חיפוש שאלות ותשובות במערכת
השתמש בטופס להלן לצורך חיפוש במערכת
שאלות אחרונות
תפילת השל"ה
האם גם מי שלא נשוי רצוי שיגיד את תפילת השל"ה בערב ר"ח סיון?
לא בקיא בדברים אלו. מי שהגיע לגיל מאוחר או שיצא הרבה פעמים "ולא מצא", צריך לעשות תשובה אמיתית ואז מובטח לו שימצא את זיווגו.
2019-06-03 22:03:19
שמירת נגיעה
כבוד הרב שלום! מחפשת ספר או מקור שאוכל ללמוד ממנו על דיני והלכות שמירת נגיעה וייחוד. אשמח אם הרב יוכל לפרט על דינים והלכות בסיסיות, לדוג' מה המרחק שצריך לשמור, מאיזה קירבה משפחתית צריך לשמור נגיעה ומאיזה לא, האם דיני ייחוד חלים גם על דודים ובני דודים? תודה רבה מראש על המענה והזמינות!
- אין בהלכה מרחק, רק איסור נגיעה. אמנם ברור שאם המרחק קרוב מדי ונותן תחושה של חוסר צניעות, יש להמנע.
- מותר לגעת באבא, סבא, אחים וילדים קטנים עד גיל 9.
- כן. דיני ייחוד שייכים בכל מי שאסור לגעת בו.
2019-06-18 14:58:31
טיול בר"ח אב
ערב טוב הרב, האם מותר לקיים טיול סוף שנה בגולן (כמה בנות שירות) בר"ח אב? תודה!
דין ראש חודש אב כדין כל תשעת הימים. לכן הם קרויים תשעת הימים ולא שמונת הימים. בכל תשעת הימים צריך להימנע מטיולים ובילויים שעיקרם לתענוג ושמחה, אמנם טיול או נופש שנועדו בעיקר לצורך לימודי או בריאותי, מותר. כמובא בפניני הלכה זמנים ח, ו.
2019-07-11 18:25:59
מלווה מלכה ותשעת הימים
שבוע טוב הרב! א.האם גם בנות נוהגות לקיים סעודת מלווה מלכה? ב. האם בתשעת הימים מותר ללכת לים מבלי להיכנס? תודה מראש
א. פניני הלכה שבת א' ז,ח- "כשם שסעודות השבת שייכות לגברים ונשים כאחד, כן גם סעודת 'מלווה מלכה' (שש"כ סג, א- ג)." אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של ישיבת הר ברכה.
ב. מותר, האיסור הוא רחצה ותענוג מהמים.
2019-07-27 18:56:47
כשרות
שלום. במיקרוגל שחיממו בו בשרי בלי מכסה, חיממו מרק פרווה מכוסה בכלים חלביים. מה דין הכלים? תודה רבה.
אם הצלחת של המקרוגל היתה נקיה משאריות מאכל בשרי, אין צורך להכשיר את הכלי.
2019-09-23 20:58:25
חציצה בנטילה
שלום הרב, אני עונדת שתי טבעות מכסף טהור ואני לא רגילה להוריד אותן חוץ מאשר בזמן המקלחת ומחזירה אותן מיד לאחר מכן (קרמים, לישת בצק וכדו' אני עושה כשהן עליי) האם הן נחשבות כחציצה בזמן בנטילה?
רק טבעת שאין רגילים להסירה בשום מצב, אינה חוצצת. אבל אם מקפידים להסירה בזמנים מסוימים, חוצצת.
2019-10-30 12:36:47
טבעונות
שלום הרב. אם מפרסמים נתונים קשים על צער בע"ח שנעשה כדי לספק , למשל, ביצים בכמות גדולה יותר- האם ראוי להימנע מאכילתן (רק ביצים שמיוצרות באופן תעשייתי)? לפי מה שהבנתי מחזון הצמחונות והשלום- לא טוב שהאנושות בכללה תהיה בדור הזה טבעונית, משום שזה עשוי לפגום בכמה תפיסות ומעשים מוסריים. אולם אם הטבעונות היא ממניע פשוט של צער בע"ח שנובע מהתעשייה הנוכחית, האם גם אז יש סכנה שכאנושות- נימנע מאכילת מוצרים שכאלו (כאשר הם מיוצרים באופן כזה)? אם הנתונים האלו נכונים ואמיתיים- האם לא ראוי שמפאת צער בע"ח תצא פסיקת רבנים שתאסור אכילת ביצים, לדוגמה, שיוצרו באופן שכזה? ואם לכלל אין זה נכון כעת- האם כיחידה ראוי שאימנע? תודה רבה!!
במקרים כאלו, האדם הקטן באמת לא יודע מה קורה במציאות, ולכן אין לנו אלא לסמוך על הנחיות המדינה לגבי גידול התרנגולים, ומותר לכתחילה לאכול ביצים. אביא לך מה שכתב בזה הרב אליעזר מלמד בפניני הלכה כשרות א' פרק טו, ט. אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של ישיבת הר ברכה.
ט - דרכי גידול בהמות ועופות למזון
הכלל הוא שכל מה שהאדם עושה לתועלתו ולא לשם אכזריות מותר, ולכן מותר לגדל בצפיפות רבה תרנגולים ועגלים לבשר כדי לחסוך בעלויות גידולם. וכן מותר לגדל בצפיפות רבה תרנגולות לביצים ופרות לחלב. וכשם שהאדם מצער את עצמו בעבודה ומגורים במקומות צפופים כדי לחסוך בעלויות, על אחת כמה וכמה שמותר לו לצופף בעלי חיים כדי לחסוך בעלויות.
אמנם יש נוטים לומר שכאשר הדבר כרוך בצער גדול ונורא, אסור. מפני שההיתר לצער בעלי חיים צער גדול מאוד, כגון לקטוע את רגלי הסוסים מעל פרסותיהם, הוא היתר נדיר לצורך מיוחד, לכבוד המלכות או לשם עקירת עבודה זרה. אולם אסור לצערם באופן קבוע ושיטתי צער גדול לשם פרנסה. ויש נוטים לומר, שכל שהוא לצורך פרנסה, גם צער גדול מאוד מותר לצערם. אמנם למעשה השאלות בדרך כלל אינן על העיקרון אלא הוויכוח הוא האם אכן מדובר בצער גדול מאוד, שכן מטבע הדברים, גידול בעלי חיים והאכלתם לשם בשר, חלב וביצים - אינו כרוך בצער גדול מאוד.[1]
הנה דוגמא לשאלה: באופן טבעי התרנגולות מטילות ביצים מעת שיגיעו לגיל ששה חודשים ועד שיגיעו לגיל עשרים חודש, ואז הם נשחטות. וניתן להאריך את משך תקופת הטלת הביצים על ידי הרעבתן בחודש החמישה עשר למשך כעשרה ימים, ואז נוצותיהן נושרות ואחר כך כשהן חוזרות לאכול כוחותיהן חוזרים ונוצותיהן גדלות מחדש והן מסוגלות להטיל ביצים עד היותן בנות עשרים ושמונה חודשים. השאלה האם מותר להרעיבן ולצערן לשם כך? יש אוסרים, מפני שרק בצער רגיל מותר לצער בעלי חיים לצורך פרנסה, אבל אין היתר לצערם צער גדול לצורך פרנסה, כי הוא כבר נחשב אכזריות אסורה (שבט הלוי ב, ז). ולדעת רבים, שיטת גידול זו מותרת הואיל והדבר נעשה לתועלת המשק, ולשם כך מגדלים את העופות. בנוסף לכך, לטווח ארוך ההרעבה מוסיפה להן בריאות, עובדה שהן מאריכות ימים, ואף בני האדם היו מוכנים לרעוב עשרה ימים כדי להאריך את חייהם. וכן כתב הרב גולדברג, רבה של כפר פינס ('הארץ ומצוותיה', וכן נפסק במנח"י ו, קמה). למעשה נראה להקל, הן מצד הסברה, והן מצד שבעניינים אלו יש יתרון לרבני המושבים שהם בבחינת 'מרא דאתרא', שהם מכירים מקרוב את דרכי גידול הבהמות והעופות, ויודעים לשקלל את התועלת למגדלים מול צער בעלי החיים. ומנגד, מי שאינו מכיר את דרכי גידול העופות והעגלים לעיתים מזדעזע לראותם, והוא דומה במידה מסוימת לבן כרך שמגיע לכפר נידח ורואה אנשים שחיים בבקתות ללא חשמל ומים כדרך אבותיהם מדורי דורות וסבור שכל חייהם רצופים צער וסבל בלא שום נחת ושמחה.
אמנם יש מקום לומר, שיחד עם העלייה ברמת חייהם של בני האדם מבחינה מוסרית וכלכלית, גם המושג 'צער בעלי חיים' יכול להשתנות. וכשם שבעבר דברים מסוימים לא נחשבו כמצערים בני אדם וכיום הם נחשבים מצערים, כך במקביל יתכן שדברים שלא נתפשו בעבר כצער גדול ונורא לבעלי חיים, יתפשו כצער גדול ונורא שאסור לצערם בו באופן שיטתי לצורך פרנסה. בעקבות זה יתרבו האנשים שיתנזרו מאכילת בשר של בעלי חיים שגודלו באופן מצער לפי הבנתם. עמדה זו גם יכולה להשפיע בהדרגה על כלל הציבור, שנציגיו ישקללו את מכלול הערכים והלחצים הציבוריים ויקבעו חוקים, שמצד אחד יצמצמו את צערם של הבהמות והעופות שמגדלים עבור תעשיית המזון, ומאידך, יתחשבו בכלל הציבור ובמיוחד העניים, שלא לייקר עבורם את מחיר המזון יתר על המידה. במצב פחות טוב, בלחציהם של הפעילים למען זכויות בעלי החיים יקבעו חוקים שאינם מתחשבים בעניים, ואינם משקללים את מכלול הערכים, ויהיה צורך לתקנם ולאזנם.[2]
[1]. הרב אליהו קלצקין באמרי שפר לד, אסר לצער בעלי חיים צער גדול עבור צרכי פרנסה, וכך כתב ביד הלוי יו"ד קצו. ורוב הפוסקים התירו, ומהם יש"ש ב"ק י, לז; שבות יעקב ג, עא; חת"ס ב"מ לב, ב; שועה"ר צעב"ח ד; דעת קדושים יו"ד כד, יב. בשבט הלוי ב, ז, חידש שיש שלוש מדרגות: א) צער קטן אסור מדרבנן. ב) צער גדול אסור מהתורה ומותר עבור צרכי פרנסה, והוא הצער הרגיל שהתירו. ג) צער גדול מאוד הוא נחשב אכזריות ואסור גם לצורך פרנסה. ולענ"ד גם המדרגה השלישית מותרת, וכפי שהתירו לעקר סוסים (כמבואר בהלכה ה), ואין צער גדול מזה. אלא שהיתר זה נועד למקרים מיוחדים ולא כהתנהלות שיטתית. אמנם כאשר המטרה היא אכזריות, גם צער רגיל אסור כמבואר בהלכה ו.
[2]. דוגמא לכך הוא הוויכוח על פיטום אווזים. בעבר הפיטום היה נחשב כצער מקובל עבור צרכי פרנסה, וכן למדנו כדרך אגב מדיון בהלכות שבת (שבת קנה, ב), שהיו מאביסים את הגמלים, היינו דוחפים את האוכל לתוך גרונם בכוח עד למקום שאינם יכולים לפולטו, כדי שיוכלו ללכת במדבר ימים רבים בלא לאכול. כיוצא בזה היו מאמירים את העגלים ומהלקטין לתרנגולים כדי להשמינם, כלומר תוחבים בכוח את האוכל לגרונם למקום שלא יוכלו לפולטו (ביצה כט, ב). וכן היו מפטמים אווזים כדי להשמינם, עד מצב שהאווזים כבר לא ידעו לאכול בכוחות עצמם בלא שידחפו את האוכל לגרונם, והתירו לבקש מגוי לפטמם בשבת כדי שלא יצטערו מחמת הרעב (שו"ת הרמ"א עט). אמנם התעוררה בעיה, בעקבות תחיבת האוכל לגרונם בכוח, הוושט נפצעה והיה חשש שהאווז נעשה טרף. ויש שהתירו את האווזים אחר בדיקת הוושט (רמ"א יו"ד לג, ט, ועוד רבים), ויש שאסרו, מפני שיתכן שנטרפו ולא יראו זאת בבדיקת הוושט (ב"ח ועוד רבים).
בדורות האחרונים שיכללו את הפיטום, ובמקום לבצעו בידיים החלו להיעזר במכונות. כמו כן מצאו שכדי להגדיל את הכבד טוב להלעיט את האווז בתירס ולצמצם את תנועתו של האווז, כך מגדילים את הכבד פי עשרה מגודלו הרגיל. יש סוברים שבאופן זה צערו של האווז גדול יותר, מפני שמלעיטים אותו בכמות גדולה יותר, בנוסף לכך, התירס היבש מגדיל את הסיכון של פציעת הוושט והטרפתו. מאידך, יש סוברים שאין בכך יותר צער מבעבר, לא זו בלבד, אלא שבתקופה האחרונה שוכללה השיטה והלעיטו את האווזים בדייסת תירס רטובה שמוחדרת לקיבתו בקשית דקה, באופן שאינו מכביד עליו בעת ההלעטה וגם ממעט את סיכון ההטרפה. ועדיין רבים טוענים שהגדלת הכבד לממדים של פי עשרה גורמת לאווז צער רב וקשיי נשימה והליכה. להלכה, יש שנטו לאסור משום צער בעלי חיים (הרב יעקב אפשטיין בחבל נחלתו ט, כו) ויש אומרים שאין בזה איסור (הרב איתי אליצור ב'תחומין' כד; הרב פינחס טולידאנו ברית שלום ח"ב חו"מ ז). ולרב יעקב אריאל שליט"א אין בזה איסור אבל אינו מהודר, ולכן ההכשר שנתנו לכבד אווז הוא כשר ולא חלק. בפועל, בעקבות המאבקים החריפים של ארגוני צער בעלי חיים נגד מגדלי האווזים, בארצות לא מעטות נקבע חוק שאוסר פיטום אווזים. במדינת ישראל ניסו נציגי הציבור לקבוע עם מגדלי האווזים מתווה ביניים שיאפשר המשך פיטום האווזים בתנאים נוחים יותר לאווזים, אולם שופטי בג"ץ החליטו לקבל את עמדת ארגוני צער בעלי חיים ואסרו באופן מוחלט פיטום אווזים בישראל.
2019-12-30 16:03:44
צניעות
שלום כבוד הרב,האם בת שנוהגת לכסות את רגלה עד הקרסול,אך לא נוהגת שיש לשמור על צניעות בכפות הרגלי'ים,יכולה ללכת עם חצאית אמצע/חצאית עד הקרסול ומתחת מכנסי'ים עד הקרסול (במצב שהחצאית עד הקרסול מתרוממת קצת מעליו אולי המכנסי'ים מתחת יכולים למנוע בעי'ה זו)?
אין צורך ללבוש מכנסיים לשם צניעות אם החצאית מגיעה עד קרוב לקרסול.
אין צורך לכתוב 'רגליים' 'ומכנסיים' 'ובעיה' עם גרש, אין זה שם ה'. ואף בשם שרומז קצת לשם ה' כגון מוריה וידידיה אין צורך בזה.
2020-01-27 07:59:41
לימודים בבר אילן
שלום כבוד הרב. עקב כנס הפריצות שהתקי'ים באוניברסיטת בר אילן, האם מותר ללמוד שם?
מותר. המקומות האחרים לא יותר טובים.
2020-01-29 05:43:46
לימודים גבוהים באוניברסיטת בר אילן
שלום כבוד הרב, האם ישנה בעיה הלכתית ללמוד באוניברסיטת בר אילן (לאור הכנס שהתקיים שם השנה וכו')?
מותר ללמוד בבר אילן.
2020-02-04 17:28:12
תפילת עמידה ברכבת
אני נוסעת בדרך ורוצה להתפלל תפילת עמידה מתפללים בישיבה? אני יודעת שאם לא אתפלל ברכבת אז אפספס את התפילה ולא אוכל להתפלל
הנוסע בדרך ובלא שיתפלל בישיבה יעבור זמן התפילה, יתפלל בישיבה תוך הצמדת הרגליים, וכשיגיע למקומות שמתכופפים, יעמוד ויתכופף, ואם לא יכול לעמוד, יתכופף בישיבה. כמובא בפניני הלכה תפילה יז, טז. אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה.
2020-02-26 06:42:27
צניעות
שלום כבוד הרב, האם מותר ללכת עם שיער פזור העובר את הכתף( השואלת ממוצא פולני)?
מותר לרווקה ללכת עם שיער פזור העובר את הכתף, אך יותר מהודר מצד הצניעות ללכת עם שיער אסוף, כפי שמובא בפניני הלכה משפחה ו, טו - "יש אומרים שמצד מידת הצניעות רווקות צריכות להקפיד שלא ללכת ברחוב בשיער פזור (מ"א עה, ג). ואכן כך נוהגות חלק מן הבנות הדתיות, שאוספות את שיער ראשן בסרט או שקולעות משערן צמות, כדי שלא יהיה פזור. אולם רבים סוברים שאין בזה איסור (מחצית השקל ומגן גיבורים שם). ומאחר שיסוד המחלוקת בדברי חכמים, הרוצות להקל רשאיות, כפי הכלל שבכל ספק בדברי חכמים הלכה כמיקל."
אפשר לקרוא מתוך הספר דרך האתר של פניני הלכה.
2020-03-16 07:19:38
דרך לימוד תורה כראוי
שלום הרב! מה שלומך? אשמח לשאול, האם ניתן ללמוד תנ"ך/ הלכה כשיחפים? יש עם כך בעיה?
מותר ללמוד יחף. יש דיון לגבי הליכה כשיחפים כמובא ברמ"א אורח חיים ב, ו ועיין במשנה ברורה שם. ג' טעמים נאמרו בזה: סכנה מפני הקור או נחשים ועקרבים; כבוד וצניעות; וטעם על פי הסוד הקשור לכך שהאדמה נתקללה - "ארורה האדמה בעבורך". וכך כותב הבן איש חי בפרשת וישלח יח - "לא ילך יחף, דאמרו רבותינו ז"ל לעולם ימכור אדם כל מה שיש לו ויקנה מנעלים לרגליו, כי המונע מנעלים מרגליו הוא מנודה מקום". אמנם רבים אמרו שכל המדובר הוא על אדמת חוץ לארץ, אבל בארץ ישראל אין בעיה וק"ו אם מדובר על מקום מרוצף ולא ישירות על האדמה. וגם למחמירים ניתן להקל בתוך ביתו או על חוף הים והבריכה (מ"ב שם, הלכה ברורה ב, כב, ובירור הלכה אות יא. שו"ת מבשרת ציון יו"ד א, ג).
2020-08-19 15:09:25
מכירת חמץ
שלום הרב אם אני נוהגת לאכול חמץ שנמכר בפסח מותר לי למכור אץ החמץ שבדירה (לסמןך עך המכירה של העמותה) ואז אחרי פסח לאכול ממנו? ואם החברות שלי עושות את זה האם מותר לי לאכול מהאוכל שלהם אחרי פסח?
מי שרוצה לסמוך לכתחילה על מכירת החמץ גם לגבי חמץ גמור ולא רק לגבי דברים שהם ספק חמץ, רשאי לעשות זאת, אף שהמנהג הרווח להחמיר כל עוד לא מדובר על הפסד משמעותי. ומכל מקום בוודאי שלאחר הפסח מותר לאכול חמץ שנמכר בפסח.
2021-03-21 09:56:36
שירות לאומי
שלום הרב! אני עושה שירות לאומי במשטרה ויש לנו יום גיבוש של האגף בים עם כל מיני פעילויות כמו יוגה וכזה. הרגיש לי שזה לא מתאים ללכת במעורב לים עם שוטרים מבוגרים כשאני בת שירות ולעשות כל מיני פעילויות בסגנון אז לא הלכתי אבל אשמח לדעת מה מבחינה הלכתית הייתי צריכה לעשות. תודה רבה!
עשית את הדבר הנכון מבחינה הלכתית, שהרי הליכה לים מעורב אסורה. כל הכבוד.
https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?srsltid=AfmBOorvXJh77tw_diIx7wSWAJ1-lc22zuFgNyIA2DcmvAK2JcLSZZP9
2025-09-21 06:15:33