שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

כשרות

שלום הרב. יש לי שאלה, חברה של אישתי מהעבודה ששומרת בבית על מטבח כשר, והיא צמחונית, לא מכינה בשר בבית. במקור מבית דתי, אז היא מכירה את הכללים. היא רוצה להכין לאשתי עוגה ליומולדת. העניין היחיד, שהיא מבשלת גם בשבת (באופן כללי, לא את העוגה). האם זה בעייתי או שאפשר לאכול את העוגה?

אמנם לדעת רבים כלים שאדם בישל בהם בשבת, נאסרו עליו לעולם עד שיכשירם, ואמנם מן הסתם הכלים שלה גם לא טבולים, אבל אפשר להקל אם תכין את העוגה בתבנית חד פעמית (לא עוגה עם פירות, כדי שלא תהיה בעיה של קניה במקום שלא הפרישו תרו"מ).

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-10-30 10:02:13

מסכת כריתות

האם מי שעבר על אחד משלושת איסורים שבתורה שייהרג ולא יעבור אין לו כפרה כי אין באפשרותנו להביא קורבן לבית המקדש? מנסה להבין את מסכת כריתות האם יש לו דרך כל שהיא לכפר היום על מה שעשה?

התשובה כיום אינה תלויה בקורבן, שכן מה שאנחנו יכולים לעשות אנו עושים, ולכן על כל חטא שאדם עשה הוא צריך להתוודות לפני בורא עולם שחטא, לומר שהוא מתחרט על כך, ולקבל על עצמו שלא ישוב לעשות חטא זה לעולם. נא לעיין ברמב"ם הלכות תשובה פרק א.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-10-29 16:23:07

לביקת ציצית לאחר מקלחת

שלום האם לאחר שמתקלחים לפני השקיעה ולובשים ציצית, יש לברך ברכת על מצוות ציצית? וכנ״ל לגבי הורדת ציצית בבריכה או ים האם יש חילוק אם לובשים את אותו ציצית שלבשנו קודם או אחר? אם צריך לברך, איך אפשר לברך אם אני לובש את הציצית בחדר מקלחת שיש בו שירותים? האם ניתן לסגור את מכסה האסלה ולברך שם? או האם ניתן לברך מחוץ למקלחת לאחר לבישת הציצית?

רק על הפסק של זמן רב צריך לברך שוב. יש ספק מהו זמן רב. בינתיים ההוראה היא שספק ברכות להקל ולכן רק אם הוריד לשעה יחזור לברך, וכן אם התכוון להוריד לשעה – אף אם החזירה מיד, צריך לברך. יתכן שבספר שנכתב כעת ויצא בסוף השנה, הזמן יעבור לחצי שעה. החליף ציצית – צריך לברך שוב. אין לברך בחדר מקלחת גם אם אין בו שירותים, לכן הטוב ביותר לשים אותה מחוץ למקלחת ואז לברך וללבוש, אבל אם אין הדבר אפשרי, ילבש אותה וכשיצא יברך.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-10-29 15:53:32

ברכות

שלום, לגבי ברכה ראשונה על מאכלים, אם ברכתי ברכה ראשונה על מאכל והתכוונתי לפטור את כל סוגי המאכלים שבביתי שנפטרים באותה ברכה, האם הברכה פוטרת גם מאכלים שכרגע אינם רואים לאכילה כמו שניצל קפוא, עוף במקרר או לדוגמה כוס תה שאני אכין בהמשך? תודה רבה

כן

מתוך ספר הקיצור לפנינ הלכה:

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

עד כמה ברכה פוטרת

יא. בירך על מאכל או משקה, פטר את כל המאכלים והמשקים שברכתם זהה ויש סבירות שיאכל או ישתה גם מהם. לכן כאשר המאכלים והמשקים לפניו על השולחן, פטרם אף שלא כיוון עליהם במפורש בשעת הברכה. וכן הדין לגבי מאכלים ומשקים הנמצאים בביתו ואינם לפניו ולפעמים אוכל או שותה גם מהם, וכגון הרגיל לשתות לאחר שאוכל. וכן בשעת הארוחה, פטר את כל המאכלים והמשקים שבביתו שברכתם זהה.

יב. הטוב ביותר לכוון תמיד בכל ברכה שמברכים לפטור את כל המאכלים והמשקים שנמצאים בבית וברכתם זהה. ומי שהתרגל לחשוב כך, גם בפעמים ששכח לכוון במפורש, פטרם, שמן הסתם לכך התכוון.

יג. האוכל מאכל ונפל מידו ונמאס עד שאינו ראוי לאכילה, או שתה משקה ונשפך לו, יכול לאכול ולשתות על סמך ברכתו הראשונה רק אם היתה סבירות שירצה לאכול או לשתות עוד מהם.

יד. המסופק האם פטר מאכלים או משקים נוספים בברכה ראשונה, אם אלו מאכלים שברכתם האחרונה 'בורא נפשות', יצא מביתו, וכיוון ששינה מקומו, כשיחזור יתחייב לברך ברכה ראשונה על מה שירצה לטעום (להלן, יט-כ).

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-10-29 09:51:09

יש לך שאלה?

הרב אליעזר מלמד – ראש הישיבה

הרב אליעזר מלמד

הרב אליעזר מלמד שליט"א נולד בשנת תשכ"א לאביו הרב זלמן ברוך מלמד שליט"א. למד בישל"צ ובישיבת 'מרכז הרב', אצל הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל והרב אברהם שפירא זצ"ל.
הרב לימד גמרא והלכה בכולל של הרב דויטש במאה שערים שעמד בראשו הרב יצחק גינזבורג (במשך כחצי שנה), תוך כך שמע שיעורים מהרב גינזבורג ולמד עמו בחברותא. כמו כן לימד גמרא ובעיקר אמונה בישיבת בית אל (במשך כעשרים שנה) ובישיבת קדומים (כארבע שנים). הרב ההדיר את המהדורה החדשה של ספר השל"ה וערך את שני הכרכים הראשונים בסדרת ספרי ר' צדוק הכהן מלובלין במהדורה החדשה ואף המשיך לסייע בהשלמת הסדרה כולה.
בחודש מנחם אב שנת תשמ"ח נבחר הרב לכהן כרב הישוב הר ברכה ת"ו.
בחודש אלול תשנ"ב הקים הרב את ישיבת הר ברכה ומאז הוא עומד בראשה. בישיבה מוסר הרב שיעור כלליים בהלכה ואגדה, שיעורי אמונה ושיחות מחשבה והדרכה בענייני הפרט והציבור.

חזון

בחזונו מבקש הרב לבסס את ההלכה בעם ישראל כגשר בין המוסר האלוקי לחיי המעשה, כדרך לתיקון עולם במלכות ש-די. לשם כך פועל הרב להפגיש את הציבור הדתי לגווניו השונים עם ההלכה ולחבב תחום זה על הלומדים, בפינות ההלכה בערוץ 7 ובכתיבת סדרת "פניני הלכה", המקיפה נושאים הלכתיים שונים בבירור מעמיק, שזורים רעיונות אמוניים בלשון שווה לכל נפש.
מפעליו השונים של הרב, ובפרט כהונתו כרב הישוב וכראש הישיבה ייצרו איחוד מיוחד בין בית המדרש לחיי המעשה. שילוב זה מאפשר לפתח ולשכלל דרך של תורה ועבודה, ולהציב דגם של ציבור תורני-אידיאליסט המקפיד על לימוד תורה וקיום מצוות, יחד עם מעורבות דומיננטית בשדה הלאומי, החברתי, הכלכלי, הביטחוני והחינוכי.
ההפרייה ההדדית בין הקהילה בהר ברכה לבין הישיבה מצמיחה מרקם ייחודי ונדיר של מסירות לתורה ולמצוות עם חיי מעשה ברמה הגבוהה ביותר. הישיבה מהווה מוקד להעמקה בחזון ולפיתוח הרעיונות, ומגדלת תלמידי חכמים המשתלבים באתגרים הנובעים מכך. הקהילה בהר ברכה, בוגרי הישיבה והלומדים הרבים בספרי "פניני הלכה" סוללים את הדרך לגלות את אור התורה וברכתה בחיי המעשה.

פעילות ציבורית

על אף שאת רוב המוחלט של עיתותיו של הרב קודש ללימוד ולכתיבה, הרב פעל בעבר גם בזירה הציבורית. בין פעולותיו ניתן למנות את:
– הקמת תנועת הנוער 'אריאל' והסניף הראשון שלה בקריית משה בירושלים.
– הקמת ועד רבני יש"ע. הרב היה המזכיר הראשון של ועד רבני יש"ע. במסגרתו הוציא כ-35 גיליונות שעסקו בליבון שאלות בוערות שעמדו על הפרק ובבירור סוגיות יסוד ציבוריות ולאומיות.
– שותפות ביוזמת ההקמה של תחנת הרדיו 'ערוץ 7'. פינות ההלכה של הרב ששודרו ברדיו 'ערוץ 7' זכו לאחוזי האזנה גבוהים והביאו את דבר ה' זו הלכה לרבבות בתים בישראל ולציבור מאזינים מגוון ורחב. פינות ההלכה היו אבן הפינה לכרכים הראשונים בסדרת פניני הלכה.
– השתתפות ביוזמת ההקמה של העיתון 'בשבע', הכוונה רוחנית שלו לאורך השנים וכתיבת טור שבועי קבוע בעיתון. הרב כותב בעיתון טור שבועי בשם 'רביבים' שזוכה לחשיפה רחבה. טורי העבר נאגדו עד עתה בשלושה כרכים: הכרך הראשון עוסק בענייני נישואין, חברה, משפחה וקריירה; הכרך השני עוסק בענייני העם, הארץ והצבא והכרך השלישי הינו אוסף הטורים שעסקו באורחות חייהם ופועלם של גדולי ישראל.

דילוג לתוכן