באיזה תאריך לוחות הברית הראשונות היו ?

לוחות הברית זה סיפור אחר (לוחות ראשונים נשתברו בי"ז בתמוז, ומשה ירד עם הלוחות השניים ביום הכיפורים). אתה ודאי שואל לגבי יום מתן תורה שאנו מזכירים אותו בחג השבועות. עניין זה מבואר בפניני הלכה מועדים פרק יג:

ג – זמן מתן התורה

מראשית הבריאה היתה הארץ יראה, "שהתנה הקדוש ברוך הוא עם מעשה בראשית ואמר להם: אם ישראל מקבלים התורה – אתם מתקיימים, ואם לאו – אני מחזיר אתכם לתוהו ובוהו" (שבת פח, א). זהו שנאמר (בראשית א, לא): "וַיַּרְא אֱלוֹהִים אֶת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד, וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם הַשִּׁשִּׁי", נוספה 'ה' ליום השישי, ללמד שכל קיומו של העולם תלוי באותו יום שישי בסיוון שבו יגיעו ישראל להר סיני ויקבלו את התורה.

בפועל התורה נתנה לנו ביום החמישים ואחד לספירת העומר, שחל בשביעי בסיוון, שכן כאשר ציווה ה' את משה להודיע לבני ישראל שיתקדשו במשך יומיים לקראת מתן תורה שיהיה ביום שישי בשבוע, הוסיף משה רבנו יום אחד, והורה להתקדש במשך שלושה ימים, והסכים הקב"ה עמו ונגלה על הר סיני ביום השבת (שבת פו, ב – פז, א). מתוך עובדה מופלאה זו למדנו על מעמדה של התורה שבעל פה, שאין התורה שבכתב יכולה להתגלות בלעדיה, שהיא המתווכת בין התורה שבכתב העליונה אלינו, ולכן אפילו מתן תורה נדחה ביום על פי תורה שבעל פה, היינו על פי פרשנותו של משה רבנו.

אלא שלכאורה קשה, אם כן מדוע אנחנו אומרים בתפילה שחג השבועות הוא "זמן מתן תורתנו" (שו"ע תצד, א), והלא חג השבועות הוא ביום החמישים לספירת העומר, ואילו אנו קיבלנו את התורה ביום החמישים ואחד לספירת העומר? אלא שבאמת, לאחר שנשלמה ספירת העומר, הגיע היום המקודש שבו זיכה אותנו ה' בתורה, וכך היה בשמיים, שכבר ביום החמישים התורה ניתנה לנו, אלא שאנחנו נזקקנו לעוד יום כדי לקבל אותה בפועל. אבל לדורות נקבע יום מתן תורה לפי היום שאותו קידש הקב"ה למתן תורה, ובו נִתנה לנו התורה בכוח (מהר"ל תפארת ישראל פרק כז).[1]

[1]. הדעה הרווחת שהציווי על לקיחת השה לקרבן הפסח היה בשבת י' ניסן, יציאת מצרים ביום חמישי, ומתן תורה ביום החמישים ואחד, שהוא יום שבת ז' בסיוון. וזוהי דעת ר' יוסי בשבת פו, ב, וכדעתו נפסק בשו"ע יו"ד קצו, יא. וכך כתב מהר"ל בתפארת ישראל כז. וכך כתבתי למעלה. אמנם יש עוד שתי דעות: למסקנת הגמרא (שבת פח, א) דעת חכמים שהתורה ניתנה בשבת שחלה ביום החמישים הוא ו' סיוון, ויצאו ממצרים ביום שישי. ולדעת מ"א בריש סימן תצד, אפשר שעל פי דעתם אומרים "זמן מתן תורתנו". ולירושלמי שבת פ"ט ה"ג, ופרקי דרבי אליעזר מה, יצאו ממצרים ביום חמישי, והתורה ניתנה ביום שישי ו' סיוון שהיה היום החמישים לספירה.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-05-30 07:23:03

שלום ראיתי שהרב כתב ברביבים של השבוע שלאחר הלימוד בליל שבועות, מי שצריך לשתות קפה אחרי עמוד השחר רשאי לשתותו ללא סוכר. מה זה שונה מיום רגיל שאדם קם ורוצה לשתות קפה לפני התפילה והןא רגיל לשתותו עם מעט סוכר וחלב שהרב כתב להתיר אם יש צורך וכו

אין זה שונה. גם ביום רגיל לכתחילה ישתה בלי סוכר, וגם בשבועות אם קשה יוסיף סוכר.

אביא לך את הדין מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה הלכות תפילה:

אכילה ושתייה לפני התפילה

ח. משעלה השחר אסור לאכול או לשתות משקה חוץ ממים קודם התפילה. מי שיתקשה להתרכז בתפילה בלא שתיית קפה או תה, רשאי לשתותם. אם מתקשה לשתותם בלא סוכר, רשאי להוסיף סוכר, ואם גם בלא חלב אינו יכול לשתות את הקפה, יוסיף חלב.

ט. מי שרעב מאוד או שחושש שיהיה רעב מאוד באמצע התפילה, ובלא שיאכל מעט לא יוכל להתרכז, רשאי לאכול מעט (בשבת לא יקדש לפני שיאכל). ואדם חלש שנאלץ לאכול ארוחה שלמה לפני התפילה, אם יכול להתפלל ביחיד לפני שיאכל, יעשה כך, ולאחר מכן טוב שילך למניין כדי לשמוע קדיש וקדושה.

י. מאכלים ומשקים שנועדו לרפואה, מותרים. וכן קטן שעוד לא הגיע לגיל בר מצווה, רשאי לאכול לפני התפילה, אמנם אם אין בכך קושי עדיף לעודדו להתאפק.

יא. מעיקר הדין מותר לאכול ולשתות לפני עלות השחר, ובחצי שעה שלפני עלות השחר אסור לאכול לחם ומאפה מזונות בשיעור 'כביצה' ואסור לאכול ארוחה שלמה. אמנם לכתחילה ראוי שלא לאכול ולשתות אחר שינת קבע בלילה עד לאחר תפילת שחרית, אלא אם כן בלא זה ייגרם לו ביטול תורה (והנוהגים על פי הקבלה מחמירים בזה יותר).

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-05-29 11:51:03

שלום האם מותר לפתוח שמשיה בחצר , בשבת? תודה

דין זה מובא בפניני הלכה שבת. אביא לך את מסקנת הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

לה. מותר לפתוח ולסגור דברים מחוברים שיוצרים אוהל, כגון גגון של עגלת ילדים ושל מרפסת שמחוברים בצירים או על מסילה, וכגון שמשייה שקבועה בחצר, וכגון שולחן וכיסא מתקפלים, ועגלה ומיטה מתקפלות. אבל אסור לפתוח אוהל מתקפל או צילייה, שבזה נראה כעושה מלאכה בשבת ('עובדין דחול'). ואם הם היו קיימים ונפלו, מותר להעמידם, וכן מותר להזיזם ממקום למקום.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-05-29 09:00:06

שלום הרב, זוג בדייטים- במקרה שקר לבת, האם מותר לבן לתת לה ללבוש את הסוודר שלו (או בגד מחמם אחר) שלו וכן להפך (האם היא יכולה לתת לו סוודר שלה)? האם יש בזה "לא ילבש"? והאם במקרה שזה בגד אוניברסלי(לא מובהק לבן או לבת כמו פליז) יכולה להיות בעיה אחרת? תודה רבה מראש

שאלה טובה. חוץ מבעיית לא ילבש, יש גם בעיית צניעות של קירבה יתירה. לכן רק במקום צורך ממשי אפשר להקל, אבל אם אפשר להסתדר בלי – עדיף.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-05-29 08:06:14

שלום וברכה. אימי ז"ל נפטרה ב ז בתמוז ונקברה ב ח בתמוז. מתי אני מפסיק להגיד קדיש ולהיות חזן? ומתי עולים לקבר? אני אשכנזי. תודה רבה

עולים לקבר בז' תמוז.

דין הקדיש מבואר בפניני הלכה תפילה פרק ד. אביא לך את הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

י. למנהג יוצאי אשכנז, האבלים עוברים לפני התיבה ואומרים קדיש במשך אחד עשר החודשים שאחר יום הפטירה. ולמנהג יוצאי ספרד, מפסיקים שבוע אחד בתחילת החודש השנים עשר, ואחר כך ממשיכים עד תאריך יום הפטירה. אמנם קדיש שאחר שיעור שאינו במסגרת התפילה, יכולים האבלים לומר בכל החודש השנים עשר. ואם הנפטר היה רשע, כגון שהתאבד או מומר, אומרים קדיש כל שנים עשר החודשים.

יא. למנהג יוצאי אשכנז, אומר הבן קדיש ועובר לפני התיבה בתאריך יום הפטירה שבכל שנה, ויש נוהגים לעבור לפני התיבה גם בתפילות השבת וערבית של מוצאי שבת שלפני יום הפטירה. ואילו למנהג יוצאי ספרד, אומר הבן קדיש ועובר לפני התיבה מערב שבת עד יום הפטירה.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-05-29 04:04:49