שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

המשך חימום אורז בשבת

תודה הרב. אבל ברגע שמחממים את האורז יבש הוא נשרף בתחתית. אם שמים כמות מים קטנה ממש כדי למנוע את זה, ולא רואים את המים כך שהמאכל עדיין נשאר מוצק וזה רק רטיבות קלה שנועדה למנוע מהאורז להישרף זה יהיה מותר? כמו כן מה שמדובר בפנה"ל זה על תבשיל רותח אבל השאלה היא על אורז קר שמחממים לסעודה של שבת בבוקר

אצלי הוא לא נשרף למרות שהוא אורז רגיל בגלל שאני מניח אותו על צלחת הפוכה ומערבב לאחר זמן, כך שהאורז שבתחתית לא מתייבש. בכל אופן כפי שאמרתי – לאחר שהאורז כבר מונח מספיק זמן על הפלטה כך שהכלי והאורז חמים, מותר לשפוך עליו ישירות מברז המיחם מעט מים רותחים, בדיוק כמו ההיתר של חמין. אם הכלי או האורז קרים – אסור, כי אז המים החמים שאתה שופך יורדים מיד מחום שהיסל"ב ומתבשלים.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-11-13 14:40:01

חימום אורז בשבת

שלום הרב. מה הדין בחימום אורז על הפלטה בשבת? בשביל שהוא לא יישרף חייב להוסיף לו קצת מים. האם זה לא בעיה של חימום נוזל?

האורז לא נשרף אם לא שמים אותו ישירות על הפלטה, ואחרי כמה שעה מורידים מערבבים אותו כראוי ושוב מחזירים. בכל אופן, אם רוצים, מותר להוסיף מעט מים רותחים ישירות מהמיחם של שבת כאשר האורז כבר חם כך שהמים לא יורדים מחום שהיד סולדת בו. כל עוד המים מלווים את האורז ואינם נכרים בתחתית הכלי בפני עצמם, זה בסדר. נקודה זו מבוארת בפניני הלכה שבת פרק י בדין הרוצה להוסיף מים מהמיחם לטשונט רותח כדי שלא יישרף. אפשר לראות את הדברים בפניני הלכה גם דרך האתר. אביא לך את הדברים הלכה למעשה מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

הוספת מים לתבשיל שעל הפלטה כדי שלא יישרף

יח. כאשר הנוזלים שבקדירת החמין שעל הפלטה התנדפו, ויש חשש שהתבשיל יישרף, אסור להוסיף לקדירה מים קרים, מפני שהם יתבשלו בה, אלא יוריד את הקדירה מהפלטה, יסיר את המכסה וימתין כעשר שניות כדי שהאדים הבשריים יתנדפו, ואז יערה לתוכה מים רותחים מתוך המיחם, ויחזירה לפלטה. כאשר קשה לערות מן המיחם ישר לקדירה, אפשר לקבל את המים הרותחים בכוס ולערותם לקדירה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-11-13 12:17:36

קביעות סעודה על מאפה

שלום אכלתי בצהריים מאפה מזונות גדול שגם השביע אותי וגם נראה שנפחו מעל 4 ביצים כשהתחלתי לא חשבתי על כך שעליי ליטול ידיים ולברך המוציא, ורק ברכתי מזונות רק לקראת סוף האכילה נזכרתי בטעות, כשנשאר מעט מהמאפה האם במידה ורוצים להמשיך לאכול, יש לעשות נטילת ידיים ומוציא על אכילת שאר המאפה?

במקרה הזה התשובה היא – לא. רק לברך בסוף ברכת המזון אם זו ארוחת הצהריים שלך ואתה מעריך שרוב האנשים בגילך היו שבעים מכך כארוחה. בדרך כלל אנשים לא שבעים כארוחה ממאפה בנפח 4 ביצים ללא תוספות, אלא אם כן מדובר על מאפה דחוס.

התשובה לשאלתך נמצאת בפניני הלכה ברכות בפרק העוסק במיני מזונות. אפשר לקרוא מהספרים דרך האתר של פניני הלכה.

אביא לך את הדברים מתוך ספר הקיצור:

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מקרים שונים

ד. התכוון לאכול מעט ממאפה המזונות, ותוך כדי אכילה החליט לאכול ממנו שיעור ארבע ביצים ולשבוע מכל הארוחה: אם מכאן ואילך יאכל שיעור של ארבע ביצים מזונות, ייטול ידיו בברכה ויברך 'המוציא' וברכת המזון. ואם רק בצירוף מה שכבר אכל יהיה שיעור ארבע ביצים של מזונות, ימשיך בסעודתו ויברך בסוף ברכת המזון.

ה. התכוון לאכול ממאפה המזונות שיעור קביעות סעודה, ונטל ידיו ובירך 'המוציא', ותוך כדי אכילתו החליט שלא לאכול מהמזונות שיעור ארבע ביצים; מרגע זה צריך לברך ברכה ראשונה על שתייתו ושאר המאכלים שאינם מזונות אפויים, ובסוף אכילתו יברך 'על המחיה' ו'בורא נפשות', ולא ברכת המזון.

ו. קבע סעודתו על מאפה מזונות, ובטעות בירך עליו 'מזונות' ו'על המחיה' – יצא. וכן כשלא קבע עליו סעודה ובטעות בירך עליו 'המוציא' וברכת המזון – יצא.

ז. על מאפה שיש ספק האם דינו כלחם או כמאפה מזונות, יברך 'מזונות'. והרוצה לצאת מהספק, יקבע עליו סעודה ויברך 'המוציא', או יאכל עמו 'כזית' (חצי ביצה) לחם.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-11-13 10:10:06

כשרות הכלים

שלום וברכה. אני השתמשתי בכלי זכוכית ככלי ראשון ושני לבשר וחלב אחרי 24 שעות ואחרי ניקוי מלא. שמעתי את ההלכות בפניני הלכה כשרות ב וכו" ואני רוצה לעשות תשובה וליצור הפרדה מלאה בין בשר וחלב בכלי הזכוכית שלנו…מה עליי לעשות? כלי פלסטיק לעניין פסח,האם מותרים בשימוש אם חיממתי בהם חמץ במיקרו ? תודה רבה

כלי שהשתמשו בו לבשר וחלב צריך להכשירו בהגעלה בתוך סיר מים רותח שמעלה בועות.

כלי פלסטיק שהשתמשו בו לחמץ ניתן להכשיר בהגעלה לפסח כמו שמכשירים כלים רגילים.

כל הדינים הללו מבוארים בפניני הלכה, ובקיצור הלכה למעשה בספר הקיצור לפניני הלכה:

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-11-12 10:00:43

יש לך שאלה?

ישיבת ההסדר

בישיבה שמים דגש על חיבור התורה לחיי המעשה. לימוד התורה נעשה בעומק ובהבנה תוך בירור סוגיות אקטואליות באומץ ובאחריות.

ספרי פניני הלכה היוצאים לאור על ידי מייסד הישיבה – הרב אליעזר מלמד – וצוות ההלכה במכון הפועל בישיבה מהווים את גולת הכותרת של העשיה התורנית בישיבה.

 

החזון

חזית בית המדרשישיבת הר ברכה שואפת להצמיח תלמידי חכמים פוסקי הלכות המעורים היטב בחיי הציבור והמדינה, שיהיו למנהיגים הרוחניים של העם, וכן להעמיד מדענים ואנשי מעשה תורניים אידיאליסטים ששורשיהם נטועים עמוק בבית המדרש והם מגשימים בכל חייהם חזון של תיקון עולם תוך המשך התפתחות בתורה בעומק וביצירתיות.

הלימוד

בישיבת הר ברכה לומדים תורה מתוך אמונה כי בכוחה של התורה להשפיע אור לעולם כולו ולתקנו. בלימוד מודגש היחס הבריא לחיים ולמציאות, והרצון להשפיע ולפעול במדינה ובעם. על כן, במקביל ללימודי הגמרא הישיבתיים מתקיימים שעורים קבועים בהלכה ובאמונה, לבירור סוגיות אקטואליות באומץ, עמקות תורנית, מקוריות ואחריות.

גמרא – עיון

לומדים בבית המדרשהלימוד בעיון חותר להבנה עמוקה של יסודות ההלכה מתוך לימוד הגמרא בבהירות ובפשטות. על מנת להבין את היסודות לאשורם, ולהגדיר את הכללים שלאורם נקבעים הפרטים, יש צורך בראיית התמונה הכוללת. לכן אנו מקיפים בעיון חלקים רחבים מהמסכת. המיקוד הוא בלימוד פשט הגמרא בעיון עמוק יחד עם דברי רש”י והרא”ש, וזאת כדי לגעת ביסודות ולא לאבד את ראיית התמונה הגדולה, עקב ריבוי הדעות והפרטים. לימוד העיון מחובר ללימוד ההלכה, כך שהתלמיד מצליח לראות מהכללים הגדולים עד לפרטי הפרטים המעשיים ולחברם למארג אחד.

אמונה

בשנות לימודיו בישיבה מקיף התלמיד את מכלול יסודות האמונה, הן דרך לימוד תנ"ך בעמקות והן בלימוד גדולי האמונה הישראלית, כספר הכוזרי, מסילת ישרים, המהר"ל וגדולי החסידות. לימודי האמונה מתייחדים גם בלימוד מעמיק ושיטתי של תורת מרן הרב קוק זצ"ל ובנו הרצי"ה זצ"ל על ידי תלמידיהם ותלמידי תלמידיהם. בין שיעורי האמונה היחודיים לישיבה: שיעור שבועי בהיסטוריוסופיה יהודית, ועיון מתקדם ביסודות הפילוסופיה כמבוא ללימוד שלם של תורת מרן הרב קוק.

מתוך היקף השיעורים ורוחב היריעה האמונית בונה התלמיד את עולמו הרוחני בצורה בהירה ושלימה.

תנ"ך

לומדים בבית המדרשהתנ"ך הוא הבסיס והשורש החי לתורה שבעל פה. על פי מצוות ידיעת התורה בשלימות מכוונת הישיבה את תלמידיה ללמוד את התנ"ך כולו במסגרת שיעורי העיון בתנ"ך, וכך רוכש התלמיד בקיאות מקיפה והבנה עמוקה בכל ספרי התנ"ך.

שירות בצבא

בישיבה שני מסלולים עיקריים, ישיבה גבוהה וישיבת הסדר, כשני שליש מתלמידי הישיבה מתגייסים במסלול ההסדר לאחר שנתיים מלאות של לימוד בישיבה, למשך שירות של 16 חודשים ולאחריהם חוזרים לישיבה וממשיכים בלימוד עד לסיום שיעור ה'. במסלול זה, עד לסוף שיעור ה' מקיף התלמיד בלימוד מסודר ומעמיק את כל יסודות התורה, האמונה, התנ"ך וההלכה.
כשליש מהתלמידים ממשיך לאחר השנתיים בלימוד במסלול של ישיבה גבוהה, בו מקדישים הלומדים שנים רצופות ללימוד תורה בשקידה, מתוך שאיפה לצמוח ולהיות תלמידי חכמים גדולים בתורה וביראת שמים ולהמשיך בהרבצת התורה בישראל. במסלול זה ניתן להתגייס לאחר שיעור ד' לשירות מקוצר במסגרת "הסדר מרכז" או באופן עצמאי.

מצוות השירות בצבא היא נר לרגלם של תלמידי הישיבה, מתוך כך מפעמת בהם רוח של נחישות ומקצועיות באימונים ובשדה הקרב ואיתה תחושת אחריות לחוסנו ולמקצועיותו של הצבא ולקדושת המחנה, השפעתם הרבה של בוגרי הישיבה וקירוב הלבבות ניכרים בכל מקום בו שירתו.

מסלולי המשך

לומדים בבית המדרשבישיבה מספר מסלולי המשך בהתאם לכישרונותיהם של התלמידים:

כולל רבנות – מיועד לתלמידים מוכשרים הרואים עצמם מתאימים לשמש כרבני קהילות, מורי הוראה ורמי"ם בישיבות, וממשיכים להעמיק שנים רבות בלימוד התורה.

תוכנית שילובים – המאפשרת לבחורים רווקים ונשואים, שסיימו את מסלול ההסדר, ללמוד מקצוע במכללה האקדמית באריאל, בלימודים לתואר ראשון או לתואר מהנדס בנושאים שונים, בשילוב לימודי קודש בישיבה. (במסגרת זו לומדים למעלה משבעים תלמידים, כן ירבו).

מסלול לתארים מתקדמים – תוכנית לבוגרי 'שילובים' הממשיכים בלימודים לתואר שני ושלישי. התוכנית מקדמת תלמידי מחקר מצטיינים מתוך הבנה שהעמקה בחכמות הטבע איננה רק לשם פרנסה אלא גם ככלי עזר להעמקה בתורה ולהגשמת האידיאלים האלוקיים במציאות בחיי המעשה.

מכון הוראה – תלמידים המעוניינים יכולים להמשיך בלימוד בישיבה ובמקביל ללמוד לתואר ראשון בחינוך + תעודת הוראה במכללות לחינוך – במסגרת תוכניות המיועדות לבני ישיבות.

בוגרים

הישיבה זוכה לראות את בוגריה משתלבים בהצלחה רבה כמובילים בעשייה התורנית, החינוכית והלאומית. בישיבות, בבתי ספר, בבניין הארץ, בתחומי התקשורת ובמקצועות חופשיים, בוגרי הישיבה מקדשים שם שמיים, ומיישמים הלכה למעשה את תורת ארץ ישראל. אורה של הישיבה נפוץ ומאיר בקרב בוגריה, במשפחותיהם ובהליכותיהם. באופן בולט ביותר נשמר קשר חי בין הישיבה לבוגריה, בביקורים, בלימוד, בשמחות ובשותפות של אהבת תורה.

לבוגרי הישיבה חלק מרכזי ביותר בפיתוח היישוב הר ברכה. רבים מבוגרי הישיבה קובעים ביישוב את ביתם ובונים בו את עתידם. ביניהם רבנים, מחנכים, מהנדסים בתחומים שונים ופעילי ציבור, כולם מתוך אחריות ציבורית ולאומית, ומסירות לקהילה ולחברה.

מכון הר ברכה

לצד הישיבה פועל מכון למחקר ולהוצאת ספרים. בהוצאת המכון יצאה לאור סדרת הספרים 'פניני הלכה' מאת ראש הישיבה הרב אליעזר מלמד שליט"א. מדברי הרב מלמד יצאו גם שלושה ספרי 'רביבים' שלוקטו מטורי רביבים שמפרסם הרב בעיתון בשבע, בתוספת הרחבות.

מכון הר ברכה הוציא לאור את סדרת ספרי ר' צדוק הכהן מלובלין וזיכה את עם ישראל ולומדי תורתו של ר' צדוק במהדורה חדשה ונאה, עם מראי מקורות, מפתחות ותוכן מפורט.

המכון פועל גם להוצאה לאור של ספרי הרב זאב סולטנוביץ'. בסדרת 'בינה לעיתים', עיון בזהות ובהיסטוריוסופיה יהודית, פורסמו עד כה שני כרכים, העוסקים בתקופה שמבריאת העולם ועד לגירוש ספרד. בסדרת ביאורים לכתבי הרב קוק, פורסמו ביאורים ל'אורות ישראל' ול'למהלך האידיאות בישראל'. החוקרים במכון הר ברכה שוקדים על יצירתם של ספרים נוספים בסדרות השונות.

סדרת "משברים ותקומה" – כחלק מפעילות המכון, לקח על עצמו המכון להוציא לאור ספרי ‏היסטוריה מותאמים לתכנית הלימודים של בתי הספר הממלכתיים-דתיים. ספר ראשון לכיתה י' ‏כבר יצא לאור, ולמעלה מ-10,000 תלמידים לומדים בו. בחודשים הקרובים ייצאו שני ספרים ‏נוספים, לכיתות י"א וי"ב. מטרת הספרים היא להראות את יד ה' שבמהלכי ההיסטוריה, ‏והתקדמות העולם אל הגאולה. הספר "מסורת ומהפכות" עוסק במודרנה בישראל ובעמים ויחסיה ‏עם המסורת, הספר "שואה – חורבן וגבורה" עוסק בשואה, והספר "השיבה לציון – עלייה ‏והתיישבות" עוסק בהתחדשות היישוב היהודי בארץ ישראל ובמדינת ישראל מהקמתה והלאה‎. ‎ עוד על המכון…

הישוב הר ברכה

אברכי הישיבה ורבניה מתגוררים בהר ברכה, ובכך מגדילים את הישוב ומעצימים אותו. גם בוגרי הישיבה הרבים שבוחרים להקים את ביתם בהר ברכה, מתוך הקשר החי לישיבה ומאהבת המקום, מקיימים בכך את מצוות ישוב ארץ ישראל בהידור רב. תושבי הר ברכה מחזקים את הנוכחות היהודית בלב הארץ ומוסיפים ביטחון ועוצמה למדינת ישראל כולה. הקמת הישיבה העניקה לישוב תנופת פיתוח משמעותית והאיצה מאד את קצב הקליטה וההתבססות שלו. באהבת התורה ובאידיאליסטיות שלהם, מוסיפים בוגרי הישיבה גוון מיוחד של חיי תורה ועבודה בשמחה ובטוב לבב. – עוד על הישוב…

אם אתה מעוניין לבקר בישיבה, אתה יכול לפנות אלי:

איתמר 052-6317454 אם לא עניתי, שלח SMS

או דרך המייל שלי[email protected]

 

 

שיעורים אחרונים:

דילוג לתוכן