חיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

שבת

האם מותר למרוח משחה בשבת? או שמן רוזמרין

התשובה לשאלתך מופיע בפניני הלכה, וכעת גם בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא לאור, פרק יד:

ט. אסור למרוח על השפתיים והגוף דבר שאינו נוזלי, כגון ווזלין, קרם ושאר משחות, משום איסור 'ממרח'. ובמקום צער משמעותי, מותר למרוח משחה רפואית שמעוניין שכולה תיבלע בגוף ולא יישאר ממנה דבר על העור.

י. מותר לסוך את הגוף בשמן או כל דבר נוזלי להנאתו. אם זהו שמן רפואי, השימוש בו מותר רק לבריא או במקום צער משמעותי, ולא במקום מיחוש מטריד בלבד. ואם הוא שמן שגם בריאים משתמשים בו – מותר לכל (כמבואר בפרק כח, יא). כמו כן, מותר לסוך את הגוף בנוזל שנועד להרחקת יתושים.

יא. מותר להתיז על הגוף והשיער בושם, אך אסור להתיז בושם על בגד, מפני שדומה למלאכה ('מוליד').

יב. נוהגים להחמיר ולרחוץ בסבון נוזלי ולא קשה, כיוון שיש בזה דמיון לממרח ומוליד. והנוהגים להקל, יש להם על מי לסמוך. בשעת הצורך ניתן להקל ולצחצח שיניים במשחה סמיכה.

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-06 10:09:44

תספורת בספירת העומר

שלום רב יש לי הצעה לדייט אני בשביל הפגישות יצטרך להיסתפר ולקנות בגדים מה אני יכול לעשות מצד ספירת העומר

לקנות בגדים מותר בימי הספירה, כפי שמובא בפניני הלכה, וכעת גם בספר הקיצור לפניני הלכה הלכות זמנים פרק ג סעיף טו: "אין איסור לקנות בימי הספירה דברים חדשים ולברך עליהם 'שהחיינו' ".

היום הקרוב ביותר שמותר להסתפר בו, זה ביום העצמאות. וכך מובא בספר הקיצור לפניני הלכה זמנים פרק ד סעי י: "מי שנראה לא מכובד בשערותיו, ראוי שיסתפר לקראתו, ומי שנראה בסדר, רשאי להסתפר ביום העצמאות עצמו."

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-03 11:53:07

אשר יצר אחר שיצא מביתו

שלום אם שכחתי לברך אשר יצר ונזכרתי לאחר שיצאתי מביתי, לפני שעברו 72 דמות האם עדיין אפשר לברך, או שעזיבת המקום מעכבת?

עזיבת המקום לא מעכבת. אם היתה מעכבת, הדבר היה מובא בפניני הלכה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-05 04:41:51

האם מותר ליהנות ממלאכה שנעשתה ביום טוב באיסור – המשך

לגבי שאלותי על הנאה ממלאכה שנעשתה ביום טוב באיסור – סליחה, אבל יצאתי קצת מבולבל. בתשובה הראשונה, לגבי יו"ט נכתב רק שיש אומרים שמותר (במלאכה שלא הותרה לצורך אוכל נפש), בעוד לגבי חוה"מ נכתב שאסור (אם זה במזיד), ועל זה שאלתי איך יתכן שיו"ט קל יותר. ואילו מהתשובה השניה הבנתי שבאמת אין הבדל ביניהם. אז מה השורה התחתונה? גם ביו"ט אסור אם זה מזיד ומותר רק אם זה שוגג?

למעשה אין הבדל עקרוני בין שבת ליום טוב ולחול המועד, ולכן העושה מלאכה במזיד אסור ליהנות ממנה.

וכך מובא בספר ההרחבות לפניני הלכה שבת כו, א – …ויותר נראה שבמלאכה שעיקרה מותר ביו"ט אין גזרת מעשה יו"ט, אבל במלאכה שאסורה ביו"ט כמו בשבת, דין מעשה שלה כדין מעשה שבת. וכ"כ בארח"ש כה,הערה צא ושבט הלוי ו, סח.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-03 05:58:55

תפילין

הנחתי לאחר החתונה תפילין ר"ת כרגע אני לא בקטע להמשיך האם אני צריך התרת נדרים, וא"כ האם אני יכול להסתמך על ההתרת נדרים של ערב ראש השנה,?

כיוון שמדובר על מנהג הידור מצווה בולט, אנשים ראו שאתה מניח וכעת מפסיק, כיוון שלא אמרת בתחילה שאתה עושה זאת בלי נדר, הנכון הוא לעשות התרה בפני שלושה, ולא לסמוך על ההתרה של ערב ר"ה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-02 16:32:39

יש לך שאלה?

הצטרפו לקבוצות הלימוד שלנו!

הרב אליעזר מלמד

רביבים

הרב אליעזר מלמד

בקבוצה תוכלו לקבל את הטור 'רביבים' של הרב אליעזר מלמד מדי שבוע. הקבוצה שקטה.

לימוד יומי בנ"ך

הרב יונדב זר

לימוד יומי בן כ-10 דק, להאזנה, הכולל את הקראת הפרק בליווי הסבר קצר ובהיר לידיעת הנביאים והכתובים!

דף יומי

הרב מאור קיים

האזינו לשיעור בן כ-20 דקות, בליווי הסבר בהיר ומרתק ובצירוף תמונות להבנת הסוגיה!

פרשת השבוע

הרב יונדב זר

לימוד יומי בן כ-20 דקות להאזנה, הכולל הקראת העלייה של אותו יום בליווי הסבר קצר ובהיר לידיעת התורה!

דף יומי

הרב גור גלון

לימוד הדף היומי, בן כ-25 דק' להאזנה וקריאה הכולל הסבר קצר ובהיר של סוגיית הדף שלא ישאיר אותך מאחור!

פרק יומי במשנה

הרב נתן ארונס

הרב נתן ארונס מקריא ומסביר באופן בהיר ותמציתי על הפרק היומי במשנה. שיעור האזנה יומי בן כעשר דקות.

הפנינה היומית

הרב גור גלון

לימוד יומי בן כ-10 דק', לצפייה, האזנה וקריאה של שתי הלכות מתוך פניני הלכה, לידיעת ההלכה למעשה והקפת הנושאים הרלוונטיים לחיים!

שפת אמת לפרשת לך לך – "בין שמיעה לשמיעה"

"ב"ה במדרש שמעי בת וראי והטי אזנך כו' בירה דולקת כו'. דקשה מאי הטי אזנך אחר שנאמר שמעי. ומוכח שיש ב' בחי' שמיעה כמ"ש שמוע תשמעו כי בתחילה הקב"ה משמיע לאדם מעט הארה כשמייגע עצמו לבוא אל האמת. אח"כ צריכין להשגיח בעין השכל על זה ההרגש ולהבין כי הוא עיקר הכל ולהניח כל הרגשות אחרים וזהו שמעי וראי והטי אזנך. פי' כל כח השמיעה שלא יהי' נשמע לו שום דבר אחר כלל ועי"ז יזכה לשמוע האמת. כי מה שהקב"ה משמיע בתחלה הוא רק כדי ללמוד הכנעה שיבין האדם שיש דבר לשמוע למעלה מהשגתו ויבוא לבטל עצמו ויזכה לשמיעה…" (תרל"ה)

השפת אמת מביא בתחילה את דברי המדרש הבא:

"ר' יצחק פתח (תהלים מה, יא): "שִׁמְעִי בַת וּרְאִי וְהַטִּי אָזְנֵךְ וְשִׁכְחִי עַמֵּךְ וּבֵית אָבִיךָ" אמר רבי יצחק משל לאחד שהיה עובר ממקום למקום וראה בירה אחת דולקת (בית גדול מוארת) אמר תאמר שהבירה זו בלא מנהיג הציץ עליו בעל הבירה אמר לו אני הוא בעל הבירה כך לפי שהיה אבינו אברהם אומר תאמר שהעולם הזה בלא מנהיג הציץ עליו הקב"ה ואמר לו אני הוא בעל העולם…".

ישנן שתי שאלות על המדרש:

  • מדוע נאמר בפסוק בתחילה 'שמעי', ואח"כ כפילות 'והטי אזנך'? הרי היינו הך!
  • מדוע היה צריך אברהם שיתגלה אליו הקב"ה?

בין שמיעה לשמיעה

אחד מיסודות היהדות היא הבחירה החופשית. לאדם ניתנה האפשרות לבחור את יחסו כלפי הבורא, כפי שדורשים חז"ל "הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים". מתן הבחירה מורכבת היא. מן העבר האחד, היא מהווה חיסרון בכך שהאדם יכול לאמץ את תפיסת הכפירה, או אפילו להאמין אך להימשך אחר תאוותיו. מן העבר השני, דווקא היכולת להתמודד ולצלוח את האתגרים היא מאפשרת לאדם לזכך את עצמו ולהתעלות. יראת שמיים שהייתה מובנת באדם, הייתה פוגמת באיכות המעשים, כי לא דומה מעשה שנעשה מתוך בירור אמיתי, לבין עשייה מתוך אינסטינקט טבעי. לכן, בכדי להגיע לאמונה בסיסית, על האדם לחקור, לברר ולהתאמץ. אכן, יכולה להיות "אמונה טבעית" כנטייה להאמין באופן טבעי, אך היא תהיה תמימה ופשוטה אל מול אמונה שהתבררה.

בהקשר הזה אומר השפת אמת כי לאחר התאמצות ראשונה של בירור, "הקב"ה משמיע לאדם מעט הארה כשמייגע עצמו לבוא אל האמת" – וזוהי השמיעה הראשונה. אולם, "מה שהקב"ה משמיע בתחלה הוא רק כדי ללמוד הכנעה שיבין האדם שיש דבר לשמוע למעלה מהשגתו ויבוא לבטל עצמו ויזכה לשמיעה" – השמיעה השנייה.

כלומר, לאדם ישנה יכולת להגיע לבירור יסודות האמונה ע"י התאמצות וסייעתא דשמיא. אולם, הידיעה שהוא ישיג מהווה את הבסיס לשלב הבא, לאמונה גבוהה יותר שתגיע במידה והוא יבין כי יש עוד מעבר לזה. וכעת, הוא צריך לאחוז במידה הענווה ולהתבטל בהכנעה כלפי רבש"ע, והאמונה הגבוהה בוא תבוא.

הבסיס לדבריו היא כי אמונה בהגדרתה היא לא אוסף של ידיעות, אלא השתייכות פנימית לתוכן פנימי. אם אני יודע  דבר מסוים, אני לא מאמין בו. "האמונה" בשימוש היום-יומי שונה מהאמונה בה אנו אוחזים כעת. כיום, המילים "אני מאמין" מבטאים משמעות של: "אני מקווה", "אני מייחל". ואילו אמונה בבורא היא וודאות כ"כ גדולה הנמשלת לאדם ש"יודע ומרגיש" שהוא חי. האדם לא צריך להיזכר בתנועות גופו ולדעת את מדדי בריאותו בכדי להבין שהוא חי. אף אחד לא יכול לומר עלינו שאנו לא חיים – אם אנו חווים את החיים במילואם. לא הידיעה משנה אלא החיים עצמם! אותו דבר באמונה. בשלב הראשון צריך לברר שכלית את הידיעות, ולאחריה העמל הוא ביטול כלפי הבורא על מנת שנחווה את האמונה באופן ממשי כחיים.

אברהם אבינו, היה הראשון שבירר והאמין בה', ועל-ידי מעשיו הנחיל לבניו את האמונה שרכש על ידי עמל. גם אנו זקוקים להתאמצות לחשוף את האמונה, שהרי הבחירה חופשית עומדת ביסודה. אולם, כממשיכי זרעו של אברהם אנו נמצאים בשלב המתקדם כבר מעת לידתנו.

שבת שלום

 

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן