Search
לוגו ישיבת הר ברכה
Search
Close this search box.

לוח אירועים


שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

שבת

בס״ד שלום כבוד הרב, ישבנו בשבת כמה חברים למפגש רגיל במהלך המפגש דובר על מחנה לילדים עם צרכים מיוחדים שמשתתפי המפגש הולכים להתנדב בו וחלק לארגן אותו, כמובן שהפגישה לא נעשתה לצורך זה, אבל שאלתי האם מותר בשבת להציע רעיונות למארגני המחנה לדברים שכדאי להם לעשות? או שזה תכנון מקודש לחול? ושאלה נוספת, אם אני לא יודעת בשבת האם דבר מסוים הוא דיבור חול או לא האם מותר להגיד בכל זאת? תודה ושבת שלום.

זה מותר משתי סיבות: א. מכיוון שמדובר על שיחה של הצעות ולא על תכנון מעשי בדיוק מה נעשה ומה לא.

ב. אם לא מזכירים מילים שאסור לעשותם בשבת, אין איסור הכנה.

לנוחותך אביא לך את קיצור דינים דיבור בשבת כפי שהם מופיעים בספר הקיצור לפניני הלכה (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/):

דיבור בענייני מלאכה

כד. אסור לומר דברים שאסור לעשות בשבת ומתכוון לעשותם בעתיד, כגון "מחר אסע לירושלים", "אדבר עם פלוני בטלפון". אבל מותר לומר דברים אלו בלא להזכיר את המילה המראה על מלאכה, כגון "מחר אלך לירושלים", "אדבר עם פלוני". וכאשר מספר על דברים שעשה בעבר, מותר להזכיר דברים אסורים, ובלבד שאין בכוונתו להדריך את חברו כיצד לעשותם.

כה. הרוצה לנסוע במוצאי שבת, רשאי לשאול את חברו שיש לו מונית "האם נראה לך שתוכל לבוא אליי בצאת השבת", אבל לא יאמר לו בלשון ציווי "בבקשה תבוא אליי במוצאי שבת", אף שלא מזכיר את המילה 'נסיעה'. וכן הרוצה לשכור פועל, רשאי לומר לו בשבת "אני מקווה לפגוש אותך ביום ראשון", אבל לא יאמר לו "בבקשה תבוא אליי ביום ראשון".

דיבור בענייני חשבונות

כו. אסור לדבר בשבת על חשבונות שיש בהם תועלת עסקית, ומותר לדבר מעט על חשבונות שאין בהם שום תועלת. לפיכך, אסור לדבר על התשלום שצריכים לשלם לפועלים, ומותר לדבר על מה שכבר שולם. וכן אסור לספר בכמה מכרו בית למי שמתעניין בקניית בית דומה. ובמקום צורך גדול, כגון שפגש אדם שאם לא ידבר עמו בשבת יהיה לו הפסד מרובה, מותר לדבר בשינוי, כגון במקום לומר "מאה שקלים" יאמר "מאה חלות".

הליכה ודיבור לצורך מצווה

כז. לצורך מצווה, כאשר הדבר נצרך דווקא בשבת, מותר לדבר בענייני מלאכה, או ללכת לראות דברים שצריך לעשות בהם מלאכה, או לחשב חשבונות כספיים. לפיכך, מותר ללכת להתבונן בבית כנסת שנמצא בתהליך בנייה, או ללכת סמוך לחשיכה למקום שייסעו משם לניחום אבלים.

וכן מותר לחשב את העלויות של סעודת חתונה, שכירת התזמורת והכנת בגדי הכלה, אבל אסור לסכם את העסקה בפועל. אסור לדבר על שכירת הצלם לחתונה ועל קניית בגדים להורים ולאחים, מפני שאינם מכלל צורכי המצווה.

כח. במקום הצורך מותר לערוך מגבית שבה מתחייבים לתת סכום לצדקה או לבית כנסת, או להכריז על אבדה גם אם היא מוקצה. וכן מותר לדבר על צורכי ציבור, כמו סלילת כביש וקביעת מיסים. וכן מותר להורים לחשב את הסכום הנדרש עבור חינוך ילדיהם לתורה, מדע ומקצוע.

וכן מותר במקום הצורך לעוסקים בחינוך לדון בתקציב בית הספר, ומותר למנהל לשאול מורה אם הוא מוכן ללמד אצלו, ואף לספר לו כמה יוכל להרוויח, בלא לסכם עמו את שכרו. וכן במקום שקשה למצוא מצות לפסח או ארבעה מינים לסוכות, מותר להודיע בשבת היכן ניתן לקנותם.

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-07-25 20:00:08

ברכת המזון

אני עובדת בגן ילדים בחופש ושם אוכלת את ארוחת הבוקר, מה עדיף, לאכול את הלחם ולברך ברכת המזון שלא לפי כללי ההלכה, כגון-בישיבה, מפאת טיפול בילדים, ואם לא זה,אז אני שוכחת לברך בישיבה…תודה!

כיוון שמדובר בסך הכל על שתיים שלוש דקות (אמירת 'הרחמנים' קלה יותר), צריך למצוא את הדרך לומר את ברכת המזון בכבוד הראוי, כגון לתאם עם אישה אחרת שעובדת איתך (אם יש כזו) שכל אחת תיתן לשנייה את כמה דקות לברך.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-07-25 23:19:16

הדלקת נערות שבת

אישתי אחות בבית רפואה ולפעמים עובדת ליל שבת היא מדליקה נרות, שומעת קידוש ואוכלת בעבודה אם אני אוכל לבד בבית האם אני צריך להדליק נרות בברכה ? אם אני מוזמן לבית אחר לאכול האם אני צריך להדליק בברכה? במידה ואני אוכל בבית עם הבנים והכלות האם אני צריך להדליק ברכה? תודה

אם אתה אוכל בבית בין אם אתה לבד או אם אחרים, אתה צריך להדליק נרות בברכה. ואם אתה רוצה, אתה יכול לצאת ידי חובה בהדלקת כלותיך.

אם אתה מוזמן בסעודת הלילה לבית אחר, אתה יכול לעשות אחת משניים או לבקש מבעלת הבית שתוציא אותך בהדלקתה, או להדליק בביתך נרות שידלקו עד שתחזור לאחר הסעודה.

לנוחותך אביא לך את קיצור הלכות הדלקת נרות מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/):

ד – הדלקת נרות שבת

מצוות ההדלקה

א. מצווה מדברי חכמים להדליק נר לכבוד שבת, כדי שיהיה אפשר לענג את השבת כראוי. עיקר המצווה להדליק נרות במקום הסעודה, ולכן על נרות אלו מברכים "להדליק נר של שבת". אמנם מצווה שיהיה אור חשמל מסוים גם בשאר המקומות בבית שמשתמשים בהם בליל שבת.

ב. כל נר שאורו יציב כשר למצווה, כיוון שאין חשש שיבוא להיטיבו ויעבור באיסור מבעיר, ואמרו חכמים שמצווה מן המובחר להדליק בשמן זית, שאורו צלול וזך. וכיום רוב הנשים מדליקות נרות פרפין שאורם חזק ויציב יותר.

ג. כאשר האישה אינה יכולה להדליק, ידליק האיש את הנרות בברכה, ואם ירצה יוכל לבקש מבתו הגדולה שתדליק במקומו.

מספר הנרות

ד. מצד הדין מספיק להדליק נר אחד, ונהגו להדליק שני נרות, ויש נוהגות להדליק יותר, אך כיום שמשתמשים באור חשמל, אין בזה כל כך הידור. ומכל מקום כאשר מתארחים בבית אחרים, המנהג להדליק שני נרות בלבד.

ה. נהגו שאישה ששכחה להדליק שבת אחת, תקנוס את עצמה ותדליק מכאן ואילך בכל השבתות נר אחד נוסף, ודווקא אם לא היה שם אור כלל, אבל אם היה אור חשמל לא צריכה לקנוס עצמה.

ברכת ההדלקה

ו. חלק מיוצאות ספרד נוהגות לברך לפני הדלקת הנרות, כשם שבכל המצוות מברכים לפני קיום המצווה (שו"ע), וכיוון שקיבלו שבת בהדלקה, יקפידו שלא לכבות את הגפרור, אלא יניחוהו שיכבה מאליו. ויוצאות אשכנז וחלק מיוצאות ספרד (חיד"א, בא"ח) נוהגות לברך לאחר ההדלקה, וכדי שהברכה תחשב לפני המצווה, מכסות את עיניהן בעת הברכה, ולאחר הברכה נהנות מאור הנרות. ונכון לכל אישה לנהוג כמנהג משפחת אמה.

ז. כאשר גבר מדליק נרות, יברך לפני ההדלקה, ויכול לכבות את הגפרור, מפני שמנהג הגברים לקבל את השבת לאחר תפילת מנחה ולא בהדלקת הנרות.

האם אפשר לצאת בתאורה חשמלית

ח. בשעת הצורך אפשר לקיים את המצווה בברכה בהדלקת נורה חשמלית שיש לה חוט להט, שכן חוט המתכת הוא כפתילה, והחשמל כשמן. וכאשר אין לאישה נר או נורת להט, תברך על נורת ניאון או לד.

ט. כאשר מדליקים נרות רגילים, עדיף לכבות את תאורת החשמל לפני הדלקת הנרות ולהדליקה מחדש לשם שבת ומיד להדליק את הנרות, כדי שהברכה תחול גם על התאורה המרכזית של השבת.

דין הדלקת שתי משפחות שאוכלות יחד

י. רוב יוצאות ספרד נוהגות שכאשר משפחה מתארחת אצל חברתה והנשים מדליקות באותו מקום, רק בעלת הבית מדליקה בברכה (שו"ע). ולמנהג יוצאות אשכנז וחלק מיוצאות ספרד (מרוקו), גם האורחת מברכת על הדלקת נרותיה. ויותר טוב שהאורחת תדליק במקום אחר בבית, וכך לכל המנהגים תדליק בברכה.

יא. כאשר סידרו דירה ריקה לאורחים, טוב שהאורחת תדליק נרות באותה דירה בברכה, וכדי שברכתה לא תהיה לבטלה, צריכה להקפיד ליהנות מאור הנרות, ולכן תדליק נרות גדולים שיישארו דולקים עד לאחר שיחזרו מסעודת ליל שבת, או שתישאר לידם עד שיתחיל להחשיך, או שאחד מבני המשפחה ילך לפני הסעודה לראותם.

יב. בבתי מלון מכינים שולחן בחדר האוכל לנרות של כל הנשים. רוב יוצאות ספרד לא מברכות אם יש שם כבר נרות דולקים, ויוצאות אשכנז וחלק מיוצאות ספרד מברכות. והרוצה להדר, תברך בחדר על נורת להט המתחברת לשעון שבת שיכבה אותה בשעה שירצו לישון.

גבר נשוי או רווק השובתים מחוץ לביתם

יג. הישן וסועד סעודת ליל שבת בחדר משלו, אפילו הוא נשוי או רווק שסמוך על שולחן הוריו, צריך להדליק שם נרות בברכה. וכן חיילים, בין נשואים בין רווקים, צריכים לדאוג שאחד מהם ידליק נרות בברכה בחדר האוכל עבור כולם, ושיהיה אור מסוים בחדרים שבהם הם ישנים. וכן דין חולים בבית חולים ובחורי ישיבה המתגוררים כל השבוע בפנימייה ואוכלים יחד בחדר האוכל.

יד. גבר נשוי או רווק שמתארח בסעודת ליל שבת אצל משפחה אחרת, יוצא בהדלקת בעלת הבית. ואם הקצו עבורו דירה שתהיה במשך השבת רק שלו, טוב שיבקש מבעלת הבית שאוכל אצלה שתכוון להוציאו. ואם הרווק רגיל בכל שבת להדליק נרות בדירתו, אזי כאשר הוא מתארח והקצו עבורו דירה, לכתחילה ידליק שם נרות בברכה.

אישה נשואה או רווקה השובתת מחוץ לביתה

טו. אישה נשואה או רווקה שרגילה להדליק נרות בכל שבת, גם כאשר היא מתארחת המנהג שמכוונת לא לצאת בהדלקת בעלת הבית כדי שתוכל לקיים את המצווה בעצמה. וכן בפנימייה של בנות, בנוסף לנרות שאחת מהן צריכה להדליק בחדר האוכל עבור כולן, רשאיות שאר הבנות להדליק נרות בחדרים בברכה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-07-25 18:38:45

שמיעת שירים בשלושת השבועות

שלום וברכה, לאחרונה גדלה התופעה של יצירת שירים ע"י בינה מלאכותית (הכל קורה על ידה – המילים,המנגינה והשירה). שאלתי היא האם אפשר להקשיב לשיר שנוצר ע"י בינה מלאכותית בשלושת השבועות וספירת העומר.

אין זה משנה איך נוצר השיר. אם הוא שיר שמח אסור לשמוע אותו בימים אלו. אביא לך את ההלכה בזה כפי שהיא מובאת בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/):

ה. מותר לשמוע שירים שאינם שמחים דרך מכשירים אלקטרוניים ביתיים עד סוף חודש תמוז, מפני שאין בשמיעה כזו חגיגיות כשאינה בקול רם. ומראש חודש אב מותר לשמוע רק שירים עצובים.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-07-25 07:46:03

בין חמה לצל

שלום הרב, לפי מו"ר הרב מלמד, האם יש לחשוש בימינו לדין של לא לעמוד בין חמה לצל בשלושת השבועות ?

אם היתה בזה בעיה זה היה כתוב בפנה"ל כשרות בפרק לו העוסק בסכנות. עיי"ש שאין צורך לחשוש לכל הדברים הללו, וכמנהג העולם שלא לחשוש לעניין זה כלל. ובאמת גם לחוששים, כמעט ואין זה מעשי – 1. מדובר דווקא על הליכה בשביל שהוא בין חמה לצל. כמו כן כתב ערוך השולחן שעניין זה מתייחס רק להליכה מחוץ לישוב ולא בתוך העיר, וכפי שכתב הא"א (בסי' הנ"ל) שדברי המחבר אינם שייכים במקום שמצוייים אנשים ובמקום ישוב, והוסיף שנראה שהוא הדין לעיבורה של עיר. וכן דעת החזו"א (דינים והנהגות כ' ה').

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-07-24 15:46:23

יש לך שאלה?

ישיבת ההסדר

בישיבה שמים דגש על חיבור התורה לחיי המעשה. לימוד התורה נעשה בעומק ובהבנה תוך בירור סוגיות אקטואליות באומץ ובאחריות.

ספרי פניני הלכה היוצאים לאור על ידי מייסד הישיבה – הרב אליעזר מלמד – וצוות ההלכה במכון הפועל בישיבה מהווים את גולת הכותרת של העשיה התורנית בישיבה.

 

החזון

חזית בית המדרשישיבת הר ברכה שואפת להצמיח תלמידי חכמים פוסקי הלכות המעורים היטב בחיי הציבור והמדינה, שיהיו למנהיגים הרוחניים של העם, וכן להעמיד מדענים ואנשי מעשה תורניים אידיאליסטים ששורשיהם נטועים עמוק בבית המדרש והם מגשימים בכל חייהם חזון של תיקון עולם תוך המשך התפתחות בתורה בעומק וביצירתיות.

הלימוד

בישיבת הר ברכה לומדים תורה מתוך אמונה כי בכוחה של התורה להשפיע אור לעולם כולו ולתקנו. בלימוד מודגש היחס הבריא לחיים ולמציאות, והרצון להשפיע ולפעול במדינה ובעם. על כן, במקביל ללימודי הגמרא הישיבתיים מתקיימים שעורים קבועים בהלכה ובאמונה, לבירור סוגיות אקטואליות באומץ, עמקות תורנית, מקוריות ואחריות.

גמרא – עיון

לומדים בבית המדרשהלימוד בעיון חותר להבנה עמוקה של יסודות ההלכה מתוך לימוד הגמרא בבהירות ובפשטות. על מנת להבין את היסודות לאשורם, ולהגדיר את הכללים שלאורם נקבעים הפרטים, יש צורך בראיית התמונה הכוללת. לכן אנו מקיפים בעיון חלקים רחבים מהמסכת. המיקוד הוא בלימוד פשט הגמרא בעיון עמוק יחד עם דברי רש”י והרא”ש, וזאת כדי לגעת ביסודות ולא לאבד את ראיית התמונה הגדולה, עקב ריבוי הדעות והפרטים. לימוד העיון מחובר ללימוד ההלכה, כך שהתלמיד מצליח לראות מהכללים הגדולים עד לפרטי הפרטים המעשיים ולחברם למארג אחד.

אמונה

בשנות לימודיו בישיבה מקיף התלמיד את מכלול יסודות האמונה, הן דרך לימוד תנ"ך בעמקות והן בלימוד גדולי האמונה הישראלית, כספר הכוזרי, מסילת ישרים, המהר"ל וגדולי החסידות. לימודי האמונה מתייחדים גם בלימוד מעמיק ושיטתי של תורת מרן הרב קוק זצ"ל ובנו הרצי"ה זצ"ל על ידי תלמידיהם ותלמידי תלמידיהם. בין שיעורי האמונה היחודיים לישיבה: שיעור שבועי בהיסטוריוסופיה יהודית, ועיון מתקדם ביסודות הפילוסופיה כמבוא ללימוד שלם של תורת מרן הרב קוק.

מתוך היקף השיעורים ורוחב היריעה האמונית בונה התלמיד את עולמו הרוחני בצורה בהירה ושלימה.

תנ"ך

לומדים בבית המדרשהתנ"ך הוא הבסיס והשורש החי לתורה שבעל פה. על פי מצוות ידיעת התורה בשלימות מכוונת הישיבה את תלמידיה ללמוד את התנ"ך כולו במסגרת שיעורי העיון בתנ"ך, וכך רוכש התלמיד בקיאות מקיפה והבנה עמוקה בכל ספרי התנ"ך.

שירות בצבא

בישיבה שני מסלולים עיקריים, ישיבה גבוהה וישיבת הסדר, כשני שליש מתלמידי הישיבה מתגייסים במסלול ההסדר לאחר שנתיים מלאות של לימוד בישיבה, למשך שירות של 16 חודשים ולאחריהם חוזרים לישיבה וממשיכים בלימוד עד לסיום שיעור ה'. במסלול זה, עד לסוף שיעור ה' מקיף התלמיד בלימוד מסודר ומעמיק את כל יסודות התורה, האמונה, התנ"ך וההלכה.
כשליש מהתלמידים ממשיך לאחר השנתיים בלימוד במסלול של ישיבה גבוהה, בו מקדישים הלומדים שנים רצופות ללימוד תורה בשקידה, מתוך שאיפה לצמוח ולהיות תלמידי חכמים גדולים בתורה וביראת שמים ולהמשיך בהרבצת התורה בישראל. במסלול זה ניתן להתגייס לאחר שיעור ד' לשירות מקוצר במסגרת "הסדר מרכז" או באופן עצמאי.

מצוות השירות בצבא היא נר לרגלם של תלמידי הישיבה, מתוך כך מפעמת בהם רוח של נחישות ומקצועיות באימונים ובשדה הקרב ואיתה תחושת אחריות לחוסנו ולמקצועיותו של הצבא ולקדושת המחנה, השפעתם הרבה של בוגרי הישיבה וקירוב הלבבות ניכרים בכל מקום בו שירתו.

מסלולי המשך

לומדים בבית המדרשבישיבה מספר מסלולי המשך בהתאם לכישרונותיהם של התלמידים:

כולל רבנות – מיועד לתלמידים מוכשרים הרואים עצמם מתאימים לשמש כרבני קהילות, מורי הוראה ורמי"ם בישיבות, וממשיכים להעמיק שנים רבות בלימוד התורה.

תוכנית שילובים – המאפשרת לבחורים רווקים ונשואים, שסיימו את מסלול ההסדר, ללמוד מקצוע במכללה האקדמית באריאל, בלימודים לתואר ראשון או לתואר מהנדס בנושאים שונים, בשילוב לימודי קודש בישיבה. (במסגרת זו לומדים למעלה משבעים תלמידים, כן ירבו).

מסלול לתארים מתקדמים – תוכנית לבוגרי 'שילובים' הממשיכים בלימודים לתואר שני ושלישי. התוכנית מקדמת תלמידי מחקר מצטיינים מתוך הבנה שהעמקה בחכמות הטבע איננה רק לשם פרנסה אלא גם ככלי עזר להעמקה בתורה ולהגשמת האידיאלים האלוקיים במציאות בחיי המעשה.

מכון הוראה – תלמידים המעוניינים יכולים להמשיך בלימוד בישיבה ובמקביל ללמוד לתואר ראשון בחינוך + תעודת הוראה במכללות לחינוך – במסגרת תוכניות המיועדות לבני ישיבות.

בוגרים

הישיבה זוכה לראות את בוגריה משתלבים בהצלחה רבה כמובילים בעשייה התורנית, החינוכית והלאומית. בישיבות, בבתי ספר, בבניין הארץ, בתחומי התקשורת ובמקצועות חופשיים, בוגרי הישיבה מקדשים שם שמיים, ומיישמים הלכה למעשה את תורת ארץ ישראל. אורה של הישיבה נפוץ ומאיר בקרב בוגריה, במשפחותיהם ובהליכותיהם. באופן בולט ביותר נשמר קשר חי בין הישיבה לבוגריה, בביקורים, בלימוד, בשמחות ובשותפות של אהבת תורה.

לבוגרי הישיבה חלק מרכזי ביותר בפיתוח היישוב הר ברכה. רבים מבוגרי הישיבה קובעים ביישוב את ביתם ובונים בו את עתידם. ביניהם רבנים, מחנכים, מהנדסים בתחומים שונים ופעילי ציבור, כולם מתוך אחריות ציבורית ולאומית, ומסירות לקהילה ולחברה.

מכון הר ברכה

לצד הישיבה פועל מכון למחקר ולהוצאת ספרים. בהוצאת המכון יצאה לאור סדרת הספרים 'פניני הלכה' מאת ראש הישיבה הרב אליעזר מלמד שליט"א. מדברי הרב מלמד יצאו גם שלושה ספרי 'רביבים' שלוקטו מטורי רביבים שמפרסם הרב בעיתון בשבע, בתוספת הרחבות.

מכון הר ברכה הוציא לאור את סדרת ספרי ר' צדוק הכהן מלובלין וזיכה את עם ישראל ולומדי תורתו של ר' צדוק במהדורה חדשה ונאה, עם מראי מקורות, מפתחות ותוכן מפורט.

המכון פועל גם להוצאה לאור של ספרי הרב זאב סולטנוביץ'. בסדרת 'בינה לעיתים', עיון בזהות ובהיסטוריוסופיה יהודית, פורסמו עד כה שני כרכים, העוסקים בתקופה שמבריאת העולם ועד לגירוש ספרד. בסדרת ביאורים לכתבי הרב קוק, פורסמו ביאורים ל'אורות ישראל' ול'למהלך האידיאות בישראל'. החוקרים במכון הר ברכה שוקדים על יצירתם של ספרים נוספים בסדרות השונות.

סדרת "משברים ותקומה" – כחלק מפעילות המכון, לקח על עצמו המכון להוציא לאור ספרי ‏היסטוריה מותאמים לתכנית הלימודים של בתי הספר הממלכתיים-דתיים. ספר ראשון לכיתה י' ‏כבר יצא לאור, ולמעלה מ-10,000 תלמידים לומדים בו. בחודשים הקרובים ייצאו שני ספרים ‏נוספים, לכיתות י"א וי"ב. מטרת הספרים היא להראות את יד ה' שבמהלכי ההיסטוריה, ‏והתקדמות העולם אל הגאולה. הספר "מסורת ומהפכות" עוסק במודרנה בישראל ובעמים ויחסיה ‏עם המסורת, הספר "שואה – חורבן וגבורה" עוסק בשואה, והספר "השיבה לציון – עלייה ‏והתיישבות" עוסק בהתחדשות היישוב היהודי בארץ ישראל ובמדינת ישראל מהקמתה והלאה‎. ‎ עוד על המכון…

הישוב הר ברכה

אברכי הישיבה ורבניה מתגוררים בהר ברכה, ובכך מגדילים את הישוב ומעצימים אותו. גם בוגרי הישיבה הרבים שבוחרים להקים את ביתם בהר ברכה, מתוך הקשר החי לישיבה ומאהבת המקום, מקיימים בכך את מצוות ישוב ארץ ישראל בהידור רב. תושבי הר ברכה מחזקים את הנוכחות היהודית בלב הארץ ומוסיפים ביטחון ועוצמה למדינת ישראל כולה. הקמת הישיבה העניקה לישוב תנופת פיתוח משמעותית והאיצה מאד את קצב הקליטה וההתבססות שלו. באהבת התורה ובאידיאליסטיות שלהם, מוסיפים בוגרי הישיבה גוון מיוחד של חיי תורה ועבודה בשמחה ובטוב לבב. – עוד על הישוב…

אם אתה מעוניין לבקר בישיבה, אתה יכול לפנות אלי:

איתמר 052-6317454 אם לא עניתי, שלח SMS

או דרך המייל שלי[email protected]

 

 

שיעורים אחרונים:

דילוג לתוכן