בשבוע שעבר הצטערנו מאד לשמע הדיווח הבלתי נתפס על הרס שמבצעת הרשות הפלסטינית במתחם מזבח יהושע בהר עיבל, כחלק מסלילת הכביש המחבר בין הכפר עצירה א-שמאליה לשכם.
מעבר לכאב ולתסכול שאנו חשים בכל התגלות מקרה נוסף של השחתת עתיקות מכוּונת, פרי מעשיה של הרשות הפלסטינית שלא חוסכת במאמצים למחיקת ההיסטוריה היהודית המפוארת בארצנו – במקרה הזה הכאב והכעס כפולים ומכופלים.
בודדים ונדירים הם האתרים הארכאולוגים בארץ המהווים זיכרון חי למאורע היסטורי מקראי. אפילו חומת הר הבית והמבנה שעל מערת המכפלה הם מבנים מימי בית המקדש השני. גם קבר יוסף וקבר רחל הם מבנים חדשים יחסית. אמנם ממצאים ארכאולוגיים המתוארכים לתקופת המקרא יש לא מעט בארצנו עתירת העתיקות, אך ממצא המתעד בסבירות גבוהה מאורע מקראי כל כך קדום, מראשית תקופת ההתנחלות, הוא דבר נדיר ויקר המציאות, אולי יחיד מסוגו. פגיעה בו היא דבר בלתי נסבל ובלתי נסלח.
יתירה מזו, מזבח יהושע בהר עיבל אינו זיכרון לאירוע צדדי ושולי בחשיבותו, מדובר באירוע שמבחינות רבות הינו ראשון במעלה מבין האירועים המקראיים שאירעו כאן, ושני בחשיבותו לאחר מעמד הר סיני. שכן הברית בין ה' לישראל שעליה קראנו בפרשת השבוע הקודמת, היא רק חלקה הראשון של הברית עם ה'. השלמת הברית נעשתה במעמד הברכה והקללה בהר גריזים והר עיבל.
קשה שלא לראות את הדמיון בין המזבח שבנו ישראל למרגלות הר סיני והקריבו עליו עולות ושלמים, כמסופר בפרשת השבוע, למזבח בהר עיבל שגם עליו הקריבו עולות ושלמים במעמד הברית
הברית בין ההרים נכרתה על המצוות המופיעות בספר דברים, שהן למעשה המצוות הציבוריות המאפיינות את צביונה של ממלכת ישראל (זהירות מעבודה זרה והתבוללות, מערכת המשפט, הנבואה, הכהונה ועוד). הברית הזו מהווה את תעודת הזהות של האומה הישראלית, "כרטיס הכניסה" שלנו לארץ.
לצד המזבח בהר עיבל, על אבנים מסוידות, כתב יהושע את המצוות המכוננות של ספר דברים, שהן כאמור החוקים המעצבים את צביונה של ממלכת ישראל. וכשם שהקריא משה את "ספר הברית" באוזני העם, והם ענו "נעשה ונשמע", כך הקריא יהושע את מצוות הברית לפני כל ישראל. אם ישכילו ישראל לשמור את חוקי הארץ הטובה – יזכו ליהנות מברכת הארץ, ולהשפיע ממנה ברכה שתימשך גם לכל הגויים. אם חלילה יפרו את הברית – יצטרכו לעבור ב"תחנת ריענון" בבבל או באירופה, כדי להיזכר בתפקידם להביא לתיקון העולם.
לסיכום, המזבח בהר עיבל הינו ממצא ארכאולוגי נדיר המנציח את אחד המאורעות החשובים והמכוננים שאירעו בארץ בתקופת המקרא, אם לא החשוב מכולם.
המאמר מאת הרב יאיר וייץ, חוקר תורני במכון הר ברכה, העוסק בבירור סוגיות עבור ספרי 'פניני הלכה'. כותב מאמרים בתחומי התנ"ך וההלכה, מחבר סדרת בדרכה של תורה על חמשת חומשי התורה, והספר בדרכם של כתובים על חמש המגילות.
