שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

המתפנה באמצע סעודה

שלום כבוד הרב, לאור התשובה הקודמת: השולחן ערוך שכותב "מי שעומד בסעודה ונזכר שנגע בשוק וירך ומקומות המכוסים באדם או שחיכך בראשו וכל כיוצא בזה, (ובמקומות המטונפים שיש בהם מלמולי זיעה) (תשובת הרמב"ן סימן קנ"ה), צריך לחזור וליטול ידיו ויברך על נטילת ידים" ומשנה ברורה על דבריו, הרב מלמד עושה אוקימתא שמדובר על אם יאכל בהמשך כביצה ?

אכן. כדין המתפנה לגדולים שהוא בדיוק כדין טינף ידיו. מעריך שאין זה חידוש של הרב מלמד. לכאורה דין פשוט שעולה מתוך סוגיית נטילת ידיים.

כך כתוב למשל כאן בשם הרב עובדיה – https://halachayomit.co.il/he/default.aspx?HalachaID=701
"יש להבהיר, שאין לברך על נטילה זו, אלא אם מתכוין לאכול בהמשך הסעודה יותר משיעור כביצה (כחמישים גרם) פת, שאם לא כן, יש ליטול ידיים בלא ברכה בלבד".

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2026-01-18 12:23:05

המתפנה באמצע סעודה

שלום כבוד הרב, אבל אם התפנה לגדולים, והוא מתכוון להמשיך לאכול עוד לחם כשיעור נפח ביצה, יטול את ידיו בברכה…" מה המקור לכך שצריך לאכול כביצה בהלכה זאת ?

כי להלכה נוטלים ידיים בברכה רק על אכילת כביצה לחם גם אם לא היה שום הפסק. לכן אם יאכל פחות, ייטול בלא ברכה כמו כל הנוטל ידיו ללחם ומתכוון לאכול פחות מכביצה. וכן הדין לשאר ההפסקים – "הלך ממקום הסעודה למשך שעה ומעלה והסיח דעתו משמירת ידיו, אף שהתכוון להמשיך לאכול לחם ולכן לא צריך לברך שוב 'המוציא', חייב ליטול ידיים שוב, ויברך על הנטילה רק אם מתכוון לאכול עוד כביצה לחם. וכן מי שהלך לישון על מיטתו באמצע הסעודה למשך יותר מחצי שעה, צריך ליטול ידיו, ויברך על הנטילה אם מתכוון לאכול כביצה לחם. וכיוון שבשנתו הסיח דעתו מהאכילה, צריך לברך שוב 'המוציא'. "

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2026-01-18 10:36:05

יש לך שאלה?

הרב אליעזר מלמד – ראש הישיבה

הרב אליעזר מלמד

הרב אליעזר מלמד שליט"א נולד בשנת תשכ"א לאביו הרב זלמן ברוך מלמד שליט"א. למד בישל"צ ובישיבת 'מרכז הרב', אצל הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל והרב אברהם שפירא זצ"ל.
הרב לימד גמרא והלכה בכולל של הרב דויטש במאה שערים שעמד בראשו הרב יצחק גינזבורג (במשך כחצי שנה), תוך כך שמע שיעורים מהרב גינזבורג ולמד עמו בחברותא. כמו כן לימד גמרא ובעיקר אמונה בישיבת בית אל (במשך כעשרים שנה) ובישיבת קדומים (כארבע שנים). הרב ההדיר את המהדורה החדשה של ספר השל"ה וערך את שני הכרכים הראשונים בסדרת ספרי ר' צדוק הכהן מלובלין במהדורה החדשה ואף המשיך לסייע בהשלמת הסדרה כולה.
בחודש מנחם אב שנת תשמ"ח נבחר הרב לכהן כרב הישוב הר ברכה ת"ו.
בחודש אלול תשנ"ב הקים הרב את ישיבת הר ברכה ומאז הוא עומד בראשה. בישיבה מוסר הרב שיעור כלליים בהלכה ואגדה, שיעורי אמונה ושיחות מחשבה והדרכה בענייני הפרט והציבור.

חזון

בחזונו מבקש הרב לבסס את ההלכה בעם ישראל כגשר בין המוסר האלוקי לחיי המעשה, כדרך לתיקון עולם במלכות ש-די. לשם כך פועל הרב להפגיש את הציבור הדתי לגווניו השונים עם ההלכה ולחבב תחום זה על הלומדים, בפינות ההלכה בערוץ 7 ובכתיבת סדרת "פניני הלכה", המקיפה נושאים הלכתיים שונים בבירור מעמיק, שזורים רעיונות אמוניים בלשון שווה לכל נפש.
מפעליו השונים של הרב, ובפרט כהונתו כרב הישוב וכראש הישיבה ייצרו איחוד מיוחד בין בית המדרש לחיי המעשה. שילוב זה מאפשר לפתח ולשכלל דרך של תורה ועבודה, ולהציב דגם של ציבור תורני-אידיאליסט המקפיד על לימוד תורה וקיום מצוות, יחד עם מעורבות דומיננטית בשדה הלאומי, החברתי, הכלכלי, הביטחוני והחינוכי.
ההפרייה ההדדית בין הקהילה בהר ברכה לבין הישיבה מצמיחה מרקם ייחודי ונדיר של מסירות לתורה ולמצוות עם חיי מעשה ברמה הגבוהה ביותר. הישיבה מהווה מוקד להעמקה בחזון ולפיתוח הרעיונות, ומגדלת תלמידי חכמים המשתלבים באתגרים הנובעים מכך. הקהילה בהר ברכה, בוגרי הישיבה והלומדים הרבים בספרי "פניני הלכה" סוללים את הדרך לגלות את אור התורה וברכתה בחיי המעשה.

פעילות ציבורית

על אף שאת רוב המוחלט של עיתותיו של הרב קודש ללימוד ולכתיבה, הרב פעל בעבר גם בזירה הציבורית. בין פעולותיו ניתן למנות את:
– הקמת תנועת הנוער 'אריאל' והסניף הראשון שלה בקריית משה בירושלים.
– הקמת ועד רבני יש"ע. הרב היה המזכיר הראשון של ועד רבני יש"ע. במסגרתו הוציא כ-35 גיליונות שעסקו בליבון שאלות בוערות שעמדו על הפרק ובבירור סוגיות יסוד ציבוריות ולאומיות.
– שותפות ביוזמת ההקמה של תחנת הרדיו 'ערוץ 7'. פינות ההלכה של הרב ששודרו ברדיו 'ערוץ 7' זכו לאחוזי האזנה גבוהים והביאו את דבר ה' זו הלכה לרבבות בתים בישראל ולציבור מאזינים מגוון ורחב. פינות ההלכה היו אבן הפינה לכרכים הראשונים בסדרת פניני הלכה.
– השתתפות ביוזמת ההקמה של העיתון 'בשבע', הכוונה רוחנית שלו לאורך השנים וכתיבת טור שבועי קבוע בעיתון. הרב כותב בעיתון טור שבועי בשם 'רביבים' שזוכה לחשיפה רחבה. טורי העבר נאגדו עד עתה בשלושה כרכים: הכרך הראשון עוסק בענייני נישואין, חברה, משפחה וקריירה; הכרך השני עוסק בענייני העם, הארץ והצבא והכרך השלישי הינו אוסף הטורים שעסקו באורחות חייהם ופועלם של גדולי ישראל.

ישיבת הר ברכה אנו משתמשים בעוגיות כדי להבטיח את תפקוד האתר ולשפר את חוויית המשתמש. אפשר לבחור אילו סוגי עוגיות להפעיל.
בחירת עוגיות


דילוג לתוכן