כשאני אני מתפלל שחרית יחיד , מה אני צריך לאמר?(אשמח לפירוט) ובנוסף, אדם שנוהג להאריך בתפילה ולאמרה בכוונה ובטעמים האם זה נורמלי שהוא יתפלל שחרית יחיד שעה ? , האם בכלל מותר לאדם להתפלל שחרית יחיד שעה ? תוד. מראש .

כמו בציבור רק בלי חזרת הש"ץ ובלי הקדישים ובלי תחנון ('אשמנו בגדנו…') אלא רק נפילת אפיים

אם הוא אומר גם קורבנות זה בהחלט נורמלי, ובלבד שאומר את קריאת שמע בזמן (8:40) וכן את תפילת עמידה (9:30)

יש לציין שעדיף להתפלל במניין גם אם קשה יותר לכוון, שכן מלבד זה שתפילת במניין זה חובה, תפילה במניין נשמעת תמיד כפי שאמרו חכמים.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-11-17 14:37:12

שלום לכבוד הרבנים אני רוצה לתת מעשר ראשון ע״י נתינת הלוואה ללוי וכל פעם המעשר שאפריש ירד ממנה, זה ההודעה שברצוני לשלוח ללוי: ״אתה תקבל ממני את המעשר ראשון שאפריש עד סוף שנת השמיטה הקרובה בלי נדר. מעביר לך 200 שקל בפייבוקס ששלחת לי שיהיו הלוואה כספית כנגד המעשרות שאפריש בשנים אלה. במידת הצורך אאעביר כסף נוסף״ האם ניסוח זה מספיק בשביל להחשיבו כמכר לוויה? איך לחשב שווי של כמות קטנה של פירות? אפשר לחשב בערך? איך לתת רשות גם למשפחה שלי להשתמש בזה?

1. כן
2. להשתדל כמה שיותר לדייק
3. פשוט לתת רשות, רק הם צריכים להודיע לך כל פעם כדי שתרשום זאת.
4. שווי הפירות להלן

דין זה מבואר בפניני הלכה כשרות פרק ט העוסק במצוות תרומות ומעשרות. אפשר לקרוא מספר דרך האתר.

אביא לך את הדברים הלכה למעשה מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

י. אסור לפחות מאחוז אחד שמיועד לתרומת מעשר ועוד משהו שמיועד לתרומה גדולה, ואם טעה בזה, עליו להפריש שוב תרו"מ כסדר. לגבי מעשר ראשון ומעשר עני, צריך להשתדל לדייק, ולכן ימדוד פירות שרגילים למדוד את נפחם, ויספור פירות שרגילים לספור, והטוב ביותר לחשב לפי משקל, שהוא המדויק ביותר. אמנם בדיעבד, כשאין אפשרות לשקול או למדוד או לספור את הפירות, יפריש את המעשרות באומד. ואפילו אם יטעה הרבה, כל זמן שהתכוון להפריש כשיעור המדויק וטעה כדרך שאנשים לפעמים טועים – קיים מצוותו (ועי' להלן, כד).

כו. אפשרות נוספת היא שבעל הפירות ייתן ללוי ולעני הלוואה כספית כנגד המעשרות שהוא עתיד להפריש בשנה הקרובה, וכך מיד לאחר הפרשת המעשרות, הפירות עוברים לרשותם בלא צורך בפעולת קניין. ובכל עת שבעל הפירות יפריש מעשר, יחשב את שוויו, ויפחית אותו מן ההלוואה שהלוי והעני חייבים לו, ובכך פירות המעשר יחזרו לרשותו. אפשר לתת את ההלוואה לישיבה שמעניקה מלגות לאברכים שהם לוויים או עניים, או מעסיקה רבנים לוויים.

כז. בדיעבד, כאשר לא ניתן לעשות קניין או לסכם זאת מראש, ימיר בעל הפירות את פירות המעשר בכסף, וייתן אותו ללוי ולעני.

כח. מחשבים את שווי הפירות בשדה בגמר האיסוף, בלא שום טיפול נוסף ובלא חישוב ההוצאות עבור עבודת גידולם. כמו כן, החישוב תמיד לפי השווי הנמוך ביותר במשך כל העונה (עי' בפניני הלכה, 13).

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-11-17 08:43:42

שלום האם יש לברך על ברק ורעם רק בעת שהמראה מרשים ומעורר התפעלות או מפחיד או גם אם קול הרעם אינו מבהיל או אם הברק אינו נראה בפני עצמו אלא רק נראה אור כללי בשמיים או אם רואים ברקים קטנים ?

גם אם קול הרעם אינו מבהיל מברכים, וגם אם רואים ברקים קטנים.

גם על האור שעושה הברק מברכים (מנחת שלמה ח"ב, ד, לד, אז נדברו ח"ו כג, ציץ אליעזר חלק יב סי' כא)

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-11-17 06:20:50

שלום רציתי לשאול: 1. אם מאכל נפל לי על האינדוקציה האם הוא נהיה טרף? כלומר לדגומא הכנתי חביתה והיא נפלה על האינדוקציה האם היא נטרפה? 2. הבנתי שמדעית כלי מתכת טפלון ועוד כלא בולעים היום רציתי לשאול אם ההלכה רואה עקב כך שינוי מסויים? כלומר אם אנו ממש רואים שאין בליעה בכלי למה בכל זאת טוענים שיש? הבנתי שיש רבנים שאולי נטו להקל עקב כך? אך אם זה כבר לא נכון לכלים של ימינו למה אנו ממשיכים בכך? 3. האם עקב כך שרוב אם לא כל הכלים היום לא באמת בולעים האם זה מתיר לי להשתמש בכלים וסירים בחו"ל ללא חשש של טרף וכדומה? כי הם לא בולעים?

אכן כדבריך, כפי שמבואר בפניני הלכה כשרות בפרק העוסק בבליעת כלים מבואר שמשום שכלי מתכת וכלי זכוכית לא בולעים, אם היו נקיים לגמרי, המאכל שהונח בהם כשר בדיעבד. אין לסמוך על כך לכתחילה, אבל בדיעבד אין לאסור את המאכל. לכן דיני הכשרת כלים שייכים ואין להשתמש לכתחילה בכלי אסור, אבל בדיעבד החביתה כשרה אם המשטח נקי. אם המשטח מלוכלך מבשר המאכל בשרי. אם המשטח מלוכלך מחלב המאכל חלבי. אם המשטח מלוכלך מבשר וחלב המאכל טרף.

אפשר לקרוא על העניין בפניני הלכה דרך האתר של פניני הלכה.

אביא לך את הדברים הלכה למעשה מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

 

טעויות במטבח

יז. כלי זכוכית ומתכת המיוצרים כיום אינם בולעים טעמים, אבל פעמים שצריכים הכשרה כפי שציוותה התורה (במדבר לא, כא-כג). לכן אם ערבב בטעות תבשיל פרווה שמתבשל בסיר בשרי בעזרת כף חלבית, אם הסיר והכף ממתכת, והיו נקיים משאריות חלב ובשר – התבשיל כשר גם אם אין בו פי שישים מהכף, והכלים אינם צריכים הכשרה. ואם ערבב בטעות תבשיל בשרי בכף מתכת חלבית נקייה או להפך, התבשיל כשר, אבל הכף צריכה הכשרה בהגעלה.

ניתז תבשיל בשרי על דופן של סיר מתכת חלבי רותח – התבשיל שבסיר החלבי מותר, והסיר צריך הכשרה בהגעלה. ואם ניתז רוטב בשרי רותח על דופן של סיר מתכת חלבי קר – לא צריך להגעיל את כל הסיר, אלא די לערות מים רותחים על המקום שעליו הרוטב ניתז. וכן הדין אם הכלי שניתז עליו עשוי זכוכית או שהניתז היה תבשיל טרף.

חתך בשר רותח בסכין מתכת חלבית נקייה – הבשר כשר, והסכין צריכה הכשרה בהגעלה. ואם הבשר היה קר, הסכין צריכה ניקוי טוב בלבד (דיני הכשרת כלים, להלן פרקים לב-לג).

כלי מתכת המצופה בשכבת טפלון דקה, בולע טעמים בשכבה זו, ולכן דינו כדין המובא בסעיף הבא. כלי אמייל דינם ככלי מתכת רגילים, שכן שכבת האמייל המצפה את המתכת אטומה כזכוכית. גם בכלי חרס המצופים בשכבת זכוכית דקה המצויים כיום (פורצלן-חרסינה), ניתן להקל בדיעבד אם אין בהם סדקים. לכן אם למשל חימם במיקרוגל מאכל בשרי בכלי פורצלן חלבי נקי – המאכל מותר, ובמקום הצורך ניתן להכשיר את הכלי בהגעלה (להלן לב, סעיפים ו, י).

יח. שאר הכלים בולעים ופולטים טעמים. לכן אם הרתיח או בישל מאכל פרווה בכלי בשרי בן יומו (כלומר שהרתיח בו מאכל בשרי ב-24 השעות האחרונות) העשוי מחרס, וערבב אותו עם כף חלבית בת יומא מפלסטיק או עץ: אם לא היה בתבשיל פי שישים כנגד מה שנכנס מהכף לתוכו – התבשיל אסור, והכלים צריכים הגעלה. ואם היה בתבשיל פי שישים מהכף – המאכל והסיר מותרים, והכף צריכה הגעלה, משום שטעם בשרי מהכלי נכנס בה. ואם הכלי או הכף לא היו בני יומם – התבשיל כשר גם אם לא היה בו פי שישים כנגד הכף.

ערבב תבשיל בשרי רותח בכף עץ או פלסטיק חלבית בת יומה: אם אין בתבשיל פי שישים מחלק הכף שנכנס לכלי – התבשיל אסור והכלים צריכים הגעלה. ואם יש בתבשיל פי שישים או שהכף אינה בת יומה – התבשיל כשר והכף צריכה הגעלה.

ניתז רוטב בשרי רותח על דופן של כלי חלבי קר, יש להכשיר את הכלי על ידי עירוי מים רותחים על אותו מקום. אבל אם ניתז חלב על כלי חם שיש בו תבשיל בשרי רותח שאינו ממתכת או זכוכית, הכלי צריך הגעלה, ולגבי התבשיל הדין הוא כך: אם הכלי היה מכוסה או שהחלב ניתז כנגד התבשיל – אם יש בתבשיל פי שישים מהחלב, הוא מותר. ואם הכלי לא היה מכוסה והחלב ניתז מעל גובה התבשיל, המנהג לאסור את התבשיל, ובשעת הדחק ניתן להתירו כשיש בו פי שישים מהחלב.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-11-17 02:17:31

מה הייחס לטבילת כלים במסעדות ובתי מלון? שמעתי שיש על כך מחלוקת. האם צריך לשאול את המשגיח על כך? אני רגיל לאכול כשרות רגילה.

הלכה זו מבוארת בפניני הלכה כשרות פרק לא סעיף ח.

אביא לך את הדברים בקצרה מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

יז. כלי אכילה שנקנו על ידי צה"ל או משטרת ישראל ושאר גופים השייכים למדינת ישראל, חייבים בטבילה בברכה. וכן דין בעל מסעדה או מלון שרגיל לארח ישראלים לאכול בכליו. לכן המגיע למסעדה או מלון שיש חשש שלא הטבילו את כליהם, חייב לשאול על כך, ואם לא הטבילום, אסור לאכול בהם אלא אם כן מדובר על שעת הדחק, כאשר ההיעדרות מהסעודה תגרום למזמין צער ועלבון.

לכן:

מי שאוכל במסעדות עם כשרות מהדרין, לא צריך לשאול כי ודאי הטבילו את הכלים.

ומי שאוכל במסעדות עם כשרות רגילה, אף שהמנהג הפשוט הוא לא לחייב לשאול, כי בזה שהוא אוכל בכשרות רגילה הוא מגלה בדעתו שהוא סומך על דעות המקלים. אמנם על פי הנ"ל אם לא מדובר על שעת הדחק, ישאל את המשגיח. ואם יאמר שלא הוטבלו, יאכל שם בצלחת וכוס חרסינה וסכו"ם חד פעמי.

יש לציין שתמיד טוב להתקשר למשגיח לפני שבאים לאכול איפשהו ולשאול על רמת הכשרות של החסה, הכלים, הבשר ועוד. זאת משתי סיבות:

א. כדי להראות לבעל המקום שהמשגיח חשוב לאנשים שרוצים לאכול שם. סוף סוף משגיח זה דבר יקר לבעל הבית.

ב. כדי להראות למשגיח שעבודתו חשובה. לא קל להיות משגיח ירא שמיים שבודק כראוי את הדברים.

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-11-16 23:56:17