לוח אירועים


שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

המתפנה באמצע סעודה

שלום כבוד הרב, לאור התשובה הקודמת: השולחן ערוך שכותב "מי שעומד בסעודה ונזכר שנגע בשוק וירך ומקומות המכוסים באדם או שחיכך בראשו וכל כיוצא בזה, (ובמקומות המטונפים שיש בהם מלמולי זיעה) (תשובת הרמב"ן סימן קנ"ה), צריך לחזור וליטול ידיו ויברך על נטילת ידים" ומשנה ברורה על דבריו, הרב מלמד עושה אוקימתא שמדובר על אם יאכל בהמשך כביצה ?

אכן. כדין המתפנה לגדולים שהוא בדיוק כדין טינף ידיו. מעריך שאין זה חידוש של הרב מלמד. לכאורה דין פשוט שעולה מתוך סוגיית נטילת ידיים.

כך כתוב למשל כאן בשם הרב עובדיה – https://halachayomit.co.il/he/default.aspx?HalachaID=701
"יש להבהיר, שאין לברך על נטילה זו, אלא אם מתכוין לאכול בהמשך הסעודה יותר משיעור כביצה (כחמישים גרם) פת, שאם לא כן, יש ליטול ידיים בלא ברכה בלבד".

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2026-01-18 12:23:05

המתפנה באמצע סעודה

שלום כבוד הרב, אבל אם התפנה לגדולים, והוא מתכוון להמשיך לאכול עוד לחם כשיעור נפח ביצה, יטול את ידיו בברכה…" מה המקור לכך שצריך לאכול כביצה בהלכה זאת ?

כי להלכה נוטלים ידיים בברכה רק על אכילת כביצה לחם גם אם לא היה שום הפסק. לכן אם יאכל פחות, ייטול בלא ברכה כמו כל הנוטל ידיו ללחם ומתכוון לאכול פחות מכביצה. וכן הדין לשאר ההפסקים – "הלך ממקום הסעודה למשך שעה ומעלה והסיח דעתו משמירת ידיו, אף שהתכוון להמשיך לאכול לחם ולכן לא צריך לברך שוב 'המוציא', חייב ליטול ידיים שוב, ויברך על הנטילה רק אם מתכוון לאכול עוד כביצה לחם. וכן מי שהלך לישון על מיטתו באמצע הסעודה למשך יותר מחצי שעה, צריך ליטול ידיו, ויברך על הנטילה אם מתכוון לאכול כביצה לחם. וכיוון שבשנתו הסיח דעתו מהאכילה, צריך לברך שוב 'המוציא'. "

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2026-01-18 10:36:05

יש לך שאלה?

סעודת ראש חודש

יחד עם השמירה הקפדנית על כללי הזהירות הנדרשים למניעת התפשטות המגיפה, כיוון שבימים אלו אנו פנויים יותר, יש בידינו הזדמנות להדר במצוות שמחת ראש חודש, ובמיוחד כשמדובר בראש חודש ניסן שהוא הראשון לחודשים. אמנם אין חובה לשמוח בראש חודש בסעודה ומשתה, אבל מצווה יש להרבות ולשמוח בסעודת ראש חודש (שו"ע או"ח תיט, א, פנה"ל זמנים א, 6).
המצווה להוסיף לכבוד ראש חודש דבר מאכל מיוחד, והמהדרים אוכלים בשר ושותים יין, ומי שאינו שמח בכך, יהדר במאכל ובמשקה שמשמח אותו. טוב לערוך את השולחן לכבוד סעודת ראש חודש בדרך כבוד. מצווה לקבוע את סעודת ראש חודש על פת, שבכך מכבדים את הסעודה וגם זוכים לברך את ברכת המזון מהתורה (פנה"ל זמנים א, ו).
בזכות שנשים לא חטאו בחטא העגל, נתן הקב"ה לנשים את שכרן בעולם הזה, "שהן משמרות ראשי חודשים יותר מן האנשים", ומהדרות למעט במלאכה בראש חודש. ונתן להן שכר לעולם הבא, שהן עתידות לחדש את נעוריהן כמו הלבנה שמתחדשת, שנאמר (תהלים קג, ה): "הַמַּשְׂבִּיעַ בַּטּוֹב עֶדְיֵךְ תִּתְחַדֵּשׁ כַּנֶּשֶׁר נְעוּרָיְכִי" (פרקי דרבי אליעזר מה). אבל הכנת סעודה אינה נחשבת מלאכה, אלא להפך, השביתה ממלאכה נועדה לשם התפנות להכנת סעודות משמחות ולימוד תורה, כמו בחול המועד שאסור לעשות מלאכה אבל מצווה להכין סעודות משמחות.
אולם כיוון שמעלת נשים בראש חודש יותר מגברים (פנה"ל זמנים א, ז), גברים שיודעים לבשל, בלא להשאיר אחריהם עבודת ניקיון מכבידה לנשים, יש צד של הידור שביום שאינם עובדים, יכינו את סעודת ראש חודש.

שיעורים אחרונים:

One Response

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

ישיבת הר ברכה אנו משתמשים בעוגיות כדי להבטיח את תפקוד האתר ולשפר את חוויית המשתמש. אפשר לבחור אילו סוגי עוגיות להפעיל.
בחירת עוגיות


דילוג לתוכן