לא צריך לעשר, אבל יש בעיה גדולה בכרובית עם תולעים. בכרובית בכלל וקל וחומר בגידולים של ערבים שאפילו לא בטוח שאפשר להחשיב זאת כגידול רגיל שלדעת המקלים מועילה לו שטיפה ובישול כמבואר בפניני הלכה, שכן פעמים רבות בגידולים של ערבים בלי שום פיקוח, אין ריסוס, והשרצים חוגגים.
אביא לך את עניין המעשר מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:
פירות נוכרי
לא. גוי שיש לו קרקע בארץ ישראל, וגידל בה פירות וקטפם ואספם – פטורים מתרומות ומעשרות. אבל אם מכר את הפירות לישראל לאחר שגמרו לגדול על העצים ולפני גמר מלאכתם, וישראל גמר את מלאכת איסופם, הפירות חייבים בתרו"מ, אך לא צריך לתת בפועל את המעשרות ללוי ולעני.
מכר הגוי את הפירות לישראל בעודם גדלים על העצים, אם עוד לא הגיעו ל'עונת המעשרות' (שליש בישול הפרי), על הישראל להפריש מהם תרו"מ כרגיל. ואם המכירה היתה לאחר שהגיעו לעונת המעשרות ולפני שגמרו הפירות לגדול על העצים, יש לקיים את ההפרשה כרגיל ולתת כפי האחוזים שגדלו ברשותו (עי' בפניני הלכה, 15).
לב. ישראל שמכר לגוי את פירותיו בעודם על העצים לפני שהגיעו ל'עונת המעשרות', ונשארו ברשות הגוי עד אחר גמר מלאכתם, הפירות פטורים מתרומות ומעשרות.
לג. פירות שדה של גוי שפועלים יהודים קטפו וגמרו את מלאכת איסופם, יש להפריש תרו"מ בלא ברכה. ופירות שדה של יהודי שפועלים גויים קטפו וגמרו את מלאכת איסופם, יש להפריש בברכה. לכתחילה על בעל השדה להיזהר שלא להפריש מפירות שנקטפו על ידי גוי על פירות שנקטפו על ידי יהודי, וכן להיפך.
לד. ישראל וגוי ששותפים בשדה, הפירות חייבים בתרו"מ. טוב שיחלקו מראש את השדה, והצד של הגוי יהיה פטור מתרו"מ והצד של הישראל יהיה חייב. ובדיעבד שלא עשו כן, יחלקו את הפירות ביניהם, והישראל יפריש מחלקו.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2025-12-08 13:43:01
