חיפוש

לוח אירועים


שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

תספורת ספירת העומר

האם מצד ר"ח מותר להסתפר בעומר (בלי קשר לההיתר של יום העצמאות)

לא.

אביא לך כאן מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור:

סיכום ימי השמחה שבספירת העומר

טז. בחול המועד פסח מותר לנגן ולשמוע מוזיקה שמחה, מפני שמצווה לשמוח בחג. אמנם לא מתחתנים בחול המועד, מפני שאין מערבים שמחה בשמחה. עולי מרוקו וחבריהם נוהגים לחגוג במוצאי החג את ה'מימונה' שבו מתפללים לברכת התבואה ולגאולה שלמה, ומרבים בשירות ותשבחות בשמחה.

יז. כאשר ראש חודש אייר חל בשבת, למנהג יוצאי אשכנז מותר להסתפר ביום שישי, וכן להינשא ביום שישי לפני שבת, כך שהשמחה והסעודה יהיו בשבת וראש חודש.

יח. לכבוד יום העצמאות נכון להתגלח ומותר להסתפר (עי' להלן ד, י), והרוצה להקל רשאי להתחתן.

יט. בל"ג בעומר, למנהג יוצאי אשכנז וחלק מיוצאי ספרד, מותר להסתפר ולהינשא. וכאשר ל"ג בעומר חל ביום שישי, לכל המנהגים מותר להסתפר לכבוד שבת. וכאשר ל"ג בעומר חל ביום ראשון, למנהג יוצאי אשכנז מותר להסתפר ביום שישי, ולמנהג יוצאי ספרד אסור. והנוהגים על פי האר"י נזהרים שלא להסתפר במשך כל ימי ספירת העומר, עד ערב חג שבועות, שאז מסתפרים לכבוד החג.

כ. בכ"ח באייר – יום ירושלים, גם ליוצאי אשכנז המחמירים, מותר לקיים שמחות גדולות ולשאת אישה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-08 06:42:52

קריאת שמע וברכותיה

שלום רב. אני עובד במקום מסויים ואני מתפלל שחרית רק ב10 בבוקר יחיד כי אין לי זמן אחר. האם לומר קריאת שמע בזמנה עם ברכת יוצר אור עד סוף קריאת שמע? האם בתפילה אחר כך לומר שוב ברכת יוצר אור על הסדר?

אביא לך תחילה את ההלכה העקרונית של סוף זמן קריאת שמע ותפילת שחרית מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה פרק יא:

סוף זמן קריאת שמע ותפילת עמידה

ז. זמן קריאת שמע של שחרית הוא עד סוף שלוש שעות זמניות של היום, וזמן ברכות קריאת שמע ותפילת עמידה הוא עד סוף ארבע שעות זמניות. בדיעבד ניתן להתפלל עמידה עד חצות היום (ואם התאחר במזיד, טוב שיכוון שמתפלל בתורת נדבה), ויכול אז לומר גם את פסוקי דזמרה, אבל לא יאמר את ברכות קריאת שמע. ולמנהג חלק מיוצאי אשכנז, אם לא אמר את ברכות קריאת שמע לפני סוף ארבע שעות מחמת אונס, רשאי להשלימן עד חצות (משנ"ב). כאשר אומר את ברכות קריאת שמע, יאמר איתן גם את קריאת שמע אף שעברו שלוש שעות ואינו יוצא באמירתה ידי חובה.

ח. 'שעות זמניות': מחלקים את היום לשנים עשר חלקים, וכל חלק נקרא 'שעה זמנית'. בקיץ שהימים ארוכים – השעות ארוכות, ובחורף שהימים קצרים – השעות קצרות. יש אומרים שחישוב שעות היום נעשה לפי האור – מעלות השחר ועד חשכה גמורה (זמן 'מגן-אברהם'), ולדעת רוב הפוסקים החישוב לפי השמש – מ'הנץ החמה' ועד שקיעת החמה (זמן 'הגר"א'), וממילא כל שעה זמנית יותר קצרה. שני הזמנים מגיעים יחד לזמן של חצות היום.

ט. מכיוון שמצוות קריאת שמע מהתורה, נכון להחמיר ולחשב את סוף זמנה לפי זמן 'מגן-אברהם'. ואילו ברכות קריאת שמע ותפילת עמידה מדברי חכמים, ולכן אפשר להקל ולחשב את סוף זמנם כזמן הגר"א, וטוב להחמיר ולחשב גם אותם כזמן 'מגן-אברהם'.

י. במניין שבו יגיעו לקריאת שמע לאחר שלוש שעות זמניות לפי זמן 'מגן-אברהם', יודיעו למתפללים שיקראו לפני התפילה את פרשת 'שמע'.

 

לאחר שהדין העקרוני הובן, אביא לך את זמני היום המדוייקים ליום זה כפי שמופיעים באתר 'חזון שמים'. הזמנים לפי ירושלים, אם אתה נמצא במקום אחר, תכנס לאתר לבדוק את הזמנים לפי מקומך.

סוף זמן ק״ש לפי המגן אברהם
8:21
סוף זמן ק״ש לפי הגר"א
9:11
סוף זמן תפילה לפי המגן אברהם
9:46
סוף זמן תפילה לפי הגר״א
10:19
חצות היום
12:35

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-06 17:59:22

שבת

האם מותר למרוח משחה בשבת? או שמן רוזמרין

התשובה לשאלתך מופיע בפניני הלכה, וכעת גם בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא לאור, פרק יד:

ט. אסור למרוח על השפתיים והגוף דבר שאינו נוזלי, כגון ווזלין, קרם ושאר משחות, משום איסור 'ממרח'. ובמקום צער משמעותי, מותר למרוח משחה רפואית שמעוניין שכולה תיבלע בגוף ולא יישאר ממנה דבר על העור.

י. מותר לסוך את הגוף בשמן או כל דבר נוזלי להנאתו. אם זהו שמן רפואי, השימוש בו מותר רק לבריא או במקום צער משמעותי, ולא במקום מיחוש מטריד בלבד. ואם הוא שמן שגם בריאים משתמשים בו – מותר לכל (כמבואר בפרק כח, יא). כמו כן, מותר לסוך את הגוף בנוזל שנועד להרחקת יתושים.

יא. מותר להתיז על הגוף והשיער בושם, אך אסור להתיז בושם על בגד, מפני שדומה למלאכה ('מוליד').

יב. נוהגים להחמיר ולרחוץ בסבון נוזלי ולא קשה, כיוון שיש בזה דמיון לממרח ומוליד. והנוהגים להקל, יש להם על מי לסמוך. בשעת הצורך ניתן להקל ולצחצח שיניים במשחה סמיכה.

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-06 10:09:44

תספורת בספירת העומר

שלום רב יש לי הצעה לדייט אני בשביל הפגישות יצטרך להיסתפר ולקנות בגדים מה אני יכול לעשות מצד ספירת העומר

לקנות בגדים מותר בימי הספירה, כפי שמובא בפניני הלכה, וכעת גם בספר הקיצור לפניני הלכה הלכות זמנים פרק ג סעיף טו: "אין איסור לקנות בימי הספירה דברים חדשים ולברך עליהם 'שהחיינו' ".

היום הקרוב ביותר שמותר להסתפר בו, זה ביום העצמאות. וכך מובא בספר הקיצור לפניני הלכה זמנים פרק ד סעי י: "מי שנראה לא מכובד בשערותיו, ראוי שיסתפר לקראתו, ומי שנראה בסדר, רשאי להסתפר ביום העצמאות עצמו."

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-03 11:53:07

יש לך שאלה?

למה מזבח יהושע בהר עיבל כל כך חשוב לנו?

הרב יאיר וייץ

בשבוע שעבר הצטערנו מאד לשמע הדיווח הבלתי נתפס על הרס שמבצעת הרשות הפלסטינית במתחם מזבח יהושע בהר עיבל, כחלק מסלילת הכביש המחבר בין הכפר עצירה א-שמאליה לשכם.

מעבר לכאב ולתסכול שאנו חשים בכל התגלות מקרה נוסף של השחתת עתיקות מכוּונת, פרי מעשיה של הרשות הפלסטינית שלא חוסכת במאמצים למחיקת ההיסטוריה היהודית המפוארת בארצנו – במקרה הזה הכאב והכעס כפולים ומכופלים.

בודדים ונדירים הם האתרים הארכאולוגים בארץ המהווים זיכרון חי למאורע היסטורי מקראי. אפילו חומת הר הבית והמבנה שעל מערת המכפלה הם מבנים מימי בית המקדש השני. גם קבר יוסף וקבר רחל הם מבנים חדשים יחסית. אמנם ממצאים ארכאולוגיים המתוארכים לתקופת המקרא יש לא מעט בארצנו עתירת העתיקות, אך ממצא המתעד בסבירות גבוהה מאורע מקראי כל כך קדום, מראשית תקופת ההתנחלות, הוא דבר נדיר ויקר המציאות, אולי יחיד מסוגו. פגיעה בו היא דבר בלתי נסבל ובלתי נסלח.

יתירה מזו, מזבח יהושע בהר עיבל אינו זיכרון לאירוע צדדי ושולי בחשיבותו, מדובר באירוע שמבחינות רבות הינו ראשון במעלה מבין האירועים המקראיים שאירעו כאן, ושני בחשיבותו לאחר מעמד הר סיני. שכן הברית בין ה' לישראל שעליה קראנו בפרשת השבוע הקודמת, היא רק חלקה הראשון של הברית עם ה'. השלמת הברית נעשתה במעמד הברכה והקללה בהר גריזים והר עיבל.

קשה שלא לראות את הדמיון בין המזבח שבנו ישראל למרגלות הר סיני והקריבו עליו עולות ושלמים, כמסופר בפרשת השבוע, למזבח בהר עיבל שגם עליו הקריבו עולות ושלמים במעמד הברית

הברית בין ההרים נכרתה על המצוות המופיעות בספר דברים, שהן למעשה המצוות הציבוריות המאפיינות את צביונה של ממלכת ישראל (זהירות מעבודה זרה והתבוללות, מערכת המשפט, הנבואה, הכהונה ועוד). הברית הזו מהווה את תעודת הזהות של האומה הישראלית, "כרטיס הכניסה" שלנו לארץ.

לצד המזבח בהר עיבל, על אבנים מסוידות, כתב יהושע את המצוות המכוננות של ספר דברים, שהן כאמור החוקים המעצבים את צביונה של ממלכת ישראל. וכשם שהקריא משה את "ספר הברית" באוזני העם, והם ענו "נעשה ונשמע", כך הקריא יהושע את מצוות הברית לפני כל ישראל. אם ישכילו ישראל לשמור את חוקי הארץ הטובה – יזכו ליהנות מברכת הארץ, ולהשפיע ממנה ברכה שתימשך גם לכל הגויים. אם חלילה יפרו את הברית – יצטרכו לעבור ב"תחנת ריענון" בבבל או באירופה, כדי להיזכר בתפקידם להביא לתיקון העולם.

לסיכום, המזבח בהר עיבל הינו ממצא ארכאולוגי נדיר המנציח את אחד המאורעות החשובים והמכוננים שאירעו בארץ בתקופת המקרא, אם לא החשוב מכולם.

 

 

שיעורים אחרונים:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן