העבודה שלי נגמרת ב21:30 ואבא שלי מדליק בצאת הכוכבים. אני ספרדיה. האם לומר שאני לא יכולה לעבוד את עד מאוחר. זה לא זה תקין אצלנו, אבל אם כך צריך לעשות, זה מה יש.

אין צורך לצאת מוקדם. הפרש השעות גדול מאוד בין אם תצא מהעבודה כדי להגיע לבית בצאת הכוכבים. אם זו העבודה והמעסיק לא רואה בעין יפה את העניין ששבוע שלם תלך כל כך מוקדם, תצא י"ח בהדלקת אביך, ותשמע את הברכות בזום, או שתכוון לא לצאת בהדלקתו ותדליק בבית כשתגיע.

מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

למנהג יוצאי ספרד, גדול הבית מדליק את הנרות עבור כולם. ילדים שגם רוצים להדליק חנוכיה, למנהג רבים לא יברכו, ולדעת הרב מרדכי אליהו רשאים לברך עד גיל מצוות. ואם גם לאחר מכן ירצו להדליק בברכה, ואביהם מסכים לכך, יוכלו לסמוך על דעת הרב שלום משאש שסובר שכל אחד רשאי לכוון שלא לצאת בהדלקת גדול הבית ולהדליק בעצמו בברכה.

כל היוצא ידי חובת הדלקת נרות בהדלקת אחר, כגון אישה שיוצאת בהדלקת בעלה, ובני בית שיוצאים בהדלקת אבי המשפחה, צריכים לכתחילה להיות נוכחים בהדלקת הנרות ולכוון לצאת ידי חובה בברכת 'שעשה ניסים' ו'שהחיינו'. ואם אינם יכולים להיות בביתם בעת ההדלקה, ישתדלו להשתתף בהדלקת נרות במקום אחר כדי לשמוע את הברכות, ובשעת הצורך ישמעו ויראו את ההדלקה בעזרת טלפון נייד.

מי שלא הספיק להדליק עד השעה תשע, ישתדל להקדים את הדלקתו כמה שיותר, ובדיעבד יכול להדליק כל הלילה עד עמוד השחר. וכיוון שמדליק לאחר הזמן שבו אנשים רגילים לחזור מהעבודה, יכול לברך רק אם יש אדם שיראה את נרותיו, כגון אחד מבני ביתו, או שיש סבירות גבוהה שיעבור אדם ברחוב. לא הדליק נרות כל הלילה, הפסיד את המצווה של אותו יום, ולמחרת ידליק כרגיל.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-12-14 15:37:46

1. לו יהודה אכן היה מוציא להורג את תמר, האם על פי דיני התורה הוא היה רוצח? הרי לא היתה תמר אשת איש אלא אלמנה? 2. האם יהודה עבר על איסור דאורייתא (אמנם בשגגה) כשבא על כלתו? 3. מה ההסבר המוזר שיהודה לכאורה ייבם את תמר, הרי ייבום הוא רק באשת אח ולא בכלה? הרי כלה וצרתה אינן מתייבמות. 4. שאלות 2 ו3 הן במידה והם קיימו את מצוות התורה והתורה הייתה גלויה להם, אך אם רק דנו עצמם על פי שבע מצוות בני נח, עניין הייבום לא קיים. אך האם בא על כלתו נכלל באיסורי עריות עליהם מצווים בני נח, האם הציווי הוא רק בחיי הבן? בנוסף לגבי שאלה 1 האם מדין בני נח היה צריך להורגה? 5. גם אם הייתה חייבת מיתה, הרי היתה כאן הוכחה ראייתית שזינתה, שנכנסה להריון, אך לא היו שני עדים על מעשה הזנות עצמו? 6. האם כשנודע הדבר ויהודה לא הרגה זו היתה פרוטקציה? 7. האם יהודה התחייב מיתה על פי התורה כשבא על כלתו? רק מכיוון שזה היה בשוגג לא נהרג על ידי בית דין? תודה

1. ההורג בטעות אדם שלא חייב מיתה, הרי שהוא רוצח בשוגג.
2. לא היה בזה כל איסור בזמנו. אם היה עובר איסור, לא היתה יוצאת מהאיסור הזה שושלת המלוכה של עם ישראל.
3. לפני מתן תורה כך היה נהוג.
4. התורה איך שהיא מוצגת לנו היום, לא היתה גלויה להם. מה שהם ידעו זה שבע מצוות בני נח, ועוד מסורות ותקנות שהם תקנו לעצמם. הרי יעקב מתחתן עם שתי אחיות, שזה הרי ודאי אסור לנו אחרי מתן תורה.
5. 6. למה שיהרוג אותה, היא היתה בסדר גמור.
   7. ודאי לא התחייב מיתה, הרי יצא מהביאה הזו פרץ שממנו יצא זרע המלוכה.

   בברכה
   https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?srsltid=AfmBOorvXJh77tw_diIx7wSWAJ1-lc22zuFgNyIA2DcmvAK2JcLSZZP9

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-12-14 13:16:47

שלום, האם יש בעיה להדליק מדי יום בחנוכה עם נרות שבת (הנרות הלבנים הקטנים כמו שיש בבתי מלון) או שחייבים להדליק עם חנוכיה ונרות חנוכה? תודה רבה

אפשר לכתחילה להדליק עם הנרות הללו. אפשר לשים אותם בשורה כמו חנוכיה.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-12-14 01:06:18

האם יש לברך "שהחיינו" על קבלת מענק של שמירת הריון וכד' מביטוח לאומי? (חשבתי אולי לדמות את זה לצדקה ולכן לא לברך, אבל אני לא בטוח)

קןדם כל הברכה היא הטוב והמטיב. אבל למעשה אני לא בטוח שבמקרה שלכם יש לברך, כי אולי זה נחשב כהטבה שמקובל להעניק לכל אחד שנמצא בסיטואציה כזו, כך שאין בה כל חידוש. עיין בדברים להלן ותחליט לפי זה.

מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

כסף

י. מי שזכה ברווח מיוחד, כמתנה כספית או ירושה, אם הוא נשוי והכסף נכנס לחשבון הבנק המשותף שלהם, יברכו 'הטוב והמטיב'. ואם הוא רווק, או נשוי שהכסף נכנס לחשבון הפרטי שלו, יברך 'שהחיינו'. ואם מדובר על כמה אנשים שמחלקים ביניהם את הירושה, אפילו אם הם רווקים, יברכו 'הטוב והמטיב', הואיל והם נהנים יחד מאותה הירושה.

לצעירים שעדיין לא התחילו לעבוד, או מבוגרים שמצבם דחוק, חמש מאות שקלים יכולים להיחשב כסכום בעל חשיבות. ואנשים שיש להם יותר כסף, יברכו רק על סכום גדול יותר, והכל לפי אופיים ועושרם.

יא. על הטבות ומענקים שמקובל להעניק לעובדים במסגרת עבודתם, לא מברכים, כי אין בהם חידוש. והוא הדין לגבי רווחים שוטפים שאדם רגיל להרוויח בעסקיו, אבל אם הרוויח פתאום רווח גדול, מעל ומעבר למקובל, אף שהוא במסגרת עסקיו – יברך. וכן המקבל מלגה לא שגרתית עבור לימודים, אם הסכום מספיק משמעותי כדי לשמח אותו – יברך.

יב. עני שנתנו לו צדקה גדולה, לא יברך, כי יש לו בושה בקבלתה. אבל אם נתנו לו בגד והוא שמח בו, יברך.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-12-13 20:10:00

מה לעשות אם אני שומע ברכת כהנים בזמן ברכות קריאת שמע או פסוקי דזמרה? האם צריך לעצור? האם לענות אמן? כשאני בברכות קריאת שמע ועונה אמן לקדיש האם אני יכול להמשיך להתפלל בין אמן לאמן? על אילו אמנים ודברים שבקדושה עונים בין סיום תפילת עמידה לעלינו לשבח? האם כשאני בתפילת עמידה עלי לכוון לצאת יד״ח כשאני שומע ״ברכו את ה׳ המבורך״ או קדיש? אם כן, על איזה חלק עלי לכוון? על אמירת החזן ״ברכו את ה׳ המבורך״, תשובת הקהל או תשובת החזן בסוף? כנ״ל לגבי הקדיש, האם עלי לכוון רק על האמנים או על כל הקדיש?

1. לענות אמן.
2. לא, צריך לכוון למה שאתה עונה עליו אמן.
3. על הכל. אין שם בעיה של הפסק.
4. בתפילת עמידה מתפללים ולא מפסיקים לשום דבר, אלא אם כן אמרת 'יהיו לרצון אמרי פי וכו'.

כל הדינים הללו מבוארים בפניני הלכה תפילה ובספר הקיצור לפניני הלכה:

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

ה. שמע ברכות או קדיש באמצע פסוקי דזמרה, לא יענה 'ברוך הוא וברוך שמו', ומותר לענות 'אמן' אך לא חובה. העונה אמן לקדיש, יענה רק עד ה'אמן' של 'דאמירן בעלמא'. שמע 'ברכו', קדושה, 'מודים דרבנן' או ברכת כהנים, יעמוד כמו שאר הציבור, וטוב שגם יענה עמהם. אבל אם שמע את הדברים שבקדושה ממניין אחר, רשאי להמשיך לשבת ולומר פסוקי דזמרה יחד עם

ח. רשאי אדם להפסיק באמצע קריאת שמע או ברכותיה כדי לענות על הדברים שבקדושה החשובים ביותר: בקדושה יעמוד ויאמר את הפסוקים 'קדוש' ו'ברוך', והמנהג הרווח לומר גם 'ימלוך'. ב'מודים' ישתחווה בעמידה ויאמר "מודים אנחנו לך" ולא יותר. בברכת כהנים יענה 'אמן' על הפסוקים. למנהג יוצאי אשכנז עונים 'אמן' גם על ברכות 'הא-ל הקדוש' ו'שומע תפילה'.

בקדיש יענה "אמן, יהא שמיה רבה מברך לעלם ולעלמי עלמיא", ו'אמן' לאחר "דאמירן בעלמא" (משנ"ב). ויש נוהגים לענות על כל האמנים מתחילת הקדיש ועד "דאמירן בעלמא" (כה"ח). 'ברכו' יענה כרגיל. 'אשר יצר' יברך לאחר תפילת שמונה עשרה. קראו לו לעלות לתורה, למנהג יוצאי אשכנז יעלה.

אין הבדל בדין זה בין אם הוא נמצא באמצע הברכה והפרק, או בין ברכה לברכה ובין פרק לפרק. אבל לאחר שאמר "ברוך אתה ה'" של סיום הברכה ונותרו לו עוד מילים ספורות לחתימתה, לא יענה לשום דבר. וכן לא יענה באמצע הפסוק 'שמע ישראל' ו'ברוך שם', או כשסיים 'גאל ישראל' בתפילת שחרית, או כשנמצא באמצע תפילת עמידה.

המניין שלו.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-12-13 19:54:59