שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

התנהגות לא טובה

אדם שחוזר על אותה התנהגות לא טובה ומודע לזה ואומר שככה הוא ואינו יכול להשתנות האם בזה שהוא מבקש סליחה יש כפרה?

אם האדם שהוא מבקש ממנו סליחה מוחל לו, יש כפרה. אבל כמו בכל עבירות שבין אדם לחברו, לאחר שהחבר מחל יש גם את התשובה שצריך לעשות מול בורא עולם, ובתשובה זו יש מרכיב חשוב של קבלה לעתיד שלא אשוב לזה החטא לעולם. ככל שמרכיב זה יותר אמיתי, הכפרה יותר גדולה.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-09-29 04:46:47

אכילת מעדנים ביום כיפור לפטור מצום

שלום וברכה. עפ"י המבואר בהרחבות לפננה"ל ימים נוראים ח' (ז' א') בשם הרב אליהו זצ"ל והגרשז"א זצ"ל והרב נבנצאל יבדל"א להביא לילדים מאכלים ערבים ביום הכיפורים, האם אותו הדין לגבי מבוגרים הפטורים מצום כגון חיילים בלחימה או חושיב"ס?

מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

י. המותרים לאכול ולשתות ביום הכיפורים, יאכלו וישתו דברים ערבים ומזינים, שהוא כיום טוב, אמנם לא יאכלו וישתו יותר מכדי הצורך לחיזוק גופם, ומי שיכול להסתפק בשתייה, לא יאכל.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-09-28 17:00:40

החודש בכשרים

מה יחס ההלכה לחושד בכשרים שהחשוד אינו יהודי?

הקב"ה ברא את כל בני האדם, גם את הגויים, והוא רוצה שנאהב אותם כפי שכל אומן רוצה שיאהבו את אומנותו, וזהו אנו מתפללים בתפילות ראש השנה ויום כיפור על כל בני האדם, וכפי שהרחיב בכך הרב קוק במידות הראי"ה:

א.

האהבה צריכה להיות מלאה בלב לכל.

ב.

אהבת כל המעשים כולם [1] היא קודמת לכל, אח"כ אהבת כל האדם, אחריה אהבת ישראל, שהיא כוללת הכל, שעתידין ישראל לתקן את כל המעשים כולם. וכל אהבות אלה הם אהבות מעשיות, לאהוב אותם לעשות להם טובה ולגרום להם עילוי, ונעלה על כולן אהבת ד', שהיא אהבה שבפועל, אינה גוררת בעצמותה שום דבר, כי-אם מה שהלב מלא ממנה זה הוא האושר היותר נשגב.

ה.

אהבת הבריות צריכה להיות חיה בלב ובנשמה, אהבת כל האדם ביחוד, ואהבת כל העמים כולם ח), חפץ עילוים ותקומתם הרוחנית והחמרית, והשנאה צריכה להיות רק על הרשעה והזוהמא שבעולם. אי-אפשר כלל לבא לידי רום-הרוח של "הודו לד' קראו בשמו הודיעו בעמים עלילותיו"[4] בלא אהבה פנימית, מעמקי לב ונפש, להיטיב לעמים כולם, לשפר את קניניהם, לאשר את חייהם. תכונה זו היא שמסגלת את רוחא דמלכא משיחא[5] לחול על ישראל. בכל מקום שאנו מוצאים רמזי שנאה (שבת פט, א), הרינו יודעים ברור שהכונה רק על הרשעה, שהיא מרתקת בחזקה את האיגוד של עמים רבים, גם בהוה וביחוד בימים מקדם שהיתה זוהמת העולם יותר מסואבת יא). אבל עלינו לדעת כי נקודת חיים, אור וקודש, תמיד לא זזה מהצלם האלהי שנחנן בו האדם בכללו, וחוננו בו כל עם ולשון, כל אחד לפי ערכו, וגרעין קודש זה ירומם את הכל. ומתוך נקודת-חיים זו אנו חפצים את העילוי הגמור שיחול בעולם, את אור הצדק והמישרים, המתאחד עם ההוד והתפארת, עם הגבורה והנצח, והשלמת היצור כולו, והאדם וכל אגפיו בתחילה. זאת הנשמה הפנימית המונחת בעומק הדעת של כנסת ישראל, שברוח ד' עלינו הננו הולכים ומעוררים אותה לחיים מעשיים ורוחניים.

ו.

מדת האהבה השרויה בנשמת הצדיקים היא כוללת את כל הברואים כולם, ואינה מוציאה מן הכלל שום דבר ולא עם ולשון, ואפילו עמלק אינו נמחה כי-אם מתחת השמים יב), אבל ע"י הזיכוך מתעלה הוא לשורש הטוב יג), אשר הוא מעל לשמים יד), ונכלל הכל באהבה העליונה טו), אלא שצריך כח גדול וטהרה עצומה ליחוד נשגב זה.

י.

אהבת הבריות צריכה טיפול מרובה, להרחיבה ברוחב הראוי לה, נגד השטחיות הנראה בסקירה הראשונה ע"י שימוש שאינו כל צרכו, מצד התורה ומצד המוסר המנהגי, כאילו יש נגודים ולפחות שויון-נפש לאהבה זו, שהיא צריכה להתמלא תמיד בכל חדרי הנפש. המעמד היותר עליון באהבת הבריות צריכה לקחת אהבת האדם, והיא צריכה להתפשט על כל האדם כולו, למרות כל שינויי דעות דתות ואמונות, ולמרות כל החילוקים של הגזעים והאקלימים, נכון הדבר לרדת לסוף דעתם של העמים והקיבוצים השונים, כמה שאפשר ללמוד את אופיים ואת תכונותיהם, למען דעת איך לבסס את האהבה האנושית על יסודות המתקרבים למעשה. כי רק על נפש עשירה באהבת הבריות ואהבת אדם תוכל אהבת האומה להתנשא בגאון אצילותה וגדולתה הרוחנית והמעשית. וצרות-העין הגורמת לראות בכל מה שחוץ לגבול האומה המיוחדת, אפילו אם הוא חוץ לגבול ישראל, רק כיעור וטומאה, היא מהמחשכים הנוראים שגורמים הריסה כללית לכל בנין הטוב הרוחני, שכל נפש עדינה מצפה לאורו.

יא.

צריכים ליסר את עצמו לאהבת-הבריות וביחוד לאהבת המעולים שבבני-אדם, החכמים, הגבורים, המשוררים והאמנים, העסקנים, צריכים להכיר את אור הטוב שבמצוינים שבבני-אדם, שעל-ידם אור ד' מתפשט בעולם, בין כשהם מכירים את ערך משלחתם ובין כשאינם מכירים אותו.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-09-28 16:25:01

גפרור ביום טוב

האם מותר להעביר מאש לאש ביום טוב על ידי חלק הבערה של הגפרור, או שיש להקפיד להעביר דווקא מהחלק האחורי (העץ) שלו?

על ידי חלק ההבערה

מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

הבערה

א. אף שהבערה היא מהמלאכות המותרות ביום טוב, אסרו חכמים להבעיר אש חדשה, כגון להבעיר גפרור או להדליק חשמל ותנור, והתירו רק להעביר אש מאש קיימת (גם שלא לצורך אכילה. לעיל ג, ד). לכן הרוצה לבשל אוכל או לחמם את הבית על ידי אש הגז, צריך להדליק מבעוד יום נר שאיתו ידליק את הגז. ואם קשה לו להדליק ישירות מהנר, יכול להעביר אש מהנר לגפרור, ויקפיד שלא לכבותו לאחר השימוש בו, אלא יניחו שיכבה מעצמו. כך יש לעשות גם כאשר מדליקים את נרות החג לאחר כניסת החג, כגון בליל יום טוב שני או ביום טוב שחל במוצאי שבת.

ב. מותר להגביר אש קיימת ביום טוב, כגון להוסיף עצים למדורת החימום וגחלים למנגל, ולהגביר את חום התנור ואש הגז, או את עוצמת הנורה החשמלית. ובלבד שהגברת האש אינה מדליקה נורה חדשה או גוף חימום נוסף בתנור.

ג. מכיוון שאיסור הבערת אש חדשה ביום טוב הוא מדברי חכמים, מותר לצורך מצווה או לצורך גדול לבקש מגוי להדליק אש או חשמל. ואם אין שם גוי, יעשה זאת בשינוי או על ידי קטן (עי' בהלכות שבת ט, יא). עבר והדליק אש או אור באיסור, מותר בדיעבד ליהנות מהם.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-09-28 10:39:11

יש לך שאלה?

ישיבת ההסדר

בישיבה שמים דגש על חיבור התורה לחיי המעשה. לימוד התורה נעשה בעומק ובהבנה תוך בירור סוגיות אקטואליות באומץ ובאחריות.

ספרי פניני הלכה היוצאים לאור על ידי מייסד הישיבה – הרב אליעזר מלמד – וצוות ההלכה במכון הפועל בישיבה מהווים את גולת הכותרת של העשיה התורנית בישיבה.

 

החזון

חזית בית המדרשישיבת הר ברכה שואפת להצמיח תלמידי חכמים פוסקי הלכות המעורים היטב בחיי הציבור והמדינה, שיהיו למנהיגים הרוחניים של העם, וכן להעמיד מדענים ואנשי מעשה תורניים אידיאליסטים ששורשיהם נטועים עמוק בבית המדרש והם מגשימים בכל חייהם חזון של תיקון עולם תוך המשך התפתחות בתורה בעומק וביצירתיות.

הלימוד

בישיבת הר ברכה לומדים תורה מתוך אמונה כי בכוחה של התורה להשפיע אור לעולם כולו ולתקנו. בלימוד מודגש היחס הבריא לחיים ולמציאות, והרצון להשפיע ולפעול במדינה ובעם. על כן, במקביל ללימודי הגמרא הישיבתיים מתקיימים שעורים קבועים בהלכה ובאמונה, לבירור סוגיות אקטואליות באומץ, עמקות תורנית, מקוריות ואחריות.

גמרא – עיון

לומדים בבית המדרשהלימוד בעיון חותר להבנה עמוקה של יסודות ההלכה מתוך לימוד הגמרא בבהירות ובפשטות. על מנת להבין את היסודות לאשורם, ולהגדיר את הכללים שלאורם נקבעים הפרטים, יש צורך בראיית התמונה הכוללת. לכן אנו מקיפים בעיון חלקים רחבים מהמסכת. המיקוד הוא בלימוד פשט הגמרא בעיון עמוק יחד עם דברי רש”י והרא”ש, וזאת כדי לגעת ביסודות ולא לאבד את ראיית התמונה הגדולה, עקב ריבוי הדעות והפרטים. לימוד העיון מחובר ללימוד ההלכה, כך שהתלמיד מצליח לראות מהכללים הגדולים עד לפרטי הפרטים המעשיים ולחברם למארג אחד.

אמונה

בשנות לימודיו בישיבה מקיף התלמיד את מכלול יסודות האמונה, הן דרך לימוד תנ"ך בעמקות והן בלימוד גדולי האמונה הישראלית, כספר הכוזרי, מסילת ישרים, המהר"ל וגדולי החסידות. לימודי האמונה מתייחדים גם בלימוד מעמיק ושיטתי של תורת מרן הרב קוק זצ"ל ובנו הרצי"ה זצ"ל על ידי תלמידיהם ותלמידי תלמידיהם. בין שיעורי האמונה היחודיים לישיבה: שיעור שבועי בהיסטוריוסופיה יהודית, ועיון מתקדם ביסודות הפילוסופיה כמבוא ללימוד שלם של תורת מרן הרב קוק.

מתוך היקף השיעורים ורוחב היריעה האמונית בונה התלמיד את עולמו הרוחני בצורה בהירה ושלימה.

תנ"ך

לומדים בבית המדרשהתנ"ך הוא הבסיס והשורש החי לתורה שבעל פה. על פי מצוות ידיעת התורה בשלימות מכוונת הישיבה את תלמידיה ללמוד את התנ"ך כולו במסגרת שיעורי העיון בתנ"ך, וכך רוכש התלמיד בקיאות מקיפה והבנה עמוקה בכל ספרי התנ"ך.

שירות בצבא

בישיבה שני מסלולים עיקריים, ישיבה גבוהה וישיבת הסדר, כשני שליש מתלמידי הישיבה מתגייסים במסלול ההסדר לאחר שנתיים מלאות של לימוד בישיבה, למשך שירות של 16 חודשים ולאחריהם חוזרים לישיבה וממשיכים בלימוד עד לסיום שיעור ה'. במסלול זה, עד לסוף שיעור ה' מקיף התלמיד בלימוד מסודר ומעמיק את כל יסודות התורה, האמונה, התנ"ך וההלכה.
כשליש מהתלמידים ממשיך לאחר השנתיים בלימוד במסלול של ישיבה גבוהה, בו מקדישים הלומדים שנים רצופות ללימוד תורה בשקידה, מתוך שאיפה לצמוח ולהיות תלמידי חכמים גדולים בתורה וביראת שמים ולהמשיך בהרבצת התורה בישראל. במסלול זה ניתן להתגייס לאחר שיעור ד' לשירות מקוצר במסגרת "הסדר מרכז" או באופן עצמאי.

מצוות השירות בצבא היא נר לרגלם של תלמידי הישיבה, מתוך כך מפעמת בהם רוח של נחישות ומקצועיות באימונים ובשדה הקרב ואיתה תחושת אחריות לחוסנו ולמקצועיותו של הצבא ולקדושת המחנה, השפעתם הרבה של בוגרי הישיבה וקירוב הלבבות ניכרים בכל מקום בו שירתו.

מסלולי המשך

לומדים בבית המדרשבישיבה מספר מסלולי המשך בהתאם לכישרונותיהם של התלמידים:

כולל רבנות – מיועד לתלמידים מוכשרים הרואים עצמם מתאימים לשמש כרבני קהילות, מורי הוראה ורמי"ם בישיבות, וממשיכים להעמיק שנים רבות בלימוד התורה.

תוכנית שילובים – המאפשרת לבחורים רווקים ונשואים, שסיימו את מסלול ההסדר, ללמוד מקצוע במכללה האקדמית באריאל, בלימודים לתואר ראשון או לתואר מהנדס בנושאים שונים, בשילוב לימודי קודש בישיבה. (במסגרת זו לומדים למעלה משבעים תלמידים, כן ירבו).

מסלול לתארים מתקדמים – תוכנית לבוגרי 'שילובים' הממשיכים בלימודים לתואר שני ושלישי. התוכנית מקדמת תלמידי מחקר מצטיינים מתוך הבנה שהעמקה בחכמות הטבע איננה רק לשם פרנסה אלא גם ככלי עזר להעמקה בתורה ולהגשמת האידיאלים האלוקיים במציאות בחיי המעשה.

מכון הוראה – תלמידים המעוניינים יכולים להמשיך בלימוד בישיבה ובמקביל ללמוד לתואר ראשון בחינוך + תעודת הוראה במכללות לחינוך – במסגרת תוכניות המיועדות לבני ישיבות.

בוגרים

הישיבה זוכה לראות את בוגריה משתלבים בהצלחה רבה כמובילים בעשייה התורנית, החינוכית והלאומית. בישיבות, בבתי ספר, בבניין הארץ, בתחומי התקשורת ובמקצועות חופשיים, בוגרי הישיבה מקדשים שם שמיים, ומיישמים הלכה למעשה את תורת ארץ ישראל. אורה של הישיבה נפוץ ומאיר בקרב בוגריה, במשפחותיהם ובהליכותיהם. באופן בולט ביותר נשמר קשר חי בין הישיבה לבוגריה, בביקורים, בלימוד, בשמחות ובשותפות של אהבת תורה.

לבוגרי הישיבה חלק מרכזי ביותר בפיתוח היישוב הר ברכה. רבים מבוגרי הישיבה קובעים ביישוב את ביתם ובונים בו את עתידם. ביניהם רבנים, מחנכים, מהנדסים בתחומים שונים ופעילי ציבור, כולם מתוך אחריות ציבורית ולאומית, ומסירות לקהילה ולחברה.

מכון הר ברכה

לצד הישיבה פועל מכון למחקר ולהוצאת ספרים. בהוצאת המכון יצאה לאור סדרת הספרים 'פניני הלכה' מאת ראש הישיבה הרב אליעזר מלמד שליט"א. מדברי הרב מלמד יצאו גם שלושה ספרי 'רביבים' שלוקטו מטורי רביבים שמפרסם הרב בעיתון בשבע, בתוספת הרחבות.

מכון הר ברכה הוציא לאור את סדרת ספרי ר' צדוק הכהן מלובלין וזיכה את עם ישראל ולומדי תורתו של ר' צדוק במהדורה חדשה ונאה, עם מראי מקורות, מפתחות ותוכן מפורט.

המכון פועל גם להוצאה לאור של ספרי הרב זאב סולטנוביץ'. בסדרת 'בינה לעיתים', עיון בזהות ובהיסטוריוסופיה יהודית, פורסמו עד כה שני כרכים, העוסקים בתקופה שמבריאת העולם ועד לגירוש ספרד. בסדרת ביאורים לכתבי הרב קוק, פורסמו ביאורים ל'אורות ישראל' ול'למהלך האידיאות בישראל'. החוקרים במכון הר ברכה שוקדים על יצירתם של ספרים נוספים בסדרות השונות.

סדרת "משברים ותקומה" – כחלק מפעילות המכון, לקח על עצמו המכון להוציא לאור ספרי ‏היסטוריה מותאמים לתכנית הלימודים של בתי הספר הממלכתיים-דתיים. ספר ראשון לכיתה י' ‏כבר יצא לאור, ולמעלה מ-10,000 תלמידים לומדים בו. בחודשים הקרובים ייצאו שני ספרים ‏נוספים, לכיתות י"א וי"ב. מטרת הספרים היא להראות את יד ה' שבמהלכי ההיסטוריה, ‏והתקדמות העולם אל הגאולה. הספר "מסורת ומהפכות" עוסק במודרנה בישראל ובעמים ויחסיה ‏עם המסורת, הספר "שואה – חורבן וגבורה" עוסק בשואה, והספר "השיבה לציון – עלייה ‏והתיישבות" עוסק בהתחדשות היישוב היהודי בארץ ישראל ובמדינת ישראל מהקמתה והלאה‎. ‎ עוד על המכון…

הישוב הר ברכה

אברכי הישיבה ורבניה מתגוררים בהר ברכה, ובכך מגדילים את הישוב ומעצימים אותו. גם בוגרי הישיבה הרבים שבוחרים להקים את ביתם בהר ברכה, מתוך הקשר החי לישיבה ומאהבת המקום, מקיימים בכך את מצוות ישוב ארץ ישראל בהידור רב. תושבי הר ברכה מחזקים את הנוכחות היהודית בלב הארץ ומוסיפים ביטחון ועוצמה למדינת ישראל כולה. הקמת הישיבה העניקה לישוב תנופת פיתוח משמעותית והאיצה מאד את קצב הקליטה וההתבססות שלו. באהבת התורה ובאידיאליסטיות שלהם, מוסיפים בוגרי הישיבה גוון מיוחד של חיי תורה ועבודה בשמחה ובטוב לבב. – עוד על הישוב…

אם אתה מעוניין לבקר בישיבה, אתה יכול לפנות אלי:

איתמר 052-6317454 אם לא עניתי, שלח SMS

או דרך המייל שלי[email protected]

 

 

שיעורים אחרונים:

דילוג לתוכן