חיפוש

לוח אירועים


שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

קטניות בפסח

שלום הרב, האם בתור אשכנזי שאינו אוכל קטניות בחג, אני יכול לעשות התרת נדרים ולהתחיל לאכול קטניות? אם לא, מדוע?

לא.

כי לא על כל דבר אפשר לעשות התרת נדרים, כגון מנהג ברור וגורף של עדה שלמה. אמנם אתה יכול להקל ככל הקולות שנאמרו לגבי קטניות, כמבואר בפניני הלכה, ובספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור, ומביא את כל ההלכות למעשה שבספרי פניני הלכה:

המינים הכלולים באיסור

ד. המאכלים המוכרים הכלולים במנהג הם: אורז, אספסת, אפונה, דוחן, דורא, חומוס, חילבה, חמניות (גרעינים שחורים), חרדל, כוסמת (כוסמין זה מין דגן), כמון, כרשינה, לוביה, סויה, ספיר, עדשים, פול, פלסילוס (תורמוס צהוב), פרגין, פשתן, קטנית, קימל, קנבוס, שעועית, שומשום, תורמוס, תירס, תילתן, תמרינד הודי. גם מוצרים שעשויים מקטניות אלו כלולים במנהג, כגון קורנפלקס וקורנפלור המופקים מתירס, וכן פריכיות אורז.

ה. מאכלים שאינם כלולים במנהג, ומותרים לאחר בדיקה מגרגירי דגן: כורכום, זעפרן, קינואה, שבת וגרגירי כוסברא. גם קטניות בתרמיליהן, כגון שעועית ואפונה, נחשבות כמיני ירק ואינן כלולות במנהג האיסור, וכן קמח תפוחי אדמה, וכן בוטנים מותרים למי שאין לו מנהג שלא לאוכלם.

ו. שמן סויה, שמן קנולה (לפתית), שמן בוטנים ושמן כותנה, אינם בכלל האיסור. וכן שוקולדים וממתקים ושאר מאכלים שהקטניות שבהם אינן ניכרות ובטלו ברוב לפני פסח, מותרים מצד הדין אף שכתוב עליהם 'לאוכלי קטניות בלבד'.

דיני המנהג

ז. תחילת זמן איסור אכילת קטניות ביום י"ד, כזמן איסור אכילת חמץ. אמנם מותר להשהותם בבית בפסח בלא למוכרם, משום שאינם חמץ. וכן מותר ליהנות מהם, כגון להאכילם לבעלי חיים.

ח. מותר למי שנוהג באיסור קטניות, לבשל קטניות עבור מי שנוהג לאכול קטניות. וכן מותר לו לבשל עבור עצמו בכלים נקיים שבישלו בהם לפני כן קטניות.

ט. מאכל שנפלו לתוכו קטניות שלא ניתן להוציאם, הן בטלות ברוב והמאכל מותר. כמו כן, המתארח אצל אנשים שאוכלים קטניות, ובטעות לא הכינו עבורו גם מאכלים שלא מעורב בהם קטניות, בדיעבד יכול לקחת מתוך המאכלים את מה שאינו קטניות. ואם התערבו לגמרי עד שאינו יכול להפרידם, יכול בדיעבד לאכול מכל התבשיל אם הקטניות בטלו בו ברוב.

י. כאשר שביעי של פסח חל בערב שבת, מותר בשבת לאכול קטניות, אלא שלא נהגו להכינם בפסח, אבל מותר לקבלם ממי שנוהג לאכול קטניות. ומי שרוצה להכינם בפסח, אין בידו איסור.

יא. מותר לחולה שצריך לאכול מיני קטניות, לאוכלם בפסח לאחר ברירה מגרגירי דגן. למשל, חולה הסובל מעצירות יכול לבלוע זרעי פשתן שנשרו במים. וכן מותר להאכיל מאכלי קטניות לתינוקות הצריכים לכך, וראוי להקצות לצורכם כלים מיוחדים.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-21 14:04:26

שיעור כזית במצות רכות

שלום קראתי בפניני הלכה ששיעור כזית הוא כשליש מצת מכונה מה שיעור כזית במצות רכות?

כשיעור נפח של חצי ביצה של ימינו. יש לשער לפי ראות העין כפי שמשערים בכל המאכלים כזית לברכה אחרונה.

מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

יג. משערים גודל חצי ביצה לפי נפח ולא לפי משקל, כל מאכל לפי מרקמו המיוחד כולל החללים הקטנים המלווים את כולו, כפי שמצוי למשל בעוגות ובמבה. אבל חללים גדולים כפי שיש לפעמים בלחם, לא מחשיבים לשיעור 'כזית'. ואין לחשוש בהערכת שיעור חצי ביצה, שהרי חכמים מסרו שיעור זה לכל אדם, אף שידעו שיהיו שיטעו מעט כלפי מעלה או כלפי מטה, וכל אחד צריך ללמוד להעריך את המאכלים השונים ביחס לחצי ביצה. לדוגמה, קופסת גפרורים רגילה ועשרים חתיכות שקדים, שווים לגודל חצי ביצה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-21 05:26:48

אכילת כזית בפסח

שלום. אני אדם שאכילת מצה מרובה יכולה לגרום לי לכאבי בטן ולעצירות אני מעוניין לדעת מה השיעור החיוב הבסיסי שאני מחויייב לאכול מצה כמה זה בגרמים. שאלה נוספת יש קרובת משפחה חילונית שכאשר היא מגיעה הביתה אלינו בשבת היא מטעינה את הפלאפון שלה בשבת במטען יש לנו וויכוח בבית האם להעיר לה מצד אחד זה יכול ליצור כלפיה ניכור דבר שהוא חבל מכיון שהבית נותן לה ולביתה אווירת יהדות מצד מה גם שמדובר באישה קשת יום ובודדה מצד שני אולי יש לחשוש מכיון שאנו משלמים על החשמל זה נקרא כאילו אנחנו מכשילים אותה באיסור

  1. אביא לך את הדברים הלכה למעשה מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור, המביא את הפסקים שבספרי פניני הלכה בספר אחד:אכילת המצה

    כז. מצווה מהתורה לאכול בליל ט"ו בניסן 'כזית' מצה שמורה, ומדברי חכמים אוכלים עוד 'כזית' מצה יחד עם ה'כזית' הראשון, ועוד 'כזית' בכורך, ועוד 'כזית' בסוף הסעודה לאפיקומן.

    כח. שיעור 'כזית' הוא כשליש מצת מכונה, וכגודל זה במצות יד קשות, ובמצות רכות השיעור הוא נפח של חצי ביצה. אוכלים את המצה ברציפות ובנחת, ואין צורך להסתכל לשם כך בשעון, שכן אם לא הפסיק בדברים אחרים, ודאי יצא ידי חובה.

    המתקשים לאכול מצה

    לג. המתקשה לאכול את הכמות הנדרשת של המצות, ישתדל לאכול במצת המצווה הראשונה שני שליש מצת מכונה, וב'כורך' וב'אפיקומן' יכול להסתפק בחמישית מצת מכונה. ואם גם זה קשה לו, יכול לאכול למצת מצווה כשיעור שליש מצה. ואם לא יכול לאכול שליש מצה בתחילה, יאכל כמה שיכול בלא לברך "על אכילת מצה", ויצא בברכת עורך הסדר.

    לד. מי שקשה לו ללעוס את המצה, יכול לפורר אותה. ואם גם באופן זה מתקשה לאכול, ישרה אותה מעט במים. אבל אם השרה אותה עד שנימוחה, כיוון שנתבטל ממנה טעם מצה, לא יוצא בה ידי חובה.

    לה. מי שיודע שאכילת המצה או המרור או שתיית ארבע כוסות תגרום לו שיחלה וייפול למשכב, או שיגבר חוליו, פטור מהמצווה. לכן רוב חולי צליאק חייבים לאכול 'כזית' מצה בליל הסדר, מפני שאכילה מועטת כזו לא תגרום להם לחלות. אבל היודעים שאכילת המצה עלולה לגרום להם לתגובות קשות, פטורים. וכיום יש מצות משיבולת שועל, שטובות יותר לחולי צליאק.

  2. אינכם מכשילים אותה באיסור, שהרי היא כלל לא שואלת אתכם האם אפשר להטעין. אם שייך להעיר לה שאין הדבר מכובד, או לפחות שתטעין בחדר באופן לא גלוי, כדאי מאוד לעשות זאת בעדינות. אנשים צריכים לדעת לכבד את המארחים הדתיים שלהם. פעמים רבות אנשים מופתעים מכך שמי שהעירו לו קיבל בשמחה את הדברים.

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-21 02:25:39

קריאת שמע שעל המיטה

היי שלום הרב אם אני הולך לישון בשעה 3 בלילה האם עדיף לקרוא קרית שמע שעל המיטה לפני שאני הולך לישון או לקרוא לפני חצות? והאם בכול אופן לא אומרים ברכת המפיל בברכה כי אני ישן אחרי חצות? (אני ספרדי נוהג לפי עדות המזרח)

קריאת שמע שעל המיטה אומרים על המיטה לפני שהולכים לישון.

דין הברכה מובא בפניני הלכה תפילה כו, ב וכן בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור. אפשר לקרוא מספרי פניני הלכה דרך האתר של פניני הלכה:

יש שלמדו על פי קבלת האר"י ז"ל, שרק מי שהולך לישון לפני חצות לילה יברך 'המפיל', אבל מי שהולך לישון אחר חצות לא יאמרנה. וכן נוהגים רבים מהספרדים, שאם הולכים לישון אחר חצות אומרים 'המפיל' בלא שם ומלכות (כה"ח רלט, ח, ועי' יחו"ד ד, עמ' קכב-קכד). אבל למנהג אשכנזים וחלק מהספרדים, כל זמן שהולכים לישון לפני עמוד השחר – מברכים 'המפיל'.

אם אינך יודע את מנהגך, תשאל את אביך וסבך, או את אנשי הקהילה הזקנים.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-19 02:18:23

יש לך שאלה?

ישיבת ההסדר

בישיבה שמים דגש על חיבור התורה לחיי המעשה. לימוד התורה נעשה בעומק ובהבנה תוך בירור סוגיות אקטואליות באומץ ובאחריות.

ספרי פניני הלכה היוצאים לאור על ידי מייסד הישיבה – הרב אליעזר מלמד – וצוות ההלכה במכון הפועל בישיבה מהווים את גולת הכותרת של העשיה התורנית בישיבה.

 

החזון

חזית בית המדרשישיבת הר ברכה שואפת להצמיח תלמידי חכמים פוסקי הלכות המעורים היטב בחיי הציבור והמדינה, שיהיו למנהיגים הרוחניים של העם, וכן להעמיד מדענים ואנשי מעשה תורניים אידיאליסטים ששורשיהם נטועים עמוק בבית המדרש והם מגשימים בכל חייהם חזון של תיקון עולם תוך המשך התפתחות בתורה בעומק וביצירתיות.

הלימוד

בישיבת הר ברכה לומדים תורה מתוך אמונה כי בכוחה של התורה להשפיע אור לעולם כולו ולתקנו. בלימוד מודגש היחס הבריא לחיים ולמציאות, והרצון להשפיע ולפעול במדינה ובעם. על כן, במקביל ללימודי הגמרא הישיבתיים מתקיימים שעורים קבועים בהלכה ובאמונה, לבירור סוגיות אקטואליות באומץ, עמקות תורנית, מקוריות ואחריות.

גמרא – עיון

לומדים בבית המדרשהלימוד בעיון חותר להבנה עמוקה של יסודות ההלכה מתוך לימוד הגמרא בבהירות ובפשטות. על מנת להבין את היסודות לאשורם, ולהגדיר את הכללים שלאורם נקבעים הפרטים, יש צורך בראיית התמונה הכוללת. לכן אנו מקיפים בעיון חלקים רחבים מהמסכת. המיקוד הוא בלימוד פשט הגמרא בעיון עמוק יחד עם דברי רש”י והרא”ש, וזאת כדי לגעת ביסודות ולא לאבד את ראיית התמונה הגדולה, עקב ריבוי הדעות והפרטים. לימוד העיון מחובר ללימוד ההלכה, כך שהתלמיד מצליח לראות מהכללים הגדולים עד לפרטי הפרטים המעשיים ולחברם למארג אחד.

אמונה

בשנות לימודיו בישיבה מקיף התלמיד את מכלול יסודות האמונה, הן דרך לימוד תנ"ך בעמקות והן בלימוד גדולי האמונה הישראלית, כספר הכוזרי, מסילת ישרים, המהר"ל וגדולי החסידות. לימודי האמונה מתייחדים גם בלימוד מעמיק ושיטתי של תורת מרן הרב קוק זצ"ל ובנו הרצי"ה זצ"ל על ידי תלמידיהם ותלמידי תלמידיהם. בין שיעורי האמונה היחודיים לישיבה: שיעור שבועי בהיסטוריוסופיה יהודית, ועיון מתקדם ביסודות הפילוסופיה כמבוא ללימוד שלם של תורת מרן הרב קוק.

מתוך היקף השיעורים ורוחב היריעה האמונית בונה התלמיד את עולמו הרוחני בצורה בהירה ושלימה.

תנ"ך

לומדים בבית המדרשהתנ"ך הוא הבסיס והשורש החי לתורה שבעל פה. על פי מצוות ידיעת התורה בשלימות מכוונת הישיבה את תלמידיה ללמוד את התנ"ך כולו במסגרת שיעורי העיון בתנ"ך, וכך רוכש התלמיד בקיאות מקיפה והבנה עמוקה בכל ספרי התנ"ך.

שירות בצבא

בישיבה שני מסלולים עיקריים, ישיבה גבוהה וישיבת הסדר, כשני שליש מתלמידי הישיבה מתגייסים במסלול ההסדר לאחר שנתיים מלאות של לימוד בישיבה, למשך שירות של 16 חודשים ולאחריהם חוזרים לישיבה וממשיכים בלימוד עד לסיום שיעור ה'. במסלול זה, עד לסוף שיעור ה' מקיף התלמיד בלימוד מסודר ומעמיק את כל יסודות התורה, האמונה, התנ"ך וההלכה.
כשליש מהתלמידים ממשיך לאחר השנתיים בלימוד במסלול של ישיבה גבוהה, בו מקדישים הלומדים שנים רצופות ללימוד תורה בשקידה, מתוך שאיפה לצמוח ולהיות תלמידי חכמים גדולים בתורה וביראת שמים ולהמשיך בהרבצת התורה בישראל. במסלול זה ניתן להתגייס לאחר שיעור ד' לשירות מקוצר במסגרת "הסדר מרכז" או באופן עצמאי.

מצוות השירות בצבא היא נר לרגלם של תלמידי הישיבה, מתוך כך מפעמת בהם רוח של נחישות ומקצועיות באימונים ובשדה הקרב ואיתה תחושת אחריות לחוסנו ולמקצועיותו של הצבא ולקדושת המחנה, השפעתם הרבה של בוגרי הישיבה וקירוב הלבבות ניכרים בכל מקום בו שירתו.

מסלולי המשך

לומדים בבית המדרשבישיבה מספר מסלולי המשך בהתאם לכישרונותיהם של התלמידים:

כולל רבנות – מיועד לתלמידים מוכשרים הרואים עצמם מתאימים לשמש כרבני קהילות, מורי הוראה ורמי"ם בישיבות, וממשיכים להעמיק שנים רבות בלימוד התורה.

תוכנית שילובים – המאפשרת לבחורים רווקים ונשואים, שסיימו את מסלול ההסדר, ללמוד מקצוע במכללה האקדמית באריאל, בלימודים לתואר ראשון או לתואר מהנדס בנושאים שונים, בשילוב לימודי קודש בישיבה. (במסגרת זו לומדים למעלה משבעים תלמידים, כן ירבו).

מסלול לתארים מתקדמים – תוכנית לבוגרי 'שילובים' הממשיכים בלימודים לתואר שני ושלישי. התוכנית מקדמת תלמידי מחקר מצטיינים מתוך הבנה שהעמקה בחכמות הטבע איננה רק לשם פרנסה אלא גם ככלי עזר להעמקה בתורה ולהגשמת האידיאלים האלוקיים במציאות בחיי המעשה.

מכון הוראה – תלמידים המעוניינים יכולים להמשיך בלימוד בישיבה ובמקביל ללמוד לתואר ראשון בחינוך + תעודת הוראה במכללות לחינוך – במסגרת תוכניות המיועדות לבני ישיבות.

בוגרים

הישיבה זוכה לראות את בוגריה משתלבים בהצלחה רבה כמובילים בעשייה התורנית, החינוכית והלאומית. בישיבות, בבתי ספר, בבניין הארץ, בתחומי התקשורת ובמקצועות חופשיים, בוגרי הישיבה מקדשים שם שמיים, ומיישמים הלכה למעשה את תורת ארץ ישראל. אורה של הישיבה נפוץ ומאיר בקרב בוגריה, במשפחותיהם ובהליכותיהם. באופן בולט ביותר נשמר קשר חי בין הישיבה לבוגריה, בביקורים, בלימוד, בשמחות ובשותפות של אהבת תורה.

לבוגרי הישיבה חלק מרכזי ביותר בפיתוח היישוב הר ברכה. רבים מבוגרי הישיבה קובעים ביישוב את ביתם ובונים בו את עתידם. ביניהם רבנים, מחנכים, מהנדסים בתחומים שונים ופעילי ציבור, כולם מתוך אחריות ציבורית ולאומית, ומסירות לקהילה ולחברה.

מכון הר ברכה

לצד הישיבה פועל מכון למחקר ולהוצאת ספרים. בהוצאת המכון יצאה לאור סדרת הספרים 'פניני הלכה' מאת ראש הישיבה הרב אליעזר מלמד שליט"א. מדברי הרב מלמד יצאו גם שלושה ספרי 'רביבים' שלוקטו מטורי רביבים שמפרסם הרב בעיתון בשבע, בתוספת הרחבות.

מכון הר ברכה הוציא לאור את סדרת ספרי ר' צדוק הכהן מלובלין וזיכה את עם ישראל ולומדי תורתו של ר' צדוק במהדורה חדשה ונאה, עם מראי מקורות, מפתחות ותוכן מפורט.

המכון פועל גם להוצאה לאור של ספרי הרב זאב סולטנוביץ'. בסדרת 'בינה לעיתים', עיון בזהות ובהיסטוריוסופיה יהודית, פורסמו עד כה שני כרכים, העוסקים בתקופה שמבריאת העולם ועד לגירוש ספרד. בסדרת ביאורים לכתבי הרב קוק, פורסמו ביאורים ל'אורות ישראל' ול'למהלך האידיאות בישראל'. החוקרים במכון הר ברכה שוקדים על יצירתם של ספרים נוספים בסדרות השונות.

סדרת "משברים ותקומה" – כחלק מפעילות המכון, לקח על עצמו המכון להוציא לאור ספרי ‏היסטוריה מותאמים לתכנית הלימודים של בתי הספר הממלכתיים-דתיים. ספר ראשון לכיתה י' ‏כבר יצא לאור, ולמעלה מ-10,000 תלמידים לומדים בו. בחודשים הקרובים ייצאו שני ספרים ‏נוספים, לכיתות י"א וי"ב. מטרת הספרים היא להראות את יד ה' שבמהלכי ההיסטוריה, ‏והתקדמות העולם אל הגאולה. הספר "מסורת ומהפכות" עוסק במודרנה בישראל ובעמים ויחסיה ‏עם המסורת, הספר "שואה – חורבן וגבורה" עוסק בשואה, והספר "השיבה לציון – עלייה ‏והתיישבות" עוסק בהתחדשות היישוב היהודי בארץ ישראל ובמדינת ישראל מהקמתה והלאה‎. ‎ עוד על המכון…

הישוב הר ברכה

אברכי הישיבה ורבניה מתגוררים בהר ברכה, ובכך מגדילים את הישוב ומעצימים אותו. גם בוגרי הישיבה הרבים שבוחרים להקים את ביתם בהר ברכה, מתוך הקשר החי לישיבה ומאהבת המקום, מקיימים בכך את מצוות ישוב ארץ ישראל בהידור רב. תושבי הר ברכה מחזקים את הנוכחות היהודית בלב הארץ ומוסיפים ביטחון ועוצמה למדינת ישראל כולה. הקמת הישיבה העניקה לישוב תנופת פיתוח משמעותית והאיצה מאד את קצב הקליטה וההתבססות שלו. באהבת התורה ובאידיאליסטיות שלהם, מוסיפים בוגרי הישיבה גוון מיוחד של חיי תורה ועבודה בשמחה ובטוב לבב. – עוד על הישוב…

אם אתה מעוניין לבקר בישיבה, אתה יכול לפנות אלי:

איתמר 052-6317454 אם לא עניתי, שלח SMS

או דרך המייל שליbgitamar@gmail.com

 

 

שיעורים אחרונים:

דילוג לתוכן