמור יותר ומה קל יותר. כמובן שמה שקל יותר אלו הדברים היותר מרכזיים ביו"ט לעומת שבת.

הדברים מבוארים בקצרה הלכה למעשה בספר הקיצור לפניני הלכה

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-10-05 11:34:03

הפרשת חלה

הרב מלמד שליט"א פסק (כשרות א י"א,י"א) שטיגון בשמן עמוק פוטר מחלה לדעת השו"ע. מה דין עיסה שמטגנים אותה בשמן רוחש אך לא עמוק? (השמן לא ניתן במחבת או בסיר בשביל שלא ידבק הבצק, אלא לצורך טיגון).

אביא לך את הדברים כפי שהם מובאים בספר הקיצור לפניני הלכה, ואתה תחליט מה הדין במקרה שלך, ואם אתה מסופק תפריש בלי ברכה כפי שמובא להלן:

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

ייעוד הבצק לאפייה או לבישול

כא. חובת ההפרשה היא מבצק שנועד לאפייה, אמנם לכתחילה נוהגים להפריש חלה בלי ברכה גם מבצק עבה שנועד לבישול. בבישול הבצק שוהה בתוך הרבה נוזל, כמים או שמן (טיגון עמוק), ואילו באפייה הנוזל רק מלווה את הבצק מתחתיו ומצדדיו להטעימו. ובמקום ספק, יפריש בלי ברכה.

כב. דוגמאות למאפים: לחם, עוגות, קרקרים, סופגניות אפויות, בקלאווה, מלאווח, מופלטה, כובאנה וג'חנון. גם כאשר הקמח או הבצק נחלטו במים רותחים, כמו שעושים בפחזניות וביגלה גדול, כל עוד האפייה היא שהכינה אותם לאכילה ולא רק השביחה את טעמם, הם נחשבים מאפה. גם פנקייק, קרפ, לחוח, וופל בלגי ובלינצ'ס שלא עשאום דקים במיוחד, דינם כמאפה, ואף שמתחילה עיסתן נוזלית, המראה שלהם זהה למאפה, ויש להפריש מהם בגמר האפייה אם יצרף אותם יחד לשיעור חיוב חלה (לעיל, יא).

כג. דוגמאות למאכלים מבושלים שבצקם עבה: סופגניות מטוגנות, פריקסה, פתיתים, אטריות, שקדי מרק, כיסנים (קרפלך). וכן דין קוגל, אף שלאחר בישול האטריות נאפה בסיר, שכן אפייה זו רק משביחה את טעם האטריות שהיו כבר מוכנות לאכילה על ידי הבישול. בצק של קובה פטור לגמרי מחלה, מפני שבנוסף לכך שהכנתו בבישול, מערבים בו בורגול ואין זו לישה רגילה. וקל וחומר שדייסה ומרקים שיש בהם קמח רב, פטורים מחלה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-10-05 10:20:08

שמחת החג

1. כתוב פניני הלכה מועדים וסוכות על גבי המצווה להזמין אורחים שזקוקים לתמיכה – "צריך להוסיף, שגם מי שנותן צדקה לעניים לפני החג כפי הראוי לו, מקיים את המצווה, שכן הוא דואג לשתפם בשמחת החג". מהו השיעור בש"ח בערך ? האם ניתן לתת זאת ממעשר כספים ? 2. "ואף שאינן לובשות את הבגד החדש במשך כל החג, הוא משאיר חותם של שמחה על כל החג". האם ניתן לקנות בגד שהאישה לא תלבש אותו בחג אלא רק לאחר מכן ?

  1. לתת ממעשר – כן. מהו השיעור? כשיעור שהיית מוציא אם היית מזמין אותם. האם עדיף להזמין בפועל אנשים שזקוקים לתמיכה וכד' על פני צדקה? בוודאי.
  2. האם ניתן? כן. מקיימים בכך מצווה מהתורה של ואהבת לרעך כמוך אבל לא את המצווה של שמחת החג.

    https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?srsltid=AfmBOorvXJh77tw_diIx7wSWAJ1-lc22zuFgNyIA2DcmvAK2JcLSZZP9

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-10-05 07:11:50

יש לך שאלה?

הרב אליעזר מלמד – ראש הישיבה

הרב אליעזר מלמד

הרב אליעזר מלמד שליט"א נולד בשנת תשכ"א לאביו הרב זלמן ברוך מלמד שליט"א. למד בישל"צ ובישיבת 'מרכז הרב', אצל הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל והרב אברהם שפירא זצ"ל.
הרב לימד גמרא והלכה בכולל של הרב דויטש במאה שערים שעמד בראשו הרב יצחק גינזבורג (במשך כחצי שנה), תוך כך שמע שיעורים מהרב גינזבורג ולמד עמו בחברותא. כמו כן לימד גמרא ובעיקר אמונה בישיבת בית אל (במשך כעשרים שנה) ובישיבת קדומים (כארבע שנים). הרב ההדיר את המהדורה החדשה של ספר השל"ה וערך את שני הכרכים הראשונים בסדרת ספרי ר' צדוק הכהן מלובלין במהדורה החדשה ואף המשיך לסייע בהשלמת הסדרה כולה.
בחודש מנחם אב שנת תשמ"ח נבחר הרב לכהן כרב הישוב הר ברכה ת"ו.
בחודש אלול תשנ"ב הקים הרב את ישיבת הר ברכה ומאז הוא עומד בראשה. בישיבה מוסר הרב שיעור כלליים בהלכה ואגדה, שיעורי אמונה ושיחות מחשבה והדרכה בענייני הפרט והציבור.

חזון

בחזונו מבקש הרב לבסס את ההלכה בעם ישראל כגשר בין המוסר האלוקי לחיי המעשה, כדרך לתיקון עולם במלכות ש-די. לשם כך פועל הרב להפגיש את הציבור הדתי לגווניו השונים עם ההלכה ולחבב תחום זה על הלומדים, בפינות ההלכה בערוץ 7 ובכתיבת סדרת "פניני הלכה", המקיפה נושאים הלכתיים שונים בבירור מעמיק, שזורים רעיונות אמוניים בלשון שווה לכל נפש.
מפעליו השונים של הרב, ובפרט כהונתו כרב הישוב וכראש הישיבה ייצרו איחוד מיוחד בין בית המדרש לחיי המעשה. שילוב זה מאפשר לפתח ולשכלל דרך של תורה ועבודה, ולהציב דגם של ציבור תורני-אידיאליסט המקפיד על לימוד תורה וקיום מצוות, יחד עם מעורבות דומיננטית בשדה הלאומי, החברתי, הכלכלי, הביטחוני והחינוכי.
ההפרייה ההדדית בין הקהילה בהר ברכה לבין הישיבה מצמיחה מרקם ייחודי ונדיר של מסירות לתורה ולמצוות עם חיי מעשה ברמה הגבוהה ביותר. הישיבה מהווה מוקד להעמקה בחזון ולפיתוח הרעיונות, ומגדלת תלמידי חכמים המשתלבים באתגרים הנובעים מכך. הקהילה בהר ברכה, בוגרי הישיבה והלומדים הרבים בספרי "פניני הלכה" סוללים את הדרך לגלות את אור התורה וברכתה בחיי המעשה.

פעילות ציבורית

על אף שאת רוב המוחלט של עיתותיו של הרב קודש ללימוד ולכתיבה, הרב פעל בעבר גם בזירה הציבורית. בין פעולותיו ניתן למנות את:
– הקמת תנועת הנוער 'אריאל' והסניף הראשון שלה בקריית משה בירושלים.
– הקמת ועד רבני יש"ע. הרב היה המזכיר הראשון של ועד רבני יש"ע. במסגרתו הוציא כ-35 גיליונות שעסקו בליבון שאלות בוערות שעמדו על הפרק ובבירור סוגיות יסוד ציבוריות ולאומיות.
– שותפות ביוזמת ההקמה של תחנת הרדיו 'ערוץ 7'. פינות ההלכה של הרב ששודרו ברדיו 'ערוץ 7' זכו לאחוזי האזנה גבוהים והביאו את דבר ה' זו הלכה לרבבות בתים בישראל ולציבור מאזינים מגוון ורחב. פינות ההלכה היו אבן הפינה לכרכים הראשונים בסדרת פניני הלכה.
– השתתפות ביוזמת ההקמה של העיתון 'בשבע', הכוונה רוחנית שלו לאורך השנים וכתיבת טור שבועי קבוע בעיתון. הרב כותב בעיתון טור שבועי בשם 'רביבים' שזוכה לחשיפה רחבה. טורי העבר נאגדו עד עתה בשלושה כרכים: הכרך הראשון עוסק בענייני נישואין, חברה, משפחה וקריירה; הכרך השני עוסק בענייני העם, הארץ והצבא והכרך השלישי הינו אוסף הטורים שעסקו באורחות חייהם ופועלם של גדולי ישראל.

דילוג לתוכן