שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

שידוך

בס״ד שלום כבוד הרב, אשמח לשאול האם מותר לשלוח עבור שידוך או בשביל כרטיס תמונה של הבחור או הבחורה כשהם יפים או חגיגיים מהרגיל או שיש בזה סוג של הונאה?

מותר. זה מה שכולם אמורים לעשות, כך שכל אחד יודע שמי שבתמונה, זה הכי טוב שלו, ויש בזה צד טוב, שכן אם אפילו בתמונה כזו אני לא מעוניין בשידוך, זה מרגיע ועוזר להחלטה. כמו כן, גם כשנפגשים לשידוך עצמו, כולם משתדלים להראות במיטבם כמו בתמונה, כך שזה בסדר גמור. אך יש לציין שגם התמונה הכי טובה אינה משתווה למציאות. כשרואים את המשודך פנים מול פנים זה עולם אחר. צריך לקחת את זה בחשבון כמחליטים על פי תמונה.

שיהיה בהצלחה רבה ובקלות בעז"ה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-10-26 07:23:52

ברכת המזון ללא נעליים

שלום האם אדם שאוכל לחם בביתו ללא נעליים או בפיג׳מה נדרש לשפר את לבושו לפני ברכת המזון כפי שנהוג בתפילת עמידה כעומד לפני מלך?

אין בזה חובה, יש הידור. נעליים לא נהגו, אבל בגדים נאים יש יותר מקום להדר.

מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

דרך אמירת ברכת המזון

יט. צריך להיות לבוש בשעת הברכה באופן שאם היה בא אליו אורח מכובד, לא היה מתבייש להיות לבוש כך. והמהדרים מקפידים להיות לבושים בזמן הברכה באופן מכובד כמו בתפילה.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-10-25 17:58:13

ברכות קריאת ק"ש

אם לא התפלל עד שעברו 4 שעות- א. האם יאמר ברכות ק"ש ללא שם ומלכות? ב. ואם עבר חצות לא יאמר ק"ש?

א. הרב מלמד משתדל לא להביא מקרים שבהם אומרים ברכה בלי שם ומלכות, למרות שתמיד אפשר לומר ברכה בלי שם ומלכות. לכן למעשה ההלכה היא שאם אומרים, אז אומרים בשם ומלכות, ואם לא אומרים, אז לא אומרים כלל.

ב. אין עניין.

הדברים מבוארים בפניני הלכה תפילה פרק יא. אביא לך את ההלכה למעשה מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

סוף זמן קריאת שמע ותפילת עמידה

ז. זמן קריאת שמע של שחרית הוא עד סוף שלוש שעות זמניות של היום, וזמן ברכות קריאת שמע ותפילת עמידה הוא עד סוף ארבע שעות זמניות. בדיעבד ניתן להתפלל עמידה עד חצות היום (ואם התאחר במזיד, טוב שיכוון שמתפלל בתורת נדבה), ויכול אז לומר גם את פסוקי דזמרה, אבל לא יאמר את ברכות קריאת שמע. ולמנהג חלק מיוצאי אשכנז, אם לא אמר את ברכות קריאת שמע לפני סוף ארבע שעות מחמת אונס, רשאי להשלימן עד חצות (משנ"ב). כאשר אומר את ברכות קריאת שמע, יאמר איתן גם את קריאת שמע אף שעברו שלוש שעות ואינו יוצא באמירתה ידי חובה.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-10-25 16:59:30

עבודה בהפצה בחברת אנרגיה

היי, האם מותר לעבוד כמנהל מחלקת הפצה בחברת אנרגיה? העבודה היא, להיות אחראי לשבץ את הנהגים להובלות מכילי דלק לתחנות הדלק ובנוסף להיות מנהל ישיר של הנהגים. החברה פותחת תחנות תדלוק בשבת ובאים למלא דלק גם בשבת, האם יש כאן לפני עיוור? אשמח למקור הלכתי במידה ומותר.

אם אתה תהיה צריך לשבץ בפועל נהג יהודי לנסיעה בשבת – אסור. אם השיבוץ יותר כללי, כגון שאתה משבץ נהג להיות אחראי על תחנת דלק מסוימת, והוא יכול לבחור האם למלא ביום שישי או בשבת והוא מעצמו בוחר מפני נוחותו למלא בשבת – מותר. לגבי נהג גוי, אם שייך לשבץ לשבתות רק גויים, תגיד לי ואבדוק אם אפשר להקל. אם אין אפשרות כזו ולפעמים תהיה חייב לשבץ יהודי לנסיעה בשבת – אסור.

עניינים אלו מבוארים בפניני הלכה שבת. והלכה למעשה מובאים בספר הקיצור לפניני הלכה.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-10-23 16:34:17

יש לך שאלה?

פרשת ויקהל – למה עוד פעם?

פרשת ויקהל חוזרת שוב על עניין המשכן, לקיחת התרומות, עשיית הכלים ומידותיהם וכו'.

והשאלה העולה מאליה היא מדוע לא הסתפקה התורה בפרשיות תרומה, תצוה וחלק מפרשת כי תשא, וחזרה שוב לעניין המשכן בפרשיות ויקהל ופקודי? וברור שניתן לדייק בפסוקים ולמצוא הוספות שונות, הרחבות וכיוצא באלה, אולם אין זה מקהה את השאלה מדוע התורה חזרה על הדברים פעם נוספת?

שאלה זו היא שאלה כללית שמופיעה בעוד כמה פרשיות בתורה, שאולי הידועה שבהם היא פרשת קורבנות הנשיאים. וכפי שמקשה הארברבנאל "הינה תמצא שזכרה התורה חמש פעמים, פעם בכלל ופעם בפרט, מלאכת המשכן וכליו… ומה צורך לפרט הדברים פעם אחר פעם?"

(יש לציין שאמנם פרשני ספרד מרבים לעסוק בשאלה זו, אולם פרשני אשכנז, מבית מדרשו של רש"י, כגון הרשב"ם, חזקוני ועוד לא דנים בשאלה זו. וכפי הנראה לרוב פשטות התשובה לא התעוררה בליבם קושיה כלל).

והתשובה הפשוטה, האמיתית והנכונה היא שכאשר דבר הוא יסודי וחשוב- חוזרים עליו פעמים רבות. וכפי שאנו מוצאים שעניינה של ארץ ישראל חוזר שוב ושוב לאורך התורה כולה (וכן עוד עניינים יסודיים כעניין התורה, שמירת המצוות, איסור עבודה זרה ועוד).

וכך כותב הרמב"ן "ועל הכלל כל זה דרך חיבה ודרך מעלה לומר כי חפץ ה' במלאכה ומזכיר אותה בתורתו פעמים רבות להרבות שכר לעוסקים בה…".

כפי שאדם חוזר פעמים רבות על נושאים שמעסיקים את מחשבתו, כגון אדם שטרוד בענייני פרנסתו, חוזר ומדבר שוב ושוב עם אשתו וחבריו על אפשרויות החיסכון וכיוצא בזה. וכן אדם שחווה חוויות חשובות כגון שירותו הצבאי שאדם יכול לדבר עליו פעמים רבות מספור.

ועל פי דיבורו של אדם ניתן לקבוע את סדרי העדיפויות האמיתיים שלו. כי לעיתים אדם מצהיר בפני עצמו או בפני אחרים על ערכיו, על המניעים הפנימיים שלו, אולם כשנבחן מהו המשקל שמקבל כל ערך בדיבורו נגלה שערכיו ומניעיו שונים לחלוטין.

התורה לא רצתה רק לומר לנו את הערכים והאידיאלים התורניים אלא לא פחות מכך רצתה ללמדנו את המשקל שצריך לקבל כל ערך. ולא הסתפקה התורה בללמדנו על כך אלא, בחסדי ה', רצה הקב"ה להקנות לנו את אותם המשקלים הנכונים.

על ידי החזרות המרובות האדם קונה את המשקלים האמיתיים. על ידי לימוד התורה שניים מקרא ואחד תרגום, על ידי שמיעתה ארבע פעמים בשבוע, והעיסוק בה יומם ולילה, הולך האדם וקונה את המשקלים האמיתיים של האידיאלים האלוקיים.

אין מגמתה של התורה עיסוק אינטלקטואלי אלא עניינה הוא להורות דרך, לחנך. וכך גם אנחנו בלמדנו את התורה ובהעברתנו אותה מדור לדור רצוננו הוא לעצב את הדעות, לבנות את המידות, וליצור דרך חיים ממשית על פי האידיאלים האלוקיים.

על פי זה אפשר להסביר את מאמר חז"ל שמי שחוזר על התורה מאה ואחת פעמים הוא עובד אלוקים ואילו שחוזר רק מאה פעמים נקרא ש'לא עבדו'. מאה פעמים זהו המספר שצריך לחזור כדי לזכור את הידיעות של התורה, את ההלכות והרעיונות, ואילו המשך החזרה הוא כדי לקנות את המשקלים השונים וכדי לחיות את התורה (ולא רק לדעת אותה).

יהי רצון שנזכה לכוון את דרכנו על פי כיוונה האמיתי והפנימי של התורה ולשמוח בכל חזרה וחזרה שמפנימה בנו את ערכו של המשכן, של הבניין הקודש בחיינו.

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן