שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

שידוך

בס״ד שלום כבוד הרב, אשמח לשאול האם מותר לשלוח עבור שידוך או בשביל כרטיס תמונה של הבחור או הבחורה כשהם יפים או חגיגיים מהרגיל או שיש בזה סוג של הונאה?

מותר. זה מה שכולם אמורים לעשות, כך שכל אחד יודע שמי שבתמונה, זה הכי טוב שלו, ויש בזה צד טוב, שכן אם אפילו בתמונה כזו אני לא מעוניין בשידוך, זה מרגיע ועוזר להחלטה. כמו כן, גם כשנפגשים לשידוך עצמו, כולם משתדלים להראות במיטבם כמו בתמונה, כך שזה בסדר גמור. אך יש לציין שגם התמונה הכי טובה אינה משתווה למציאות. כשרואים את המשודך פנים מול פנים זה עולם אחר. צריך לקחת את זה בחשבון כמחליטים על פי תמונה.

שיהיה בהצלחה רבה ובקלות בעז"ה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-10-26 07:23:52

ברכת המזון ללא נעליים

שלום האם אדם שאוכל לחם בביתו ללא נעליים או בפיג׳מה נדרש לשפר את לבושו לפני ברכת המזון כפי שנהוג בתפילת עמידה כעומד לפני מלך?

אין בזה חובה, יש הידור. נעליים לא נהגו, אבל בגדים נאים יש יותר מקום להדר.

מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

דרך אמירת ברכת המזון

יט. צריך להיות לבוש בשעת הברכה באופן שאם היה בא אליו אורח מכובד, לא היה מתבייש להיות לבוש כך. והמהדרים מקפידים להיות לבושים בזמן הברכה באופן מכובד כמו בתפילה.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-10-25 17:58:13

ברכות קריאת ק"ש

אם לא התפלל עד שעברו 4 שעות- א. האם יאמר ברכות ק"ש ללא שם ומלכות? ב. ואם עבר חצות לא יאמר ק"ש?

א. הרב מלמד משתדל לא להביא מקרים שבהם אומרים ברכה בלי שם ומלכות, למרות שתמיד אפשר לומר ברכה בלי שם ומלכות. לכן למעשה ההלכה היא שאם אומרים, אז אומרים בשם ומלכות, ואם לא אומרים, אז לא אומרים כלל.

ב. אין עניין.

הדברים מבוארים בפניני הלכה תפילה פרק יא. אביא לך את ההלכה למעשה מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

סוף זמן קריאת שמע ותפילת עמידה

ז. זמן קריאת שמע של שחרית הוא עד סוף שלוש שעות זמניות של היום, וזמן ברכות קריאת שמע ותפילת עמידה הוא עד סוף ארבע שעות זמניות. בדיעבד ניתן להתפלל עמידה עד חצות היום (ואם התאחר במזיד, טוב שיכוון שמתפלל בתורת נדבה), ויכול אז לומר גם את פסוקי דזמרה, אבל לא יאמר את ברכות קריאת שמע. ולמנהג חלק מיוצאי אשכנז, אם לא אמר את ברכות קריאת שמע לפני סוף ארבע שעות מחמת אונס, רשאי להשלימן עד חצות (משנ"ב). כאשר אומר את ברכות קריאת שמע, יאמר איתן גם את קריאת שמע אף שעברו שלוש שעות ואינו יוצא באמירתה ידי חובה.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-10-25 16:59:30

עבודה בהפצה בחברת אנרגיה

היי, האם מותר לעבוד כמנהל מחלקת הפצה בחברת אנרגיה? העבודה היא, להיות אחראי לשבץ את הנהגים להובלות מכילי דלק לתחנות הדלק ובנוסף להיות מנהל ישיר של הנהגים. החברה פותחת תחנות תדלוק בשבת ובאים למלא דלק גם בשבת, האם יש כאן לפני עיוור? אשמח למקור הלכתי במידה ומותר.

אם אתה תהיה צריך לשבץ בפועל נהג יהודי לנסיעה בשבת – אסור. אם השיבוץ יותר כללי, כגון שאתה משבץ נהג להיות אחראי על תחנת דלק מסוימת, והוא יכול לבחור האם למלא ביום שישי או בשבת והוא מעצמו בוחר מפני נוחותו למלא בשבת – מותר. לגבי נהג גוי, אם שייך לשבץ לשבתות רק גויים, תגיד לי ואבדוק אם אפשר להקל. אם אין אפשרות כזו ולפעמים תהיה חייב לשבץ יהודי לנסיעה בשבת – אסור.

עניינים אלו מבוארים בפניני הלכה שבת. והלכה למעשה מובאים בספר הקיצור לפניני הלכה.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-10-23 16:34:17

יש לך שאלה?

הצטרפו לקבוצות הלימוד שלנו!

הרב אליעזר מלמד

רביבים

הרב אליעזר מלמד

בקבוצה תוכלו לקבל את הטור 'רביבים' של הרב אליעזר מלמד מדי שבוע. הקבוצה שקטה.

לימוד יומי בנ"ך

הרב יונדב זר

לימוד יומי בן כ-10 דק, להאזנה, הכולל את הקראת הפרק בליווי הסבר קצר ובהיר לידיעת הנביאים והכתובים!

דף יומי

הרב מאור קיים

האזינו לשיעור בן כ-20 דקות, בליווי הסבר בהיר ומרתק ובצירוף תמונות להבנת הסוגיה!

פרשת השבוע

הרב יונדב זר

לימוד יומי בן כ-20 דקות להאזנה, הכולל הקראת העלייה של אותו יום בליווי הסבר קצר ובהיר לידיעת התורה!

דף יומי

הרב גור גלון

לימוד הדף היומי, בן כ-25 דק' להאזנה וקריאה הכולל הסבר קצר ובהיר של סוגיית הדף שלא ישאיר אותך מאחור!

פרק יומי במשנה

הרב נתן ארונס

הרב נתן ארונס מקריא ומסביר באופן בהיר ותמציתי על הפרק היומי במשנה. שיעור האזנה יומי בן כעשר דקות.

הפנינה היומית

הרב גור גלון

לימוד יומי בן כ-10 דק', לצפייה, האזנה וקריאה של שתי הלכות מתוך פניני הלכה, לידיעת ההלכה למעשה והקפת הנושאים הרלוונטיים לחיים!

שפת אמת לפרשת יתרו – הן יראת ה' היא חכמה

"בענין שמיעת יתרו אצל קבלת התורה כמ"ש יתרו שמע ואיתבר ואתכפיא. וזה הי' גמר יצ"מ וגאולה שלא יהי' שפחה תירש גבירתה. כי באמת כל החכמות שבעולם הם רק להיות הכנה לחכמת האמת חכמת התורה. כמ"ש הן יראת ה' היא חכמה. ואיתא הן בלשון יונית אחת. פי' שחכמת התורה היא יחידית שכל החכמות הם ניצוצי החכמה העיקרית. ובאמת קיום הכל בחכמה. כמ"ש בחכמה יסד ארץ. אבל היא חכמה המתלבשת בטבע. וחכמת התורה היא אחדות עצם החכמה. כמ"ש חז"ל כשרואין חכמי אומות מברכין שנתן מחכמתו לב"ו. וכשרואין חכמי ישראל מברכין שחלק מחכמתו ליראיו. שהוא דבקות בו ית' כמ"ש חלק ה' עמו. ובאמת התורה היא שכל פשוט נפרד מחומר. אך אנחנו בעוה"ז שמוטבעים בחומר. א"י להרגיש זו החכמה. רק באמצעות חכמות המורגשות. אבל בנ"י כשעמדו על הר סיני שהיו כמלאכים. זכו לקבל עצם החכמה.. " (תרנ"ד)

פרשיית מתן תורה הנמצאת בסמיכות דווקא לפרשיית יתרו מלמדת על הקשר הרעיוני ביניהם. הורדת התורה לעולם הייתה נקודת מפנה הכי דרמטית שהייתה ותהיה להיסטוריה האנושית. התגלות בורא העולם לעיני רבבות ונתינת תורה לעמו משנה את חוקי המשחק האנושיים. התגלה החזון, התבררו המטרות והוכנה הדרך. בד בבד נקבעו גבולות הגזרה המוסריים המגדירים את הטוב ואת הרע את האמת ואת השקר. אמנם, לפני מתן תורה, היו אלו דמויות מופת, אבות האומה, שמסירות נפשם עבור קרבת הבורא הובילה אותם בדרך הישרה והנכונה, אך אלו היו יחידים וללא מערך נכון ומסודר.

התורה היא חכמה המביאה ליראה כפי שנא': 'הן יראת ה' היא חכמה'. כלומר, ישנן חכמות היכולות לזהות את החוקיות בטבע העולם, אך אינן יכולות להביא את האדם לידי קרבת אלוקים כפי שהתורה נועדה לכך. יראה היא תיאור היחס של האדם מול הבורא, וככל שהאדם מתמלא בהכרה כעומד לפני המלך בשגרת חייו ומחובר לייעוד המוסרי שלו – כך יראת השמיים שלו גבוהה. אין התורה חלילה מזלזלת בחכמות העולם, הרי הן גם בריאת הבורא! אולם, התורה מדגישה את ההבדל ביניהן.

כמו כן, דרך הברכות על חכמי ישראל וחכמי העולם ניתן לראות את ההבדל בין שתי החכמות. חכם גוי יתברך ע"י החכמה שנתן לו הקב"ה. החכמה היא חכמת הטבע שברא הקב"ה, וככל שהאדם מומחה בדבר הוא קונה לעצמו את חכמת הקב"ה. אולם, על חכם התורה אנו נברך "שחלק מחכמתו ליראיו", אין מדובר כאן על נתינה אלא על חלוקת החכמה, שותפות עם יראיו. חכמת התורה מקשרת את האדם לבורא. בעוד חכם הטבע הוא מבין יותר על חוקיות העולם שנברא ע"י הבורא, התורה מקדשת את האדם ומרוממת אותו בהתקשרותו עם הבורא.

ניתן גם לומר, כי ההבדל בין חכמות הטבע לחכמת התורה הוא גם ההבדל בין ישראל לאומות העולם. אין חלילה ישראל מזלזלים באומות העולם שהם ברואיו של הקב"ה! אלא קיים הבדל ביניהם. עם ישראל נבחר להיות "ההולך לפני המחנה" של העולם על מנת לקרוא בשם ה' ולגלות את הייעוד המוסרי של האנושות כולה. הבחירה היא זכות אך גם חובה. זוהי זכות להיות קרובים לבורא, אך גם חובה בכך שישראל הם הראשונים להיענש ולצאת לגלויות ארוכות  הנדמות כנצח על מצבם הרוחני הירוד.

פרשת השבוע עוסקת במאזן בין החכמה לבין התורה, בין ישראל לבין אומות העולם. המאזן הוא בעל כבוד ראוי אחד לשני. יתרו מייצג את אומות העולם ואת חכמת הטבע אל מול ישראל המקבלים את התורה האלוקית. משה, מוריד התורה, מקבל את עצת חכמתו של יתרו בבניית המערך הנכון לבתי הדין בישראל. ומנגד, יתרו מתמלא בענווה וביראת שמיים כלפי העם אשר בחר הבורא – דבר שהוביל אותו לעזוב את אמונתו בעבודה זרה.

ניתן לומר כי כבר בפרשת מתן תורה מתגלה לעיננו תיאור עתידי של גאולת העולם המסדר את היחס הראוי בין התורה לחכמות הטבע ובין ישראל לאומות העולם. יחס המושתת על מכנה משותף כפי המתואר בתפילת עלינו לשבח: "יַכִּירוּ וְיֵדְעוּ כָּל יוֹשְׁבֵי תֵבֵל, כִּי-לְךָ תִּכְרַע כָּל-בֶּרֶךְ, … וִיקַבְּלוּ כֻלָּם אֶת עֹל מַלְכוּתֶךָ, וְתִמְלֹךְ עֲלֵיהֶם מְהֵרָה לְעוֹלָם וָעֶד".

יהיו הדברים לעילוי נשמת חברנו הרב איתמר בן גל הי"ד שחייו הושתתו על אדני תורת החיים המגלה את החיוניות והרוחניות הקיימת בכל דבר בעולם הזה.

שבת שלום

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן