שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

המתפנה באמצע סעודה

שלום כבוד הרב, לאור התשובה הקודמת: השולחן ערוך שכותב "מי שעומד בסעודה ונזכר שנגע בשוק וירך ומקומות המכוסים באדם או שחיכך בראשו וכל כיוצא בזה, (ובמקומות המטונפים שיש בהם מלמולי זיעה) (תשובת הרמב"ן סימן קנ"ה), צריך לחזור וליטול ידיו ויברך על נטילת ידים" ומשנה ברורה על דבריו, הרב מלמד עושה אוקימתא שמדובר על אם יאכל בהמשך כביצה ?

אכן. כדין המתפנה לגדולים שהוא בדיוק כדין טינף ידיו. מעריך שאין זה חידוש של הרב מלמד. לכאורה דין פשוט שעולה מתוך סוגיית נטילת ידיים.

כך כתוב למשל כאן בשם הרב עובדיה – https://halachayomit.co.il/he/default.aspx?HalachaID=701
"יש להבהיר, שאין לברך על נטילה זו, אלא אם מתכוין לאכול בהמשך הסעודה יותר משיעור כביצה (כחמישים גרם) פת, שאם לא כן, יש ליטול ידיים בלא ברכה בלבד".

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2026-01-18 12:23:05

המתפנה באמצע סעודה

שלום כבוד הרב, אבל אם התפנה לגדולים, והוא מתכוון להמשיך לאכול עוד לחם כשיעור נפח ביצה, יטול את ידיו בברכה…" מה המקור לכך שצריך לאכול כביצה בהלכה זאת ?

כי להלכה נוטלים ידיים בברכה רק על אכילת כביצה לחם גם אם לא היה שום הפסק. לכן אם יאכל פחות, ייטול בלא ברכה כמו כל הנוטל ידיו ללחם ומתכוון לאכול פחות מכביצה. וכן הדין לשאר ההפסקים – "הלך ממקום הסעודה למשך שעה ומעלה והסיח דעתו משמירת ידיו, אף שהתכוון להמשיך לאכול לחם ולכן לא צריך לברך שוב 'המוציא', חייב ליטול ידיים שוב, ויברך על הנטילה רק אם מתכוון לאכול עוד כביצה לחם. וכן מי שהלך לישון על מיטתו באמצע הסעודה למשך יותר מחצי שעה, צריך ליטול ידיו, ויברך על הנטילה אם מתכוון לאכול כביצה לחם. וכיוון שבשנתו הסיח דעתו מהאכילה, צריך לברך שוב 'המוציא'. "

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2026-01-18 10:36:05

יש לך שאלה?
הרב גור גלון

הצטרפו לקבוצות הלימוד שלנו!

הרב אליעזר מלמד

רביבים

הרב אליעזר מלמד

בקבוצה תוכלו לקבל את הטור 'רביבים' של הרב אליעזר מלמד מדי שבוע. הקבוצה שקטה.

לימוד יומי בנ"ך

הרב יונדב זר

לימוד יומי בן כ-10 דק, להאזנה, הכולל את הקראת הפרק בליווי הסבר קצר ובהיר לידיעת הנביאים והכתובים!

דף יומי

הרב מאור קיים

האזינו לשיעור בן כ-20 דקות, בליווי הסבר בהיר ומרתק ובצירוף תמונות להבנת הסוגיה!

פרשת השבוע

הרב יונדב זר

לימוד יומי בן כ-20 דקות להאזנה, הכולל הקראת העלייה של אותו יום בליווי הסבר קצר ובהיר לידיעת התורה!

דף יומי

הרב גור גלון

לימוד הדף היומי, בן כ-25 דק' להאזנה וקריאה הכולל הסבר קצר ובהיר של סוגיית הדף שלא ישאיר אותך מאחור!

פרק יומי במשנה

הרב נתן ארונס

הרב נתן ארונס מקריא ומסביר באופן בהיר ותמציתי על הפרק היומי במשנה. שיעור האזנה יומי בן כעשר דקות.

הפנינה היומית

הרב גור גלון

לימוד יומי בן כ-10 דק', לצפייה, האזנה וקריאה של שתי הלכות מתוך פניני הלכה, לידיעת ההלכה למעשה והקפת הנושאים הרלוונטיים לחיים!

פרשת דברים – ט' באב: המשבר והצמיחה

אנו עומדים לפני תשעה באב, וננסה להבין קצת את מהותו של החודש המיוחד בו אנו מצויים כעת- חודש אב.

לכאורה יש לתמוה על שמו של החודש- 'אב'. אנו יודעים שפירוש המילה 'אב' הינה יסוד ומקור, ויש לשאול האם חודש זה, חודש החורבן, הוא יסוד ומקור? ואם כן, למה? בנוסף, בספר יצירה כתוב שלכל חודש ישנה אות משלו, והאות של חודש אב היא האות טי"ת. על מנת להבין את משמעותה של האות טי"ת נלך, בעצתם של רבים, ונתבונן בפעם הראשונה בה מופיע האות בתורה: "וירא אלוקים את האור כי טוב…". ומיד עולה התמיהה – האם חודש אב הוא החודש שמייצג את הטוב?!

בכדי לנסות ולהיכנס לעומקם של דברים נתבונן בגמרא במסכת חגיגה יב.:

"אמר רבי אלעזר: אור שברא הקב"ה ביום ראשון אדם צופה בו מסוף העולם ועד סופו כיון שנסתכל הקב"ה בדור המבול ובדור הפלגה וראה שמעשיהם מקולקלים עמד וגנזו מהן, שנאמר: 'וימנע מרשעים אורם',  ולמי גנזו לצדיקים לעתיד לבא שנאמר: 'וירא אלוקים את האור כי טוב',  ואין טוב אלא צדיק שנאמר: 'אמרו צדיק כי טוב'.  כיון שראה אור שגנזו לצדיקים שמח שנאמר: 'אור צדיקים ישמח".

כלומר האור הגדול, שעליו נאמר: 'וירא אלוקים את האור כי טוב', נגנז ונסתר.

מדברים אלה עולה תובנה משמעותית מאוד, שהטוב הגלוי איננו הטוב האמיתי. השמחה החיצונית, האושר המצוי להמונים, איננה השמחה העמוקה והאושר הנצחי. בכדי להצליח להגיע לאור האמיתי, לשמחה העמוקה ולאושר הנצחי, יש צורך להעמיק ולעמול, להתקדם ולהתפתח הרבה מעבר למעטה החיצוני.

לצערנו הדרך היחידה להעמיק היא דרך הייסורים והמשברים, דרך האובדן והכאב. כאשר נשבר העולם החיצוני זוהי הזדמנות להיכנס פנימה. לא לחינם 'המשבר' בעברית הוא גם המושב עליו יושבת האישה בלידתה.

"משנכנס אב ממעטין בשמחה"- ממעטים בשמחה החיצונית כדי לחוש את נקודת החיסרון והכאב שיכוון אותנו להגיע לבניין עמוק יותר ושמחה אמתית יותר. תחושת החיסרון והצער העמוק על מה שאיננו הוא הדחיפה הגדולה ביותר שקיימת בכדי להעמיק.

בימים אלה, ובייחוד ב-ט' באב עלינו לתת מקום לתחושות העמוקות של הכאב, הצער והאבלות. לא לדחוק אותם כפי שאנו רגילים, אלא לתת להם מקום בכדי שיסמנו לנו את המקומות בהם נדרשים צמיחה ובניין. כל מי שמרשה לעצמו ל"התאבל על ירושלים זוכה ורואה בשמחתה".

הפסיכולוגים בימינו טוענים ששני דברים מניעים את האדם: הרצון לעונג והבריחה והפחד מכאב- כאשר הבריחה מהכאב הינו מניע חזק יותר מהרצון לעונג.

חודש אב הוא אכן היסוד והמקור לכל הצמיחה, כי בו מתגלה הצער והכאב שמתוכם ועל ידם מתפתחת הקומה הבאה בגאולת ישראל והעולם. לא לחינם אומרים חז"ל שלא היו ימים טובים לישראל כ-ט"ו באב וכיום הכיפורים, בהם היו עוסקים בבניין הבית, בחיבור האיש והאשה. ט"ו באב מגיע לאחר ט' באב, ויום הכיפורים מגיע אחרי ובעקבות הנפילה הגדולה של חטא העגל (שביום הכיפורים ניתנו לוחות הברית השניים).

נסיים בדברים שקשורים לפרשתנו. חז"ל אומרים שהדבר הראשון שארע ב-ט' באב היה חטא המרגלים, חטא נורא שהוביל לארבעים שנות נדודים במדבר. אמנם כשמתבוננים בדבר שנית מבינים שכתוצאה מחטא זה עם ישראל מקבל את ספר במדבר ואת ספר דברים, בהם אנו נפגשים עם המסע הגדול במדבר- מסע שחושף תורה שלמה שמתגלה בייחוד בנאומו הגדול של משה רבנו בפרשתנו, בו הוא מסיק תובנות עמוקות מתוך המסע.

יהי רצון שמתוך שנרשה לעצמנו לחוש את הכאב והחוסר הציבורי והאישי, נזכה לצמיחה, התקדמות וקומה חדשה.

אולי יעניין אותך

ישיבת הר ברכה אנו משתמשים בעוגיות כדי להבטיח את תפקוד האתר ולשפר את חוויית המשתמש. אפשר לבחור אילו סוגי עוגיות להפעיל.
בחירת עוגיות


דילוג לתוכן